עד סוף השנה הנוכחית צפויות לעלות לכבישי ישראל כ-9,000 מכוניות חשמליות. מצד אחד מדובר במעט יותר מ-3% מסך מכירות הרכב החדש, מצד שני, 2020 הסתיימה עם 1,400 מכוניות ונתח שוק של 0.7% בלבד. וזו רק ההתחלה, לפי הערכות, ב-2022 יעלה המספר לכ-20 אלף מכוניות הודות בין היתר לכניסת מותגים חדשים והשקת דגמים חשמליים נוספים של יצרנים ותיקים, ונתח השוק צפוי להיות לפחות כפול. האם הגיע גם הזמן שלכם לעבור למכונית חשמלית? הנה כמה שאלות נפוצות והתשובות להן.
אז תם עידן הבנזין והדיזל? במילה אחת, כן. הפרידה אמנם לא תהיה מיידית, והבטחת שר האנרגיה הקודם, יובל שטייניץ, לאסור ייבוא רכב לא חשמלי מ-2030 לא תתממש וממילא לא תואמת את תכניות רוב מדינות המערב. אך המעבר לחשמל ובהמשך גם למימן, בלתי הפיך.
מנועי השריפה הפנימית מזהמים מדי, עלויות הסולללות הולכות ויורדות וטווח החשמליות הולך ומתארך. הצורך לצמצם בדחיפות פליטת מזהמים על רקע משבר האקלים הופך את התחבורה לתחום שבו ניתן לבצע את המעבר בקלות יחסית, בניגוד למשל לתעופה.
רוב יצרני הרכב הגדולים מעריכים שגם בעוד עשור הם ימכרו מכוניות בנזין, אבל בעיקר מחוץ לאירופה. הדיזל לעומת זאת, צפוי להיעלם משוק הרכב הפרטי עד סוף העשור. ב-2040 מנועי שריפה פנימית יהיו בעיקר בתחום הרכב הכבד. מכוניות בנזין משומשות ימשיכו לנסוע, ולא רק במועדוני רכב קלאסי עד 2050, אך בערים שונות כניסתן מוגבלת כבר עתה והמגמה הזו תלך ותגבר, כפי שקורה כבר עתה - אפילו בארץ - עם מכוניות דיזל.
איך טוענים רכב חשמלי? יש שני סוגי טעינה: איטית (AC) ומהירה (DC). הראשונה יכולה להתבצע משקע ביתי (חוקי, אך מסוכן בשל חשש לחימום יתר ושריפה ומוגבל רשמית לשעתיים), תעשייתי (שקע מיוחד כמו למזגנים, המורכב בבית ועמיד יותר), או מעמדת טעינה מסודרת שעולה אלפי שקלים, אך מאיצה דרמטית את קצב הטעינה: מכ-24 שעות רצופות שיידרשו למילוי סוללה של חשמלית ממוצעת בטעינה משקע ביתי, ועד ל-6-8 שעות מעמדת 11 קילווואט-שעה שבדרך כלל מסופקת עם רכב חשמלי חדש. קצב הטעינה בה תלוי גם בעוצמת המטען הפנימי ברכב.
השנייה מתבצעת בהספקים גדולים יותר, בדרך כלל בין 50 ו-175 קילוואט שעה, אם כי יש מהירות יותר דוגמת העמדות הייעודיות של טסלה (250 קילוואט שעה) או זו של יבואנית פורשה (350 קילוואט שעה, המהירה בארץ). עמדות מהירות ניתן למצוא בדרך כלל בתחנות דלק ובמרכזי קניות וחניונים גדולים. טעינה כזאת יוצרת חום רב בסוללה וגורמת לבלאי מואץ, והיצרנים ממליצים שסך הטעינות המהירות לא יהיה יותר מ-%10 מכלל הטעינות. היא גם יקרה משמעותית.
ואם אין לי חנייה פרטית? אז עדיף להמתין. זו יכולה להיות חניה בבית פרטי או בבית משותף, אבל החיים עם רכב כזה מבוססים על טעינת לילה ארוכה שתמלא את הסוללה למחר. רק עיריות בודדות החלו להקים עמדות הטענה ציבוריות ברחוב, ויעברו לא מעט שנים עד שהן יהיו זמינות לכולם. שימוש רק בעמדות טעינה מהירה יקצר בטווח הארוך את חיי הסוללה, ומסורבל משום שהן עדיין לא זמינות בכל מקום. לפי ההערכות, רק ל-%30 מהישראלים יש חניה פרטית. מי שמגיע מדי יום למקום העבודה יכול אולי להסתדר עם עמדת טעינה שממוקמת שם, אם היא זמינה לו בקביעות, אבל זה יהיה פחות נגיש ונוח.
הוועד בבית המשותף מתנגד להתקנת עמדה. מה עושים? המפקח על הבתים המשותפים כבר קבע כי התקנת עמדת טעינה מהווה שימוש סביר בחנייה פרטית. הממשלה הבטיחה לחוקק תקנות שימנעו מוועדי הבתים להתנגד להתקנת עמדות. אך בעת התקנת עמדה בחניון משותף יש להסדיר את התשלום עבור החשמל שתצרכו, באמצעות חיבור אל הארון הדירתי שלכם או בהתקנת מונה נפרד לעמדה. אבל זה לא פותר את הבעיה האמיתית.
קיבולת החשמל הזמין בחניוני הבתים המשותפים משתנה בהתאם לגיל הבניין ולגודל החניון, אך לרוב לא יוכלו בניינים משותפים להתמודד עם מצב שבו 10% ממקומות החנייה משמשים לטעינת מכוניות חשמליות בו זמנית, ללא ניהול עומסי טעינה והגדלת אספקת החשמל לבניין.
המדינה הבטיחה לחייב הכנה לתשתית טעינה בבתים חדשים, אבל בקיימים ובאלה שנבנים כעת, התקנת מערכת טעינה מנוהלת והגדלת הספק החשמל לבניין ולחניון עולים בין 30 ל-400 אלף שקל. אחרי ההתקנה ישלם כל דייר עבור החיבור למערכת בין 1,000 ל-5,000 שקל, מעבר למחיר רכישת עמדת הטעינה הפרטית וחיבורה לחשמל במקום.
חברת EV-Edge מבצעת עבור משרד האנרגיה וחברת החשמל פיילוטים להקמת מתחמי טעינה מנוהלת בחניונים כאלה. מתחם המגורים הראשון שנבחר לתוכנית הוא של ארבעה בנייני מגורים ברמת אביב ג' בתל אביב, עם 1,200 מקומות חניה וכ-40 כלי רכב חשמליים שיתחברו לתשתית הטעינה תוך חצי שנה.
לתוכנית הפיילוטים הועמד תקציב בסך 1.9 מיליון שקל, שאמור לשמש 4-5 פרויקטים, כאשר 40% מהתקציב יגיע EV-Edge, שבבעלות קבוצת יוניון, יבואנית טויוטה, לקסוס וג'ילי, 30% ממשרד האנרגיה ו30% מחברת החשמל.
ולאורך הכבישים, יש מספיק עמדות כדי לא להיתקע? כיום יש בישראל כ-50 עמדות טעינה מהירה פעילות, ממטולה ועד אילת. אך הפריסה שלהן אינה אחידה, ונסיעות ארוכות עדיין דורשות תכנון מוקדם. אין עמדות מהירות בגולן למשל, וגם פריסתן בנגב לא מספקת. יש אמנם עמדות שיאפשרו לכם להגיע לאילת או לחרמון בבטחה, אך מעט מדי מהן: בימי שיא של טיולים אתם עלולים לחכות בתור שעות לעמדה פנויה.
בנוסף, עמדות אלה סובלות לא פעם מתקלות וחוסר זמינות, כך שבעלי חשמליות מנוסים דואגים מראש לתכנן מסלול לעמדת גיבוי קרובה, ולבדוק עוד מהדרך האם העמדה תקינה. לכל חברת טעינה יש אפליקציה המראה היכן נמצאות העמדות והאם הן זמינות, כך ששוב - תכנון מוקדם.
בעזרת האפליקציה ניתן לשלם על הטעינה, או באמצעות צ'יפ שאפשר לרכוש מהחברות השונות. מומלץ להירשם מראש באפליקציה של כל חברה - אפקון, ג'ינרג'י, EV-Edge, סונול EVI ואחרות - ולהכניס פרטי אשראי, כדי שתוכלו להשתמש בה כשתצטרכו. זכרו, לא תמיד תוכלו להשלים את ההרשמה כשתהיו כבר ליד העמדה, בעיקר בסופי שבוע וחגים. אפליקציה שתכיל את כל העמדות תושק בחודשים הקרובים בידי סלופארק, שזכתה במכרז משרד האנרגיה. אפשר להשתמש גם באפליקציית פלאגשייר או באפליקציית גריבו הישראלית.
דני מן, מייסד גריבו, מסביר ש"יש כאוס בתחום כי הכל חדש. כל תרבות ה'תדלוק' תשתנה. לכל חברת טעינה יש את האפליקציה שלה, שמציגה רק את העמדות שלה. ולכל אחת צריך להירשם בנפרד. אנחנו מציעים וואן סטופ שואו, ממפים את כל העמדות הציבוריות. בשבועות הקרובים אפשר יהיה גם לשלם דרכנו בחלק מהחברות".
אם יצרן רכב טוען שהחשמלית שלו עושה 400 ק"מ, אפשר לסמוך על זה? בדומה למכוניות בנזין (ובמידה פחותה דיזל), טווח הנסיעה בפועל מושפע ממספר גדול של משתנים. החל באופי הנהיגה, דרך השימוש במזגן ובחימום וגם הטמפרטורה החיצונית, שכן קור משפיע על קיבולת טעינת הסוללה (בעיקר קור קיצוני שנדיר למצוא בארץ). בנהיגה עירונית, רווית בלימות רגנרטיביות, הרכב מייצר עוד חשמל, צורך פחות בגלל המהירות האיטית, ומשיג טווח נאה.
מחוץ לעיר, עם פחות בלימות ומהירות גבוהה יותר, הטווח עשוי להתקצר משמעותית. אם תאיצו במתינות ותשייטו במהירות של 105-90 קמ"ש, תוכלו לשחזר את נתוני היתרן או להתקרב אליהם. אם תנצלו את ביצועי החשמלית, תיסעו הרבה בעליות, הטווח יכול להתקצר גם בחצי.
מה עושים אם מגלים שהטווח הנותר לא יאפשר להגיע לעמדת טעינה? שימו ברכב כבל המאפשר טעינה משקע ביתי, כדי שתוכלו לטעון - גם אם באיטיות - משקע ביתי בתחנת דלק עד שתגיעו לטעינה מסודרת. ויש עוד פתרון. החברות שגריר ודרכים מציעות שירות טעינה שנמכר בידי סוכני ביטוח.
דני בר, מנכ"ל דרכים: "אנחנו מגיעים לכל חשמלית וטוענים אותה בטעינה מהירה כך שיהיה לה מספיק טווח להגיע הביתה, או לעמדת הטעינה הכי קרובה. זה גם פתרון למצבי חירום וגם מקנה שקט נפשי לנהגים. בינתיים נדיר מאוד שנתקעים על רקע חוסר חשמל, שכן אנשים למדו לתכנן את הנסיעות". מחיר השירות בדרכים: כ-10 שקלים לחודש במנוי מראש לשנה, הכולל שלוש טעינות חירום כאלה.
למה חשמליות (עדיין) יקרות יותר מבנזין? הסיבה המרכזית היא עלות הסוללה. ככל שהקיבולת שלה גדולה יותר, מחירה עולה. המדינה מעניקה הטבת מס משמעותית לחשמליות, מס קנייה בסך 10% בלבד במקום 83% והנחת מיסוי ירוק של עד 16 אלף שקל (פלוס 17% מע"מ ו-7% מכס היכן שיש), שמצמצמת את רוב הפער.
באירופה ובארה"ב, שם המיסוי על רכב נמוך משמעותית מאשר בישראל, נותנות הרשויות מענקים לרוכשי חשמליות כדי להוזילן. הטבת המס בישראל לחשמליות הייתה אמורה להתחיל לקטון מ-2023, אך תוארך עד 2025. לפי הערכות, באמצע העשור תביא הוזלה מתמשכת במחירי הסוללות להשוואת מחיר מכונית חשמלית לאחת בגודל דומה עם מנוע בעירה פנימית.
מי יקנה ממני חשמלית משומשת? החשמליות המעטות שכבר מגיעות לשוק המשומשות לא מתקשות למצוא לקוחות. ברכב צעיר החשש לבריאות הסוללה עוד נמוך בזכות האחריות הארוכה (כשמונה שנים בדרך כלל). יש אמנם נעלם לגבי הביקוש לחשמליות לקראת או אחרי תום האחריות, אבל ההערכות הן שסוללות יחזיקו בדרך כלל מעמד 10-12 שנים, ושהיצרנים יציעו אחריות מוארכת בתשלום נוסף בבוא העת.
כמה כסף אפשר לחסוך במעבר לרכב חשמלי? השימוש השוטף ברכב חשמלי זול משמעותית מאשר ברכב בנזין או דיזל. בטסלה למשל אין טיפול שנתי כלל, בחשמליות אחרות הטיפול כולל רק בקרה והחלפת נוזלי קירור בעלות של מאות שקלים בודדים לשנה. ומכיוון שהרכב משתמש בטעינה רגנרטיבית כדי לייצר עוד קצת חשמל בכל בלימה, ניתן להאט את הרכב עם שימוש מועט בבלמים שיידרוש את החלפתם רק אחת לשלוש-ארבע שנים בהתאם לקילומטראז'.
אבל החיסכון העיקרי הוא בדלק: עלות החשמל עומדת על 20-25 אחוז מעלות בנזין לאותו מרחק, בעיקר כי על חשמל אין מיסוי כבד (70%) כמו על בנזין וסולר. עם זאת, מחיר החשמל משתנה בהתאם לאופי הטעינה. בבית תשלמו לפי תעריף ביתי של 51 אגורות לקוט"ש, בטעינת AC ציבורית תחויבו ב-75 אגורות עד 1.3 שקל, ובטעינה מהירה תשלמו בין 75 אגורות ל-2.3 שקל לקוט"ש. חלק מהחברות מחייבות כל טעינה כזאת גם בעמלת התחברות של 2 עד 5 שקלים.
ויש עוד. חשמליות מחויבות כעת באגרת רישוי נמוכה בסך 530 שקל, מה שעשוי להשתנות בעתיד. כך או כך, עבור מי שצובר בשנה 18 אלף ק"מ, הממוצע למכונית חדשה לפי הלמ"ס, החיסכון מגיע לכ-1,000 שקלים בחודש.
כמה זמן תחזיק סוללה וכמה יעלה לי להחליף סוללה? הסוללה היא הרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי והחלפתה עולה בין 40 אלף שקל ברכב עממי ל-150 אלף שקל ואף יותר ביוקרתיות. אבל זו בעיה עתידית: החשמליות נמכרות כמעט תמיד עם אחריות ל8-7 שנים או 160-150 אלף ק"מ. היצרנים מבטיחים להחליף את הסוללה במקרה של כשל, וחשוב יותר, במקרה של דעיכה (הירידה האיטית המוכרת בשימוש בסוללות), לרמה של כ-70% מנפח הסוללה.
אולם האחריות לא מכסה החלפת סוללה שנפגעה בגלל נזק בנסיעה, מפגיעת סלע בגחון הרכב. רק זכרו כי גם בתום האחריות, לא כל תקלה מחייבת החלפה מלאה: ברוב המקרים אפשר יהיה להחליף רק את מודול תאי הסוללה שנפגם, בעלות של כמה אלפי שקלים, וסביר שיצרנים יציעו ביטוח סוללה בעלות של כמה מאות שקלים בשנה לחשמליות שיסיימו את האחריות, כפי שהם מציעים לבעלי היברידיות. ירידת מחירי הסוללות אמורה להביא לכך שגם החלפת סוללה ברכב קיים תהיה זולה משמעותית בתוך כמה שנים.
האם שימוש בחשמל פחות מזהם את הסביבה? כן. אין פליטת זיהום מהאגזוז לסביבה הביתית והעירונית. אפילו בארץ, שבה פחם מהווה עדיין כ-25% מחומר הגלם לייצור חשמל, גז טבעי הוא המקור העיקרי, ומקורות מתחדשים כמו מתקנים סולארים וטורבינות רוח מפיקות פחות מ-10%. היעד של משרד האנרגיה הוא להפסיק את השימוש בפחם עד 2025 ולהגדיל ל-30% את השימוש באנרגיות מתחדשות, מה שיגדיל עוד יותר את פער הזיהום בין רכב חשמלי למנועי שריפה פנימית.
האם יש קרינה מסוכנת בחשמליות? הפעלת מנוע חשמלי יוצרת שדה מגנטי, וקרינה נובעת גם מהסוללה החשמלית. אך זאת קרינה לא מייננת, שלא משחררת אטומים בגופנו ומשנה מבנים מולקולרים. היא כן יכולה לחמם רקמות בגוף, בעוצמה נמוכה בהרבה ממיקרוגל ביתי. יש תקנים המגבילים את הקרינה בשל החשש מהשפעות ארוכות טווח. בבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה נמדדו רמות קרינה נמוכות משמעותית מהתקן הקיים כיום.
פורסם לראשונה: 10:24, 06.09.21
