סוזוקי סוויפט הייתה אחת ממכוניות הסופר-מיני הפופולריות בישראל, בעיקר מאז הוצג דור שלישי בשושלת באמצע העשור הקודם, כזה שגם היה מהיותר טובים בקטגוריה הדלילה דאז. עם מראה מרשים, ביצועים נאים ויכולת דינמית מפתיעה לטובה, לצד ערכים מוכרים מבית סוזוקי כמו אמינות יוצאת דופן ושמירת ערך נדירה.
אלא שכמויות עצומות של מים עברו מאז באיילון. לסוויפט העדכנית קשה הרבה יותר להתמודד עם הטובות בקטגוריה, וממספר סיבות. אחת החשובה שבהן: היא מהמכוניות הבודדות בשוק הרכב שלא צוידה במערכות בטיחות מתקדמות אקטיבית. אבל לא רק, שכן בעיה גדולה נוספת היא השיפור המרשים והמהיר יחסית במתחרותיה הישירות. במתיחת הפנים שעברה לאחרונה נוספה לה יחידת הנעה עם מערכת היברידית קלה, וגם האבזור השתפר. בדקנו עד כמה זה עשוי לעזור לה לשפר את מעמדה.
סיכום: הסוויפט עברה אמנם עדכון קל, אך הוא אינו יכול להסתיר את גילה המתקדם בכל תחום כמעט. תא הנוסעים שלה מיושן ולא נעים לשהייה ארוכה, היא אינה נוחה בתוך העיר או על כביש בינעירוני ולמרות שהמערכת ההיברידית הקלה שיפרה (במעט) את צריכת הדלק, היא פוגעת משמעותית בזריזות מחד, ואינה חסכונית כמכוניות היברידית. זאת בניגוד לתווית ההיברידית שסוזוקי הצמידה לה.
למעשה, הסוויפט נופלת קצת בין הכסאות. היא אמנם בקטגוריית הסופר-מיני באופן היסטורי, אך מידותיה קרובות הרבה יותר לאלה של מכונית מיני גדולה (יונדאי i10 למשל) ופחות לסופר-מיני צנועת מידות (טויוטה יאריס למשל). בהתאם, המחיר. אם משווים אותה לסופר מיני הגדולות ועדיפות עליה, היא אינה יקרה. אם למיני, היא מתומחרת גבוה מדי.
חשוב מכל, תמורת יותר מ-100 אלף שקלים מציע שוק הרכב המקומי מכוניות סופר-מיני טובות ממנה משמעותית. אז כן, בכל זאת קוראים לה סוויפט. אבל ספק אם זה יעזור לה.
מה שונה: השינוי המשמעותי בסוויפט העדכנית הוא המנוע. זוהי עדיין אותה יחידת ארבעה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר (45 סמ"ק פחות, לדייקנים שבקוראים), אך עם שינויים באברים הפנימיים (תזמון שסתומי יניקה חשמלי, מזרקי דלק כפולים ומערכת שימון משודרגת) ותוספת מערכת היברידית קלה (12V).
נכון, סוזוקי מכנה את הסוויפט החדשה "היברידית", אבל כפי שדיווחנו בעת השקתה בארץ, הגדרה זו עלולה להטעות. שכן זו אינה מערכת שמאפשרת נסיעה באמצעות כוח החשמל בלבד. מדובר באלטרנטור שונה המשמש כמתנע וגנרטור לטעינת מצבר נוסף, המספק חשמל למערכות חיוניות, תומך כשהוא יכול בהאצה ומאריך את משך פעולת מערכת עצור-סע.
למרות העדכון המקיף, תפוקת המנוע דווקא ירדה ל-83 כ"ס ו-10.9 קג"מ. אלה לא רק נתונים נמוכים משמעותית מהמקובל בקטגוריה, אלא גם 7 כ"ס ו-1.3 קג"מ פחות מהסוויפט היוצאת, וזה מורגש. נתון הזינוק הרשמי ל-100 קמ"ש התארך ב-1.2 שניות (12.2 שניות) ועל הכביש התחושה פשוט עצלה, ומחייבת רגל כבדה על דוושת התאוצה כדי להישאר בקצב התנועה של נסיעת שיוט בינעירונית אפילו במישור, שלא להזכיר נסיעה עם נוסעים בכביש הררי.
עד כמה השתפרה צריכת הדלק? גם כאן אכזבה, שכן לא בהרבה. בממוצע המבחן שלא דחף אותה לקצה, השגנו 15.3 ק"מ לליטר אמיתיים. לשם השוואה, זה נתון דומה למכונית גדולה וכבדה ממנה בהרבה כמו סקודה אוקטביה אותה בחנו לאחרונה. וזה נתון נמוך משמעותית מסופר-מיני היברידית "אמיתית" כמו טויוטה יאריס.
סוזוקי מציידת סופסוף את הסוויפט במערכות בטיחות מתקדמת שלא הוצע בעבר, כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב והתרעת שטח מת. יש גם בקרת שיוט אדפטיבית, אבל היא מתנתקת מתחת ל-40 קמ"ש ולכן - שלא כמו מערכות מודרניות - היא אינה מאפשרת שימוש בה לצורך נסיעה בפקק. שינוי נוסף הוא בתא הנוסעים, כעת עם מסך מגע מקורי ("7) במקום יחידה בהתקנה מקומית, ויש גם צימוד מתבקש ל-Apple CarPlay ו-Android Auto.
מה דומה: המראה לא השתנה במתיחת הפנים ולכן, מול מתחרות מודרניות כמו רנו קליאו, פיז'ו 208 וטויוטה יאריס, היא פשוט נראית פחות טוב שלא לומר מיושנת. גילה נוכח עוד יותר בתא הנוסעים, עם יריעות גדולות של פלסטיק זול, נוקשה ומחוספס. היכן שיצרניות אירופאיות ויפניות משדרגות באופן ניכר, סוזוקי בוחרת להשאר מאחור. וזה בולט עוד יותר במושבים שהיו מהפחות נוחים בהם ישבנו בשנים האחרונות. לא רק שהם מעייפים אחרי נסיעה לא ארוכה במיוחד, הם מונעים תנוחת ישיבה נכונה יחד עם הגה בעל כיוון מרחק מוגבל.
אחת הסיבות לחוסר הנוחות היא בחירתה של סוזוקי לאחסן את מצבר המערכת ההיברידית מתחת למושב הנהג דווקא. שינוי תכנון זה חייב זווית שונה של המושב והתוצאה רחוקה מלהשביע רצון.
בסיס גלגלים צנוע מאוד ביחס למקובל בקטגוריה אומר שמרחב המחייה ליושבים מאחור מוגבל. ומכיוון שהיא גדולה רק במעט ממכוניות מיני, הצפיפות מתבטאת גם בתא המטען (242 ליטר) הצנוע בגודלו אפילו ביחס ליונדאי i10 או קיה פיקנטו הנמצאות בקטגוריה אחת מתחת.
רשימת האבזור נותרה ללא שינוי וכוללת בקרת אקלים דיגיטלית, מנופי שליטה ידנית בהילוכים מההגה, מראות מתקפלות חשמלית וחישוקי "16 קלים. יש גם מפתח חכם, אבל הוא פעיל רק על הדלתות הקדמיות ולא על תא המטען.
נוחות הנסיעה? בינונית, בלשון המעטה, וכל בור ושיבוש בכביש מועבר ישירות לגב הנוסעים. גם בשיוט מתקשה הסוויפט להבריק מבחינת נוחות, ולכך מצטרך שאון רוח ודרך מיותר. נקודת האור היחידה היא היכולת הדינמית, שכן משקל עצמי נמוך במיוחד מאפשר לה להרגיש מאוד נמרצת בשינויי כיוון. גם כושר התמרון בנסיעה עירונית ובתמרוני חניה - מצוין.
- מנוע: בנזין, 4 צילינדרים, 1.2 ליטר
- הספק: 83 כ"ס ב-6,000 סל"ד
- מומנט: 10.9 קג"מ ב-2,300 סל"ד
- תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
- אורך: 384 ס"מ
- רוחב: 173.5 ס"מ
- גובה: 149.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 245 ס"מ
- משקל עצמי: 956 ק"ג
- נפח תא מטען: 242 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 12.2 שניות, 175 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 27 ק"מ לליטר, 18.5 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): ארבעה כוכבים
- מחיר: 104 אלף שקל
