הדאסטר הוא אחד מרבי המכר העולמיים של דאצ'יה, מהמותגים היותר צומחים בשנים האחרונות באירופה. ומאז הושק כאן המותג ב-2015, הוא הנמכר ביותר, בעיקר בגרסה אוטומטית (כפולת מצמד). אלא שלמרות ההצלחה, דאצ'יה הפסיקה לייצר דאסטר אוטומטי, ורק כעת היא מחזירה אותו להיצע - תוך שהיא מותחת את פניו. האם הוא עדיין אטרקטיבי, האם הוא מסוגל לשחזר את הצלחת קודמו ובעיקר, האם הוא מסוגל לחלץ את דאצ'יה משנתיים לא משכנעות אצלנו.
סיכום: קשה שלא לחבב את דאצ'יה דאסטר. רכב פנאי משפחתי תכליתי עם תא נוסעים שימושי, נוחות נסיעה מרשימה ובגרסה הנבחנת - עם ביצועים טובים ותיבה אוטומטית יעילה. נכון, הוא מרגיש ונראה זול יחסית למקובל כיום אבל מוצמד תג מחיר סביר (הכל יחסי, כן?) שמאפשר לרכוש בישראל רק סופר-מיני מאובזרת אך מוגבלת, או רכב פנאי קטן אבל מאוד בסיסי. אם מתחשבים רק בנקודות אלה, הוא אחד מכלי הרכב היותר שווים לרכישה בישראל, עסקה משובחת.
אבל זה לא כל כך פשוט. כי דאצ'יה דאסטר, כמו בעבר, נטול מערכות בטיחות אקטיביות מצילות חיים, המוכרות כאמצעי יעיל מאוד להקטנת הסיכוי למעורבות בתאונה. מערכות שחייבות להיות חלק בלתי נפרד ותקני מרכב חדש. כמו ABS, ובקרת יציבות, כריות אוויר וחגורות בטיחות. לרנו יש כאלה על מדף החלקים, ולכן עוד יותר תמוה מדוע אינו עושה בהן שימוש.
אז כן, הדאסטר הזה טוב מקודמו הראוי מאוד ממילא, ובעידן של השתוללות מחירים הוא קרן אור בשוק המקומי. כמוצר הוא זכאי לציון גבוה בזכות יחס עלות-תמורה מעולה, וכנראה היה מקבל ציון 8 כרכב משפחתי מומלץ לבעלי תקציב מוגבל. אבל מבחינתנו, רכישת רכב משפחתי חדש ללא מערכות בטיחות מתקדמות פשוט אינה מומלצת.
מה שונה: המראה עודכן רק במעט, עם יחידות תאורה שונות מלפנים ומאחור וסבכה עדכנית. התוצאה עדיין תכליתית ולשמחתנו, נטולת פוזה ממנה סובלים רכבי פנאי רבים. בסביבת הנהג יש שינויים חשובים יותר. מסך מגע גדול מבעבר ("8 לעומת "7) המופנה לנהג ונוח יותר לתפעול. בקודם היה שקע USB בודד, כאן יש שניים מלפנים ושניים מאחור. מסימני הקידמה. גם המושבים עודכנו והם נוחים יותר לאורך זמן. נוספה משענת יד מתכוונת עם תא אחסון (קטן מדי) מתבקש מתחתיה.
ויש עוד חידוש - שילוב תיבה אוטומטית (שישה הילוכים, כפולת-מצמד כבעבר) עם מנוע בנזין מוגדש במקום הדיזל הוותיק. זהו ה-1.3 ליטר המפורסם של רנו-מרצדס שממוקם בחרטום אינספור דגמים של שתי היצרניות ומעביר כאן 150 כ"ס - 45 כ"ס יותר מהדיזל - לגלגלים הקדמיים. הוא כמובן מעודן ושקט משמעותית מהדיזל הוותיק ותוספת הכוח אחראית לביצועים טובים בהרבה. למשל 9.7 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, כשתי שניות פחות, וגם באפשרות לשייט בקלות במהירויות גבוהה. זמינות הכוח שלו טובה כמעט כשל מנוע הדיזל וצריכת הדלק שלו טובה יחסית למבחן המאומץ - 13.3 ק"מ לליטר.
הנסיעה בדאסטר נותרה מרעננת, עם כיול מיתלים משובח שמותאם לספיגת שיבושים. זה נעים במהירות איטית בעיר ונהדר על שבילי כורכר משובשים בהם מתחריו יסבלו. אבל הוא משלם על הרכות היחסית והמהלך הארוך בהתנהגות כביש פחות מושחזת מהמקובל כיום עם זוויות גלגול בולטות. רמת הבידוד נותרה סבירה בלבד ורעשי רוח מיותרים חודרים לתא במהירות שיוט.
תא הנוסעים מרווח ליושבים מאחור בדומה לרכבי פנאי קומפקטיים, לרבות תא מטען שימושי (445 ליטר). אלא שאיכות החומרים לכל היותר סבירה. היינו שמחים להגדלת טווח הכיוון למרחק של ההגה. רשימת אבזור הנוחות ברכב המבחן בהחלט ראויה לאור תג המחיר: מצלמות היקפיות, מפתח חכם, בקרת אקלים, חישוקי "17 קלים ומערכת התרעה על שטחים מתים.
ולנקודה הבעייתית שלא לומר קריטית במבחן, היעדרן של מערכות בטיחות מתקדמות. אלו הפכו בשנים האחרונות לציוד תקני בכל רכב חדש שמושק עם יוצאות מהכלל במות מכוניות ספורט קיצוניות. לשימוש משפחתי, אין כיום הצדקה לוותר עליהן, והיצרניות פועלות בהתאם. אבל הדאסטר לא ומסתפק במערכת התרעה בהתקנה מקומית, ללא שום עזרה אלקטרונית-חיישנית שתמנע תאונה או תצמצם את תוצאתה.
- מנוע: 4 צילינדרים, טורבו-בנזין, 1.3 ליטר
- הספק: 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד
- מומנט: 25.5 קג"מ ב-1,700 סל"ד
- תמסורת: 6 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- אורך: 434.1 ס"מ
- רוחב: 180.4 ס"מ
- גובה: 169.3 ס"מ
- בסיס גלגלים: 267.3 ס"מ
- משקל עצמי: 1,338 ק"ג נפח
- תא מטען: 445 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.7 שניות, 199 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 15.6 ק"מ לליטר, 145 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): שלושה כוכבים
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 123 אלף שקל (115 אלף שקל)
