לא נופתע אם לא שמעתם עד היום על 'טארו', מותג צעיר של חברת 'זיג'יאנג צ'ואנגטאי' הסינית שמייצרת אופנועים, קטנועים ומכלולים עבורם, אותו הקימה ב-2018 לצרכי ייצוא. טארו עצמה משווקת מבחר קטנועים, אופנועים ספורטיביים ואפילו אופנועים חשמליים ומזה כשנתיים מיוצגת בישראל על ידי קבוצת AGM שמייבאת גם קטנועי ARIIC ו-SBS מבית אינטימידטור.
הסינים מכוונים ללב הצפוף והרווי של שוק קטנועי ה-125 סמ"ק עם שני דגמים שחולקים בסיס זהה: X one בעיצוב ספורטיבי, X Ride הגדול והמאובזר שנראה, ובכן, בערך כמו כל קטנוע גדול ומאובזר.
עם תג מחיר של 17 אלף שקלים (כמו ה-X one) הקטנוע הזה פונה אל החלק הזול של הקטגוריה, אם כי גם כך לא צפויים לו חיים קלים. שכן מולו ניצבים ענקי מכירות כמו סאן יאנג ג'וירייד הוותיק והפופולרי וקימקו XTown היקרים אמנם בכ-4,000 שקלים אבל זוכים לתדמית חיובית מבוססת והיכרות מעמיקה בכל מוסך בערך. וזה עוד קשה יותר, שכן יש מתחרים יפנים מעניינים כמו הונדה PCX היקר ממנו רק ב-2,000 שקלים, או אפילו סינים זולים ממנו - לונג ג'יה Vmax 125 למשל.
שורה תחתונה: בטארו בנו קטנוע מנהלים מודרני נוח ושימושי, זריז ויעיל בתנועה עירונית. אבל עם מנוע עצל ומתלים לא מרשימים שמונעים ממנו יציאה מחוץ לעיר וכמעט כצפוי, איכות הרכבה לא מרשימה ותחושת פשטות מוגזמת. אז כן, הוא זול ממרבית מתחריו, אבל אינו זול מספיק.
מנוע וביצועים: המנוע הצנוע (שקט וחסר רעידות) מייצר מעט יותר מ-8 כ"ס וקצת פחות מקג"מ בודד של מומנט. ואלה אמורים להתמודד עם קרוב לרבע טון של קטנוע, רוכב וציוד בטיחות. נתונים רחוקים מלהרשים. ואכן, הזינוק מעט מהוסס כנראה בגלל שילוב לא מוצלח של הוואריאטור, אבל החל ב-20 קמ"ש הקטנוע מתחיל לצבור מהירות בקצב מקובל עד 70 קמ"ש. משם והלאה? אם תהיה לכם סבלנות הוא יגיע גם ל-100 קמ"ש. זה נשמע סביר, אבל לא מספיק כדי לצאת אל מחוץ לעיר בביטחה.
התנהגות: כאמור בפרק הביצועים, X Ride מתאים יותר לתנועה עירונית, שם הוא מתגלה כזריז, עם היגוי קליל ומהיר. אבל תפקודו כ"חולץ פקקים" אינו מושלם שכן הוא סובל מפעולת מצערת ושילוב וריאטור לא מדויקים. המתלים רכים וסופגים היטב במהירות נמוכה בעיר, אך הרכבת נוסע או נסיעה מהירה יותר תגלה רכות יתר וחוסר ריסון.
מערכת הבלימה בנויה מדיסק פרפרי בודד לכל גלגל, ללא ABS. תחת זאת ובהתאם לדרישות התקינה האירופאית, מותקן מנגנון בלימה משולב: לחיצה על מנוף הבלם האחורי מפעילה גם את הבלם הקדמי. עוצמת הבלימה טובה, אבל האחורי פשוט ננעל מוקדם מדי ופוגם בתחושת הביטחון של הרוכב.
מראה: הקטנוע נראה גדול מכפי שהוא באמת. החזית מודרנית, החישוקים נאים ויחידות התאורה מאחור עדכניות. אבל הכנף האחורית, רגליות המורכב והקאליפרים הקדמיים פחות משכנעים. גם השימוש בחומרים פחות איכותיים מהמוכרים לנו מקטנועים טאיוואנים, לא משכנע. אז כן, תוצרת סין התקדמה מאד בשנים האחרונות, אבל טארו מוכיחה כי לא כולן עשו את הצעד המתבקש בתחום זה.
נוחות ושימושיות: תנוחת הרכיבה קלאסית לקטנוע גדול, עם מרחב נאה ומושב נוח לרוכב ולמורכב. לוח המחוונים בסיסי וכולל חווי מהירות וסל"ד בתצוגה אנאלוגית, לצד צג מידע דיגיטלי בעיצוב מיושן ומאכזב. בעיקר כשזוכרים כי חברת האם של טארו מייצרת מסכי LCD.
יש שני תאי אחסון ננעלים ומתחת למושב יש תא מטען נדיב שמתאים לקסדה שלמה ויותר. רק שכדי לפתוח אותו חייבים להשתמש בשתי הידיים וגם זאת, רק לאחר פתרון חידת ההיגיון שעומד מאחורי מנגנון הפתיחה.
איכות ההרכבה לא מרשימה. יש אמנם פלסטיקת גוף נאה שמורכבת היטב, אבל הירידה לפרטים ובקרת האיכות אינן ברמה גבוהה מספיק. במקרה של כלי המבחן למשל, מכסי תאי האחסון ופתח התדלוק לא היו מהודקים, בזמן שהמושב לא הרגיש במקום במצבו הסגור, והיה רופף מדי במצב פתוח.
