מוטו גוצי הציגה לראשונה את ה-V85TT, אופנוע האדוונצ'ר המודרני שלה, אי שם ב-2017. אבל היצרנית האיטלקית הזאת, עם מסורת והיסטוריה מפוארת שכבר עשרות שנים אינה מוצאת את דרכה, החלה לייצר אותו רק שנתיים מאוחר יותר, עם עיצוב רטרו מושך וטכנולוגיה עכשווית. האיטלקים לא מקמצים בסופרלטיבים לגביו, מבטיחים שהוא מסוגל לכבוש כל יעד ומגדירים אותו כלא פחות מ"האדוונצ'ר האולטימטיבי". תג המחיר שלו מציב אותו באזור משל עצמו, שכן מחיר של 84 אלף שקלים לגרסה הנבחנת הוא כמחצית מצמד אופנועי ההרפקתה הבכיר. אבל רגע אחד.
מולו ניצב ימאהה טנרה, אופנוע עם ייעוד דומה שעולה בגרסתו הבסיסית והנבחנת 70 אלף שקלים. זה מחיר שלא במקרה הופך אותו למבוקש מאוד בשוק המקומי אשר מתמודד בדרך כלל עם מחירי אופנועים גבוהים באופן מופרך מהמקובל בעולם. גם הטנרה הושק ב-2019, אך לעומת האיטלקי - שפורט על נימי הנוסטלגיה, היפני הוא כלי ספרטני שמדגדג את אצבעותיו של מי שמבקש רכיבת שטח קרבית, והוא גם מעוצב כך.
השוואות אדוונצ'רים קודמות:
שורה תחתונה: למרות שהם מכוונים לקהל יעד דומה, שני האופנועים האלה שונים מכפי שניתן להניח מראש. ימאהה טנרה מתאים יותר לרוכב הענייני, מי שמוותר על ייחודיות, נוחות או מערכות סיוע מתקדמות ואלקטרוניות, בוחר על פני אלה ביכולת שטח מרשימה. זה גם אופנוע של שמחה ואקשן עם ביצועים סבירים, ביקוש רב ומחיר סביר.
אלא שטנרה לא מנצח במבחן הזה. כחבילה מוטורית, מוטוגוצי V85TT פשוט עולה עליו, ולא רק מכיוון שמרבית הרוכבים, גם אלה המתמחים בפוזה הנכונה, נמצאים על הכביש הרבה יותר מאשר בשטח. ובזמן שבשטח הוא לא פראייר, על הכביש הוא ממש מרשים, עם אופי ייחודי, עיצוב פנטסטי, אבזור עשיר, נוחות גבוהה, יכולת הרכבה עדיפה משמעותית ומקוריות. ואת כל אלה אין לימאהה כלל.
אז נכון, אין לגוצי את מוניטין האמינות והסחירות של ימאהה והוא גם יקר ממנו ב-14 אלף שקלים. אבל הוא מספק הרבה יותר, ומצדיק לגמרי את פער המחיר. והוא המנצח בהשוואה.
מנוע וביצועים: כמיטב המסורת של מוטו גוצי, גם ה-V85TT מונע באמצעות V-טווין רוחבי בנפח 853 סמ"ק שמייצר 80 כ"ס ו-8.15 קג"מ. כצפוי ממנוע שכזה, יש מומנט זמין מסל"ד נמוך יחסית (3,000 סל"ד) והוא קל לניצול הודות למצמד (יבש) עם פעולה מעט כבדה אבל דיוק מרשים. סידור שעובד נהדר על כביש. ברכיבת שטח מכתיב הכוח הזמין רכיבה רגועה וזורמת, אבל פחות נטולת ביקורת. המצמד היבש אינו בן לוויה מועדף ברכיבה טכנית-איטית וגם המנוע שבולט לצדדים אינו אידיאלי.
ימאהה טנרה מונע באמצעות יחידה יותר קונבנציונלית, טווין מקביל בנפח 689 סמ"ק בלבד שמייצר 72 כ"ס ב-9,000 סל"ד גבוהים. התצורה והנפח הצנוע יותר אחראים לתחושת כוח פחות מרשימה בסל"ד נמוך, אבל הוא מטפס מהר יותר מעלה, לאזורי הכוח, ומעניק תחושה זריזה ונמרצת יותר. תחושת השליטה יחד עם המבנה הצר ומרווח הגחון הנדיב, מעניקים תחושת ביטחון גבוהה יותר ברכיבת שטח ובוודאי במעבר מכשולים, גם עם על הכביש הוא מרגיש "עסוק" יותר.
התנהגות: האיטלקי הוא אופנוע נוח ויציב מאוד, בין היתר הודות למנוע הרוחבי אך גם ציר ההינע (דרייבשאפט) בו הוא עושה שימוש, לצד תנוחת רכיבה טובה. המחמאה הטובה ביותר לגוצי היא שהוא מזכיר מבחינה זו את ב.מ.וו GS1250 (היקר ממנו כפליים), למרות שהוא מסורבל ממנו בתנועה צפופה.
לגוצי חישוק "19 קדמי ו-"17 אחורי, וההיגוי בו קל, מדויק ונינוח. עם מערכת בלימה חזקה ומשוב מצוין. אך מהלך המתלים שלו קצר יחסית (170 מ"מ) והם מכוילים רך. ברכיבה רגועה מייצר השילוב הזה נוחות טובה, אך במהירויות גבוהות יותר זה רחוק מאידיאלי ותחת בלימה החרטום שוקע יותר מדי.
ימאהה טנרה שמכוון יותר לשטח, מתגלגל על חישוק "21 מלפנים ו-"18 מאחור, והוא אחד האופנועים הקלים ביותר לרכיבה מהרגע הראשון, פשוט אבל איכותי. דקה אחת על האוכף ונדמה לך שאתה מכיר אותו מאז ומעולם. רכיבת כביש רגועה מגלה אופנוע יציב ומדויק, מעורר ביטחון ונוח לרבות מערכת בלימה טובה. אלא שבמהירות הישרדות טיפוסית לכביש מהיר בישראל מתגלים מתלים רכים מדי וחסרי שיכוך הולם. יחד עם הישיבה הגבוהה מתקבלת רכיבה עמוסת נדנודים מיותרים.
אבל הוא מרגיש הרבה יותר טוב בשטח. שם הוא מסוגל ל"השתחרר" והופך לאופנוע אנדורו גדול וידידותי, שדוחק ברוכב לגלות מגבלות. הבולמים הרכים על הכביש יספגו כאן היטב קפיצות והנפות גלגל והוא נוח במיוחד לרכיבה בעמידה.
נוחות ושימושיות: למוטוגוצי יש מושב רחב ומפנק ומיגון רוח מצוין. עיצב מיכל הדלק מושלם לחביקת רגליים והכידון שלו רחב ובגובה המתאים, אך מראות הצד קטנות מדי. יש לו מערכות אלקטרוניות קלות לתפעול, עם שפע אפשרויות. עוד טיפה תשומת לב לפרטים, והוא היה כלי מושלם. במפתיע, כאשר מושכים את מנוף המצמד נעלמת תצוגת ההילוך, בקרת השיוט מורכבת מדי ובחירה בין מצבי ניהול מנוע מתבצעת על ידי לחצן המתנע, כאשר האופנוע מונע. מוזר מאוד.
לטנרה תנוחת רכיבה טובה אלא שבגלל מושב צר וקשיח, תחושת חוסר הנוחות מגיעה מהר מדי. זה אינו מושב שמתאים להרכבה (בניגוד לגוצי) ולוח המחוונים מיושן ומשדר ספרטניות - שמתאימה מבחינות מסוימות לתדמית אופנוע השטח. מערכת תמיכה אלקטרונית? תשכחו מזה. למעט ABS אין כאן כלום.
רכבו וסייעו: דן מדמון וכפיר אלדד
