החורף הישראלי לא קר או גשום במיוחד, בעיקר לא בהשוואה למקובל במדינות אירופה. אבל למרות מספר ימי הגשם המועטים וטמפרטורה שאינה נמוכה משמעותית מהממוצע בקיץ בחלק ממדינות אירופה, האתגרים בעונה הגשומה גדולים יותר. ומי שאינו מוכן להם צפוי לסבול. החל מהחלקה פשוטה עקב פיסת כביש רטובה או תאונה קשה יותר שתוצאותיה לא רק פיננסיות. וכדי להתמודד עם צרות אפשריות, מומלץ להתייחס בכובד ראש לארבעה תחומים עיקריים, להלן:
הכנת הדו-גלגלי
ראשית והכי חשוב: לכלי דו גלגלי אין שום בעיה לעלות על כביש רטוב ואפילו בגשם שוטף, ללא קשר לגודלו או מחירו. המים לא יזיקו למערכת החשמל או המנוע למעט בתנאים קיצוניים במיוחד כמו שלוליות עמוקה. כן מומלץ לקפוץ למוסך כדי ששם יבדקו את תקינות מערכות החשמל, לרבות חיבורים רגישים לרטיבות.
הלאה. שימון וגירוז כל המערכות היא חובה במהלך כל השנה, בעיקר בתקופת החורף. מכלולים חשובים הם מנגנון מצערת, כבלים, צירי גלגלים, שרשרת הינע, הכל בהתאם לדגם וסוג האופנוע. כך גם תשמרו את הכלי במצב אי שימון השרשרת, גם שרשראות O-רינג שלכאורה אינן צריכות שימון, יוביל להחלדה ולקיצור חייה.
והחלק החשוב ביותר, הצמיגים. אין רוכב שלא מודע לחשיבותם ברכב דו-גלגלי, ובעיקר כשהכביש אינו יבש ונקי, אבל יש לא מעטים שבוחרים - מטעמי תקציב - להתעלם מהצורך לשמור עליהם תקינים. זה המקום להזכיר כי צמיגים שחוקים מדי עלולים לגרום לנזק כספי גבוה בהרבה מזוג צמיגים חדש. ותחילת החורף היא הזדמנות מצוינת להחליף.
הכנת הרוכב
פשוט כמו שזה נשמע. החוכמה ברכיבת חורף היא לדאוג שהרוכב תמיד יישאר יבש ושטמפרטורת הגוף שלו תהיה תקינה. אז לא, אין צורך ללבוש ביגוד תרמי בכל יום גשם, אבל הביגוד צריך להגן ולחמם ולדחות מים, מבלי לפגוש ביכולת לתפעל באופן מיטבי את האופנוע או הקטנוע. בתנאי מזג האוויר המקומיים אפשר בדרך כלל להסתפק במעיל רכיבה עמיד בגשם עם בטנת חימום שניתן להסיר. מכנסי סערה ומגפיים ייעודיים או נעליים עמידות במים יעניקו הגנה ראויה לרגליים. ולא לשכוח כפפות חורף שימנעו קפיאה מפרקי האצבעות מול הרוח.
חשוב גם להפריד בין מי שרוכב מדי יום מרחקים ארוכים, לבין רוכבים בסביבה עירונית קרובה. רוכב עירוני יכול לוותר על מעיל חורף משוכלל ויקר ולהסתפק בחליפת גשם דקה, המספקת גם הגנה טובה מרוח. רוכבי מישור החוף יכולים להסתפק בחליפת גשם ומעיל דק, עם או בלי אימונית מתחת. זכרו רק את יתרונות חליפת שני חלקים שנוחה יותר להסרה.
רוכב בינעירוני קבוע זקוק להגנה טובה יותר. מעיל חורף עם כיסים אטומים הוא פתרון נוח, בשילוב עם מכנסי סערה, מגפי רכיבה וכפפות חורף. יותר מכך לא צריך. מי שלא יכול להרשות לעצמו ציוד ייעודי יכול לבחור באופציה זולה יותר של חליפת סערה וערדליים על מעיל העור הקיצי. אופציית הערדליים וחליפת הסערה מתאימה לרוכבים שנדרשים להופעה מהוגנת במקום העבודה. אגב, מומלץ לוותר על כפפות חורף עבות בתנועה עירונית. הן מסורבלות ועלולות להיות מסוכנות. שווה להצטייד בזוג נוסף לצורך רכיבה עירונית.
ולבסוף הקסדה. עוד יותר מבקיץ, מומלץ לדאוג שהמשקף - הצפוי להתכסות במי גשם ובוץ שמותז מצמיגי מכוניות - נקי משריטות או סדקים. אפשר למרוח אותו בחומר ייעודי למניעת אדים ומלפנים בחומר דוחה מים ולכלוך. זכרו שאיטום יתר של אזור הצוואר עלול לתרום לאדים בתוך הקסדה ובאותו עניין - אם הגשם אינו סוחף מדי, שמרו על האוורור במצב פתוח.
תנאי הדרך
בניגוד לחשש מובן של רוכבים חסרי ניסיון, אספלט באיכות טובה, מחוספס ומנוקז היטב, מספק אחיזה מצוינת גם כשהוא רטוב. אפשר לבלום חזק ולהאיץ ללא חשש. אלא שחשוב לזכור - הוא חייב להיות נקי. במהלך עונת הקיץ, או כל הפוגה ארוכה בין גשם לגשם, הכביש צובר שפע של לכלוך: נוזלים ממכוניות, אבק, פסולת ועוד. ולכן, הגשם הראשון תמיד בעייתי ביותר. המשקעים שעל האספלט צפים על-פני השטח ומורידים את תנאי האחיזה לרמות מסוכנות. על אספלט פחות טוב או חדש, שטח הפנים חלק והמצב גרוע בהרבה והוא עשוי להפוך למשטח החלקה בגשם הראשון.
אבל כל זה לא אמור להרתיע אותנו מרכיבה בחורף. נכון שתנאי "גשם ראשון" בישראל, עם ההפוגות הארוכות בין הימים הרטובים, יוצרים מצב בעייתי דומה יותר מפעם אחת במהלך החורף. אבל זכרו גם שגשם שוטף במשך מספר שעות ינקה את פני הכביש באופן יסודי. בכל מקרה, על הרוכב לגלות ערנות גבוהה עוד יותר מבדרך כלל, להימנע מהסחות דעת (כן, אתם עם הדיבורית) ולדעת לזהות מרחוק אספלט גרוע או פני שטח בעייתיים. טיפ: כביש מבריק לאחר גשם הוא כביש בעייתי ומסוכן.
אסטרטגיית רכיבה
אין לנו אפשרות או רצון ללמד רכיבת חורף - או כל רכיבה - בהתכתבות, אבל כן אפשר לגעת במספר נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת. כאלה שיסייעו לכם להגדיל את הסיכוי לצליחת תנאים קשים. למשל, שהסבלנות משתלמת. גשם ראשון תמיד יתפוס אותנו מופתעים. וגם אם אתם מצוידים היטב כי הקשבתם לתחזית (שתפסה הפעם), אל תהססו ועצרו מתחת למחסה עד יעבור זעם. הניחו למטר הראשון לשטוף את הכביש ולנהגים בקופסאות המתכת להשתחרר מהפניקה שאחזה בהם.
בחרו קו תנועה נכון: נסו למקום את עצמכם על פיסת אספלט עם אחיזה טובה, כמה שפחות סימונים וצבע על הכביש וכמה שפחות שלוליות. המדד העיקרי: אספלט מחוספס, עם ניקוז ברור לעין. בנוסף יש לפקוח עין על רמת הניקוז. בכבישים רבים נוצרות שלוליות דווקא בקו הפנימי. ולכן בפניות "עיוורות" רצוי לשמור על קו חיצוני יחסית, גם כדי לזהות מוקדם יותר בעיה אפשרית. רוכבים בתל-אביב בתחילת עונת הגשמים? המנעו בכל מחיר מתנועה בשדרות עם העצים הנשירים שהופכים את הכביש לעיסה חלקלקה שאין דרך להינצל בה.
רכבו חלק: כמו ברכב ארבע גלגלי רק הרבה יותר, הירידה ברמת האחיזה מחייבת מיתון של פעולות בלימה, האצה ופנייה. וזה אומר שמירה על מרווחי ביטחון גדולים יותר, ומכאן גם מהירות נמוכה יותר. אין טעם לציין מספרים, כן צריך להפעיל את הראש. המדד הוא רכיבה חלקה, נטולת דרמות, ושימוש מינימלי בבלמים.
בלמו בקו ישר ומוקדם: על כביש רטוב כדאי להקפיד על בלימה כאשר האופנוע זקוף לחלוטין. והתניה זו תשפיע על בחירת קו התנועה ובעיקר על המהירות. בקטעי רכיבה בהם האופנוע נוסע ניצב ואינו נוטה, ניתן לרכב מהר יותר. לכן מומלץ לצמצם את רגעי ההטיה למינימום, ולהשאיר את ההשכבות ליום שמש. ובכל מצב תנועה בו מתחייבת בלימה, אפילו אם קיים רק חשד, כדאי להפעיל את הבלמים מוקדם ולא להשאיר את הבלימה החריפה לרגע האחרון. בלמו בשני הבלמים, במיוחד על כביש רטוב.
הזהרו מאחור: הראות הלקויה בגשם משפיעה לא רק על הרוכב, אלא גם על הנהגים שמאחור. ואם על מרחק הביטחון לפנים אנחנו אחראיים, מאחור המצב שונה. בכל מצב בו חל שינוי לרעה בתנאי הראות, כדאי להיצמד לימין. אם נדרשת בלימה חריפה, רצוי לברוח תוך כדי כך לשוליים, ולא להיקלע בין שתי מכוניות. ממכוניות שנצמדות מאחור כדאי לחמוק בהקדם האפשרי ולעולם, לעולם לא לריב עם הנהגים.
גידי פרדר עומד בראש "אופנוען מאומן״ - מרכז מידע והדרכת רכיבה על אופנוע
