בניסיון להסדיר את השימוש הפרוע בקורקינטים שיתופייים ברחבי תל אביב, הציבה העירייה הגבלות לחברות הפועלות בעיר. בין היתר, החל מהיום (ד', 1.1) תיאכף חובת הצמדת לוחית זיהוי ייעודית לכל קורקינט שיתופי וחניה מסודרת ברבעים שונים בעיר. בעתיד הן יידרשו להגביל את מהירות הכלים בהתאם לאזורי הרכיבה ועוד, אך לפחות כרגע, האתגר הגדול ביותר מולן הן ניצבות הוא חיוב אספקת קסדה לכל קורקינט מושכר. פתרון טכנולוגי אין בשום מקום בעולם לדברי בכירי החברות, ולכן נבדקת האפשרות להעביר את אותה קסדה בין השוכרים.
(צילום: משי בן עמי, ליהי קרופניק)
אז האם אתם ערוכים במאה אחוז לקראת הכניסה לתוקף של התקנות החדשות?
"לחלוטין. אנחנו מברכים על הצעד הזה של עיריית תל אביב. למעשה, יישמנו כבר את מירב התקנות לפני מספר שבועות והיום אנחנו לחלוטין ערוכים. יש מספר תקנות שייכנסו לתוקף בהמשך השנה ונעשה את כל המאמצים לעמוד בהן עוד לפני המועד".
מה זה אומר מבחינתכם? לוחיות רישוי זה בעיקר העניין?
"יש מספר תקנות חדשות. לוחיות רישוי זו דוגמה אחת לתקנה שנכנסה לתוקף כבר היום אבל התקנו לוחיות כבר לפני כשבועיים על כלל הצי שלנו. בנוסף מצטרף רובע 5 בתל אביב לרובע 3 ומחייב העמדה בתאי חנייה בלבד".
בקרוב תדרשו לחבר קסדה לכל קורקינט. כבר פתרתם את העניין הזה?
"זו תקנה שנכנסת לתוקף באמצע יוני וזו אולי הדרישה הכי מורכבת. נכון להיום אין פתרון טכנולוגי שמאפשר את זה. אנחנו בעד שימוש בקסדות וחילקנו עד היום כ-4,000 מהן לצד שיתופי פעולה שמאפשרים הנגשה של קסדות לרוכבים. (אבל) בהתאם לתקנה נצטרך לייצר פתרון. (יש) כל מיני פתרונות טכנולוגים שונים (ואנחנו בוחנים אותם) אצלנו בחברה ובשיתוף סטרטאפים ומייזמים שונים".
מהכירותך עם הציבור הישראלי, החניות והקסדות יצליחו?
"בנושא החנייה יש לנו אינדיקציה מאוד חיובית. העירייה החלה לסמן את תאי החנייה לפני למעלה מחודש וראינו שמשתמשים, למרות שלא היו מחוייבים לעשות זאת, החלו לחנות בתאי חנייה מרגע הסימון שלהם. בעניין הקסדות זו שאלה מורכבת. אנחנו עושים כל מיני ניסויים שיאפשרו לנו ללמוד האם אנשים מוכנים לחלוק קסדות, להשתמש בקסדות שיתופיות".
אתה סומך על הרוכב הישראלי, חושב שהוא משתפר מבחינת בטיחות?
"חשוב להבחין בין הכלים השיתופיים והפרטיים. אנחנו כחברה מובילה משתמשים באמצעים טכנולוגיים ואחרים כדי להבטיח סביבה בטוחה יותר. לדוגמה, אנחנו דורשים סריקת רישיון נהיגה כדי להבטיח שגיל רוכב הוא מעל גיל 18, למרות שהחוק קובע שאין לרכוב על כלים חשמליים מתחת לגיל 16. החלטנו להחמיר. דוגמה נוספת היא נושא המהירות. הכלים שלנו מוגבלים ל25 קמ"ש שזה מה שמשרד התחבורה והחוק מחייב. (אבל) אנחנו יודעים שכלים פרטיים מגיעים למהירות משמעותית יותר גבוהה,.
אז אתה אומר שאפשר לחנך את הרוכב הישראלי?
"אני חושב שזה נכון לרוכבים בכלל העולם. מדובר בכלי תחבורה. אמנם זה כלי מהנה ומאוד יעיל, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר צריך לעשות את זה בצורה בטוחה ובהתאם לכללים. אנחנו מקיימים אקדמיות רכיבה שמזכירות את נושא הבטיחות ולאחרונה יצאנו גם בקול קורא לסטרטאפים ומיזמים ישראלים לבוא ולפנות אלינו, לשתף איתנו פעולה במייזמי בטיחות ופתרונות טכנולוגיים".
