מתחילת השנה נמכרו בישראל יותר מ־5,000 דגמי קיה סטוניק ויותר מ־4,000 סיאט ארונה. מספרים נאים, אך בשנת שיא במכירות הרכב הם לא מספיקים כדי להיכנס לרשימת עשרת הדגמים הנמכרים ביותר.
מי שמככבת כבר שנים ברשימה היא טויוטה, שהשנה השיקה סוף סוף מתחרה משלה לשוק הג'יפונים הקטנים, יאריס קרוס, שמתחרה כמו הקיה והסיאט, בחלק התחתון של שוק רכבי הפנאי העשיר, שכבר מפוצל לכמה קבוצות משנה.
כולם נרכשים כיום כתחליף מוגבה ואופנתי למכוניות הסופר מיני המסורתיות, ולעתים גם למשפחתיות הקטנות. אם כי כתחליף לאחרונות מומלץ לבחון את הג'יפונים הפחות קטנים, כמו סקודה קאמיק, טויוטה R־CH, רנו קפצ'ור או קיה סלטוס.
לצד היאריס קרוס, הסטוניק שעבר מתיחת פנים קלה בתחילת השנה, והארונה שנחת בארץ בגרסתו המעודכנת בחודש שעבר, צירפנו למבחן את מאזדה CX30 שעבר השנה עוד מתיחת פנים, וקיבל תוספת משמעותית ומוזלת להיצע גם גרסת 1,500 סמ"ק מוזלת, שבסופו של דבר החליפה את גרסת ה־2,000 סמ"ק המקורית. גרסאות הבסיס של הטויוטה, המאזדה והקיה עולות סביב 120 אלף שקל, הסיאט מתחילה ב־117 אלף שקל.
עיצוב ותא נוסעים: סופר מיני מקסי
כל הארבעה מבוססים על דגמי סופר מיני, ועדיין שונים מאוד במראה ובאופי. היאריס קרוס מזכיר מאוד בעיצוב את הראב4, עם קווים רבועיים וחזית שהיא יותר קשוחה מאשר נאה, מה שמסייע לו להיראות גדול ובולט בכביש ובחנייה. הוא גם הגבוה והארוך מבין הארבעה.
הארונה קיבל כעת חזית חדשה ומובלטת, שמעדכנת את העיצוב שלו, בדומה לזה שקיבל הקיה בתחילת השנה. הסטוניק נמוך רק בס"מ מהסיאט (וב־7.5 ס"מ מהטויוטה), אבל נראה נמוך יותר. CX30 הוא הספורטיבי ביותר, נראה קצת ג'יפון קופה, נאה ואלגנטי.
מתיחת הפנים עדכנה גם את סביבת הנהג של הסיאט, עם מסך מודרני בגודל 9 אינץ', וגרפיקה מעודכנת, אם כי תפעול המזגן הושאר בכפתורים מתחת למסך, פחות מגניב והרבה יותר יעיל ובטוח. האווירה צבעונית ומכובדת, עם פס כסוף לרוחב הדשבורד, ופסים כתומים סביב פתחי האוורור.
לטויוטה מסך 8 אינץ' וסביבת נהג אפורה בהרבה, וברמת הגימור "סול" הבסיסית, אפורה מאוד ועם חומרים איכותיים פחות, אבל יש כפתורי תפעול פיזיים למזגן.
גם לסטוניק מסך 8 אינץ' צף למחצה מהדשבורד, עם הרבה משטחים שחורים שפסי כסף מנסים לשבור. תפעול בקרת האקלים לא מתבצע מהמסך, והקיה הוא היחיד עם פתחי איוורור הממוקמים גבוה בדשבוד, לטובת קירור יעיל יותר של הנהג ושאר יושבי הרכב.
מאזדה, הוותיק שבחבורה, שהושק ב־2014, מצויד במסך הקטן ביותר - 7 אינץ'. סביבת הנהג אפורה, אך היא נמצאת בדרגה אחת מעל בכל הקשור לאיכות הייצור ולתשומת הלב לפרטים, כמו עכבר עגול לתפעול המולטימדיה בנוסח אאודי. גם פה, בניגוד להרבה מכוניות מודרניות, יש כפתורי תפעול פיזיים לבקרת האקלים.
בעוד שמלפנים ארבעתם מרווחים לנהג ולנוסע, מאחור המצב אינו אחיד. מדובר בג'יפונים קטנים מדי לשלושה נוסעים מבוגרים, אבל שני מבוגרים או שלושה ילדים שרק אחד מהם זקוק למתקן ריסון, יסתדרו בנוחות, מלבד במאזדה שסובל ממושב אחורי צפוף בכל מקרה. הסיאט הוא המרווח ביותר, הסטוניק מעט פחות והטויוטה מפתיע לרעה, כך שלמרות ממדיו והופעתו המושב האחורי שלו גובר רק על זה של המאזדה. רק לסטוניק יש שקע USB ליושבים מאחור ולאף אחד מהם אין יציאת מזגן עבורם.
גם תא המטען של המאזדה הוא הקטן ביותר, בנפח 240 ליטר בלבד, פחות משל קיה פיקנטו. לקיה 332 ליטר, לטויוטה 397 ליטר ולסיאט 400 ליטר. הטויוטה הוא היחידי ללא גלגל רזרבי, אך הוא לא מנצל את הנפח שהתפנה לאחסון מטען.
אבזור? הטויוטה הוא היחידי שמגיע בגרסת הבסיס עם חישוקי פלדה לגלגלים ועם מזגן רגיל. אלה מצטרפים רק ברמות האבזור הגבוהות יותר, בזמן שהאחרים מציעים אותם כסטנדרט. לסיאט יש גם מפתח חכם שחוסך את הצורך להוציאו מהכיס בכניסה ובהתנעה כבר בדגם הבסיס, האחרים מצרפים ברמות הגימור הגבוהות יותר, והוא היחידי עם משטח טעינה אלחוטי לנייד.
בטיחות? לכולם בלימת חירום אוטונומית, אך לקיה ולמאזדה אין עדיין בקרת שיוט אדפטיבית. מאזדה הוא גם היחידי ללא היגוי אקטיבי, אם כי השנה קיבל התרעה על סטייה מנתיב ואינו נזקק להתקנה מקומית של מערכת התרעה. סיאט הוא היחיד עם התרעה על רכב בשטח מת במראות. לקיה ולטויוטה יש גם אור גבוה אוטומטי.
ביצועים ודלק: הנפח לא קובע
שתי גישות שונות: למאזדה ולטויוטה מנועי 1,500 סמ"ק עם 116 כ"ס, לסיאט ולקיה מנועי 1,000 סמ"ק טורבו, עם 110 ו־100 כ"ס. ושוב קיבלנו תזכורת שהנפח לא קובע. ארונה היה המהיר ביותר ואחריו הסטוניק, נעזרים שניהם בתיבות רובוטיות כפולות מצמדים יעילות. המאזדה היה זריז מהטויוטה, שסובל מרמת רעש גבוהה שמייצרת התיבה הרציפה שלו.
ליד משאבת הדלק היה הטויוטה החסכוני ביותר בשיוט (17.8 קמ"ל), אך 12.6 קמ"ל בסוף היום אחרי הקטע הדינמי הבזבזני יותר. הארונה היה מעט פחות חסכוני בשיוט, עם 17.8 קמ"ל, אך חסכוני יותר בסיכום, עם 13.1 קמ"ל. סטוניק היה קרוב לשניהם, עם 16.8 קמ"ל ו־12.7 קמ"ל, בהתאמה. מאזדה, הכבד ביותר בכ־200 ק"ג מהטויוטה ובכ־125 ק"ג מהסיאט והקיה, היה הצמא ביותר, 14 קמ"ל בשיוט ו־11.2 קמ"ל בסוף היום.
נוחות והתנהגות: הפתעה מאירופה
CX3 אמנם הפגין שליטה טובה בתנודות הגוף בעיקולים, אבל האחיזה וההיגוי לא היו כמו במאזדות חדשות יותר. יאריס קרוס הפתיע לטובה, אחרי שגם הדגם ההיברידי הפגין התנהגות מוצלחת, הבנזין הקל יותר מדויק יותר, אוחז היטב, מצויד בהיגוי מוצלח ומנפץ הרבה דעות קדומות על טויוטה. ארונה פונה היטב, מדויק בסיבובים, אך אחיזת הכביש שלו גבוהה פחות. המרשים ביותר היה הסטוניק, שהתקרב למכונית סופר מיני בהתנהגות.
הארונה היה הנוח ביותר בעיר ומחוץ לעיר, וגם הכי שקט ביחד עם המאזדה, שלא התבלט בנוחות הנסיעה שלו. הקיה היה מעט פחות טוב, ובטויוטה כשהגיר לא מרעיש, עושים זאת רעשי הרוח ובידוד פחות מוצלח.
סיכום: מנצח ברור
CX3 הוא תערובת לא אחידה של מאפיינים ויכולות, מרשים מאוד בהופעה ובסביבת הנהג, אבל קטן מדי אפילו מול המתחרים האלה. אם אתם ממעטים להשתמש במושב האחורי ובתא המטען יש פה ג'יפון עם אופי, אחרת, המשיכו לקרוא.
הטויוטה מרשים מאוד בהופעתו ומפתיע בהתנהגות הכביש, אך הוא צפוף משתי המתחרות שגברו עליו, ויקר מהן. נדמה שטויוטה נשענה יותר על המוניטין ועל הלקוחות שישלמו יותר מאשר על המתחרים, ופחות על השקעה במה שחשוב. במחיר רמת האבזור האמצעית שלו אפשר לקבל את הקיה והסיאט המאובזרים ביותר, ובמחיר רמת האבזור הגבוהה ביותר את הארונה עם מנוע 1,500 סמ"ק ו־150 כ"ס, שמעניקים ביצועים נדירים בקטגוריה.
סטוניק מציג רמה גבוהה ותמחור הוגן. קצת יותר מרווח וכמה סנטימטרים בגובה והוא היה מתבלט באמת.
את זה עושה הארונה. מתיחת הפנים עדכנה באמת את מה שצריך, סוגרת פערים מול מתחרות צעירות יותר בתא הנוסעים, בעיצוב ובבטיחות. כבר בגרסת הבסיס הארונה מאובזר היטב, והוא גם מרווח, זריז, וחסכוני. תג המחיר הזול במבחן חותם עבורו ניצחון ברור.
השתתפו במבחן: עזרי לוי וטל אבן
