אני ד"ר לכירורגיה פלסטית, אבל אני קודם כל חולה הגה וכידון. בצבא הגעתי לטייסת על סוזוקי GSX750, שהאיץ מהר יותר מהיסעור שהטסתי אז. להתמחות בהדסה עין כרם הגעתי דרך נס הרים, באימפרזה WRX. היום אני מתחרה (בשביל הכיף) בפיג'ו 208RC בליגת פרודרייב, ומתנייד במכונית ובאופנוע ספורט גרמניים.
אני כאן היום בגלל ההנאה מנהיגה. בניתוח קר, המכוניות החשמליות שמתרבות בכבישינו מהירות, שקטות וחשובות לסביבה. אבל האם הן מעניקות את אותן חוויית נהיגה של מכוניות בנזין טובות? אני חושד שלא, אך אשמח לגלות שאני טועה.
הניתוח הצליח
אאודי אי טרון GT היא מקרה מבחן מעניין. היא חולקת פלטפורמה ורכיבים רבים עם פורשה טייקאן, אבל נראית שונה. לא מלאת רמזים ל־911 כמו הטייקאן, ובאמת נראית כמו אאודי. מרשימה ועדיין סולידית, מכובדת ויפהפיה מכל כיוון. היא נראית טוב יותר מהמקור, ככירורג פלסטי אני יוכל להגיד שהניתוח שלה בהחלט הצליח.
הקוקפיט ברור ויפה, אינטראקטיבי ויעיל. המושבים הקדמיים סופר נוחים, ויש גג פנורמי מקסים, שמכניס שפע של אור בלי להגביר את החום, אם כי את הנקודה הזו צריך לבדוק שוב בקיץ. חבל שמערכת השמע לא ברמה של שאר הרכב. באוטו שבקושי מפיק צליל משלו, לפחות שהמוזיקה תהיה ברמה.
המושב האחורי מיועד רק לשניים למרות שיש שלוש חגורות בטיחות: הנוסע האמצעי יושב מעל "מנהרת גיר" גבוהה, בפיסוק רגליים. חוץ מזה, האי טרון GT נמוכה מאוד, אך הכניסה והיציאה ממושבי הנהג והנוסע נוחות עוד פחות מהמקובל בקטגוריה.
מנוע יש, אפילו שניים, אחד על הציר האחורי ואחד על הקדמי, והם מפיקים 476 כ"ס, עם אפשרות לתוספת 50 כ"ס למשך 2.5 שניות במצב "בוסט", כשבאמת ממהרים בתאוצה או עקיפה. מכיוון שכל מנוע מחובר לגלגלים בציר שבו הוא ממוקם, ההנעה היא כפולה. בניגוד לחשמליות אחרות יש גם תיבה אוטומטית עם שני הילוכים.
והביצועים? פסיכיים. תאוצה מדהימה עם שפע של כוח מהשנייה הראשונה, ההעברה הבודדת עוברת מהר יותר מאשר בתיבה ספורטיבית, כמו ה־PDK של פורשה. זה כיף גדול. המראתי כמה פעמים מהמושב האחורי של מטוס קרב, והתאוצה של האי טרון דומה. תחושת המראה, רק בלי הניתוק מהקרקע בהמשך.
מבחינת ביצועים האי טרון עונה על הדרישות של חולה הגה. אבל מה קורה בפניות? האכזבה הראשונה מגיעה בבלימה. אני רגיל לבלום חזק לקראת פנייה, אבל האי טרון העניקה לי כמה דפיקות לב מהסוג הפחות מהנה כשגיליתי שהיא לא מספקת האטה מספיק חזקה. הבלמים קראמיים, אבל הרכב שוקל 2.3 טון. לא למסלול.
מה שהכי חסר פה הוא צליל המנוע. את הספורטיבית שלי בחרתי גם בזכותו. האי טרון שומרת על זכות השתיקה גם ברגעים שדורשים פסקול לנהיגה.
ומילה על הטעינה. אני לא רגיל לנהוג במכוניות חשמליות, לצורך לתכנן את הטעינות בדרך כמו תדלוקים בגיחה מבצעית, לכורח להירשם מראש כמנוי לחברות הטעינה. זה קיצר לי את נסיעת המבחן, כי לא מצאתי עמדה טעינה בקרבת כבישי הנהיגה החביבים עלי, ודי תיסכל כשכבר הגעתי לעמדה הטעינה המהירה בשכונה וגילית שלא אוכל להשתמש בה.
מצפון ירוק
האי טרון GT תפורה לחובבי הגה שרוצים מהירות, וקצת שקט מהמצפון הירוק. אבל מנהל שאינו חובב הגה ייהנה יותר מאאודי A6, או מהאי טרון המקורית. אני יודע שהיום שבו כולנו ניסע בחשמליות לא רחוק, והאי טרון שיכנעה אותי שהוא גם לא יהיה כל כך נורא. אבל אני אמשיך להחזיק במכונית הבנזין שלי כמה שרק אוכל.
