- במה נהגנו: רנו אסטרל
- מתחרים: פיז'ו 3008, יונדאי טוסון, קיה ספורטאז'
- מתי אצלנו: סוף השנה
- מחיר משוער: 170 אלף שקלים, 200 אלף להיברידי
- בעד: סביבת נהג, שימושיות, כושר תמרון
- נגד: ביצועים תחת בעומס, דוושת בלם
אבל אלה רק שמות, ואנחנו כאן פחות בענייני שיווק ויותר בנהיגה ראשונה באסטרל, דגם סופר חשוב עבור היצרנית הצרפתית, בעיקר מכיוון שהוא משתלב בקטגוריה מהגדולות והמרכזיות בשוק בה מככבים דגמים מעולים. החל בקיה ספורטאז', יונדאי טוסון ופיז'ו 3008, ועד ניסאן קשקאי וטויוטה ראב4. לא פשוט.
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב החיצוני מודרני ומרשים, עם יחידות תאורה מקוריות, סמל חדש של רנו בחזית ומראה כללי קשוח ושרירי שמסייע לו לבלוט בהרבה מקודמו.
סביבת הנהג מרשימה לא פחות. יש לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3), תצוגת נתונים עלית ("9.3) על השמשה ומסך מגע ענק ("12) - עם מערכת הפעלה של גוגל - המופנה לכיוון הנהג, תוך שמירה על מתגים פיזיים לבקרת האקלים. התפעול קל ונוח, המידע ברור ונגיש.
להגה עיצוב חדש והוא נושא עליו מתג בורר מצבי נהיגה. חביב. מימין להגה יש ידית בורר הילוכים (בדומה למרצדס), המפנה מקום לתאי אחסון שימושיים בקונסולה שבין המושבים. אלא שלא כמו במרצדס, כאן יש לא פחות משלוש ידיות מימין להגה (כולל למגבים ולשליטה במערכת השמע), סידור מסורבל שמייצר בלבול מיותר.
איכות החומרים גבוהה למדי, כולל דיפוני עץ בקונסולה ואלקנטרה על המושבים. אלה האחרונים, כמקובל ברנו, נוחים מאוד ומאפשרים נסיעות ממושכות עם אפס מאמץ. כאופציה (מומלצת) מוצעת מערכת שמע משובחת של הרמן קרדון עם 12 רמקולים.
האסטרל גדול מקודמו בשישה ס"מ לאורך (451 ס"מ), ובשני ס"מ בבסיס הגלגלים (266.5 ס"מ). הספסל האחורי מתכוון למרחק (16 ס"מ לפנים אחור) ומאפשר בכך מרחב מחיה טוב משמעותית ליושבים מאחור, כולל רצפה כמעט שטוחה. לדברי רנו, שלא יכולים להיחשד באובייקטיביות, הוא הטוב ביותר בקטגוריה. יתכן והם צודקים, נגלה בהמשך. נפח תא מטען גדל בכ-100 ליטר (575 ליטר בבנזין, 555 ליטר בהיברידי).
מערך הבטיחות שודרג וכולל בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית עם אפשרות זחילת פקקים המתאימה מהירות לתנאי הדרך באמצעות נתונים ממערכת הניווט, והתרעת שטח מת ועל פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי. נוספה כרית אוויר בין הנהג לנוסע המסייעת בצמצום פגיעות ראש במקרה של תאונה צדית.
מנועים וביצועים: בשונה מהקדג'אר, האסטרל לא יציע יותר לוגם סולר, נוזל שנראה פחות ופחות עד להיעלמותו הכמעט מוחלטת תוך עשור. היצע מנועי הבנזין המוגדשים כולל שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר ו-130 כ"ס עם מערכת היברידית קלה (48V), אבל הוא משודך רק לתיבה ידנית ולכן לא יגיע.
כן יגיע מנוע בנזין המוכר והוותיק של רנו שפותח בשיתוף מרצדס (שאף עושה בו שימוש נרחב), עם ארבעה צילינדרים בנפח 1.3 ליטר ובשתי רמות הספק (140 או 160 כ"ס), עם מערכת היברידית קלה (12V), תיבה אוטומטית רציפה והנעה קדמית.
הגרסה בה נהגנו היא ההיברידית והמסקרנת ביותר. היא משלבת בין מנוע שלושה צילינדרים בנזין מוגדש (130 כ"ס) עם שני מנועים חשמליים (67 כ"ס ו-34 כ"ס) והספק כולל של 199 כ"ס. העברת הכוח לגלגלים הקדמיים מתבצעת דרך תיבת הילוכים ללא מצמדים כשהמנוע החשמלי החלש מהשניים משמש לשילוב בין יחסי העברה, וגם כמתנע למנוע הבנזין וכגנרטור לסוללה.
לדברי רנו, מערכת ההנעה מאפשרת לבצע 80% מהנסיעות בעיר בכוח חשמל בלבד עם הבטחה להקטנת הצריכה ב-40% בהשוואה למערכות היברידיות אחרות. בנסיעה רגילה אספקת הכוח לינארית, בדומה לתאוצה של הנעה חשמלית מלאה, עם מחשב ניהול המשלב בין החשמל לבנזין בצורה חלקה לחלוטין. יש גם מערכת בלימה רגנרטיבית מצוינת עם אפשרות בחירה בין ארבעה מצבי עוצמה באמצעות מנופי שליטה מאחורי ההגה. נשמע מבטיח.
אבל בעוד דף הנתונים מבטיח זינוק ל-100 קמ"ש ב-8.4 שניות, זהה לטויוטה ראב4 למשל, תחת עומס מלא התאוצה משמעותית פחות נמרצת וטיפוס בכביש הררי מעלה תהיות באשר לכוח הזמין. שכן הוא מרוקן במהירות את הסוללה ומפחית בהתאם את הכוח שמספק המנוע החשמלי. הביצועים הופכים כך לעצלים משמעותית, שכן מנוע הבנזין לבדו בשילוב תיבת ההילוכים הייחודית מייצרים תחושה אנמית מדי. כל זאת גם כאשר הרכב לא עמוס בכל בני המשפחה.
נוחות והתנהגות: כבסיס משמשת פלטפורמת CMF-CD המודרנית של רנו-ניסאן, עם מערך מתלים דומה לדגם המוחלף (מקפרסון מלפנים, קורת מתח מאחור) אבל עם תכנון חדש שנועד לשפר את איכות הנסיעה.
רכבי המבחן צוידו במתלה אחורי רב-חיבורי ובהיגוי אחורי אקטיבי (עם זווית של עד 5 מעלות), תמהיל ייחודי בקטגוריה המאפשר להקטין את קוטר הסיבוב במטר (10.1 מטר). השוואה בין האסטרל לקליאו הקטנה ממנו משמעותית במסלול סלאלום צפוף העלה כושר תמרון כמעט זהה.
פתרון זה מתבטא גם בכבישים הרריים, בהם נדרשת פחות עבודת ידיים, גם הודות להגה מדויק ומהיר משמעותית (2.25 סיבובים מקצה לקצה, לעומת 3 בקדג'אר). שכן אופי הפעולה (הפנייה בניגוד לגלגלים הקדמיים או במקביל) תלוי גם במצב הנהיגה הנבחר. בספורט למשל הוא משפר מאוד את נכונות כניסת החרטום לפניה, עם תחושה של רכב בעל מידות קטנות יותר. אך למרות השיפור הוא עדיין לא חד, מדויק ומהנה לנהיגה כמו פיז'ו 3008 למשל.
גם נוחות הנסיעה טובה משמעותית, הן ביכולת ספיגה במהירות נמוכה והן בשמירה על מרכב מרוסן במהירות גבוהה, וכך גם לגבי בידוד טוב של רעשי דרך ורוח.
נקודת ביקורת מאוד חשובה בה פגשנו במכונית המבחן שלנו: דוושת בלם מהגרועות בהן נתקלנו בעידן המודרני, נטולת תחושה ועם מנגנון שינוי גובה בהתאם לעוצמת הבלימה הרגנרטיבית, בדומה למקובל - וללא אהוב עלינו כלל - במרצדס EQS למשל.
סיכום: עם האסטרל יש כעת לרנו נציגות טובה משמעותית בקטגוריה. ולמרות שלא ערכנו לו עדיין מבחן השוואתי, נראה כי הוא עשוי אף לקבוע רף איכות גבוה בסביבת הנהג ומרחב המחיה לנוסעים. בגרסה עם היגוי אחורי אקטיבי הוא מציג כושר תמרון לא פחות ממעולה לרכב מסוגו.
גם מערכת ההנעה ההיברידית מצוינת ל-98% מהנסיעות, עם אופי פעולה חלק ונעים וטוב יותר מהארקנה. אבל היא מניפה דגל לבן בעומס גבוה ובנסיעה בכבישים הרריים, קחו זאת (ואת דוושת הבלם) בחשבון.
אבל מה שיקבע את הצלחתו בארץ יהיה תג המחיר. אם הוא יהיה זול או שווה למתחריו הישירים, סיכוי ההצלחה של רנו לחזור לצמרת הקטגוריה גדולים למדי.
- מנוע: 3 צילינדרים, טורבו-בנזין, 1.2 ליטר וחשמל
- הספק מנוע בנזין: 130 כ"ס ב-4,500 סל"ד
- מומנט מנוע בנזין: 20.9 קג"מ ב-1,750 סל"ד
- הספק מנועים חשמליים: 67 כ"ס ו-34 כ"ס
- מומנט מנועים חשמליים: 20.9 קג"מ, ו-5.1 קג"מ
- הספק משולב: 199 כ"ס
- תמסורת: ארבע יחסים לבנזין ושניים לחשמל, הנעה קדמית
- אורך: 451 ס"מ
- רוחב: 182.5 ס"מ
- גובה: 164.4 ס"מ
- בסיס גלגלים: 266.7 ס"מ
- משקל עצמי: 1,517 ק"ג
- נפח תא מטען: 555 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.4 שניות, 175 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 21.7 ק"מ לליטר, 104 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר משוער: 200 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת רנו
