ברוכים הבאים למה שמסתמן כקרב האחרון על התואר משפחתית הביצועים הטובה ביותר. זה קרב שמתנהל כבר יותר מארבעה עשורים, מאז הצמידה קבוצת מהנדסים בפולקסווגן את שלוש האותיות GTI לעכוזה של גולף לוהטת. ולמה אחרון? כי הדור הבא של המכוניות המסעירות האלה לא יקבל כנראה רשות לעלות על כביש ציבורי בלי סיוע חשמלי - חלקי או מלא. עניין של זיהום, אתם יודעים.
(צילום: ירון שרון, צילום רחפן: איתי פולק,ירון שרון, עריכה:איתי פולק)
אבל בינתיים, קופרה לאון ורנו מגאן RS טרופי מסתפקות בבנזין בלבד. דלק שמוזרם למיכל ייעודי, בלי סוללות מעיקות, בלי תחכומי חשמל מורכבים, עם הסתמכות על רפידות ודיסקים גדולים וללא בלימה רגנרטיבית, עם תיבת הילוכים ולא בכינון כוח ישיר.
עם 300 כ"ס ומרכב חמש-דלתות קומפקטי-משפחתי, יש בשתיהן את כל השימושיות הנדרשת כדי לבצע כל משימה אפשרית. לקחת את הילדים בבוקר לבית הספר? צ'ק. לקפוץ לחברים בערב? צ'ק. מסלול מרוץ או כביש נהיגה משובח בסופ"ש? סופר-צ'ק. הן עולות פחות או יותר רבע מיליון שקלים, והן גם חדשות על הכביש המקומי, אז הצבנו אותן למבחן השוואתי ראשון בישראל. גם מול הסטופר. לא תתפלאו לשמוע שאחת מהן ניצחה.
ותודה מיוחדת לחברת DK על מכשור מדידת הזמנים
- מנוע: 2.0 ליטר, טורבו-בנזין, 300 כ"ס
- תמסורת: שבעה הילוכים, כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.7 שניות, 250 קמ"ש
- צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 13.1 ק"מ לליטר
- בטיחות: 10 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת
- מחיר: 240 אלף שקל
- מנוע: 1.8 ליטר, טורבו-בנזין, 300 כ"ס
- תמסורת: שישה הילוכים, כפולת-מצמד, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.7 שניות, 255 קמ"ש
- צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 11.6 ק"מ לליטר
- בטיחות: 7 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, התרעת סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 255 אלף שקל
אף שקופרה הוא מותג ששם דגש מובהק על חיצוניות ספורטיבית-אגרסיבית, דווקא המגאן הוותיקה מושכת יותר תשומת לב, ולא רק בגלל הצהוב העז. פנסי ערפל בעיצוב דגל שחמט, בתי גלגלים תפוחים ומסיט אוויר גדול מאחור, עם צינור מפלט מרכזי, מייצרים דרמה ויזואלית נדירה. קופרה? לא רק שאינה מסובבת ראשים, היא גם לא מספיק מובחנת מלאון רגילה. סמלי מותג אחרים, חישוקים שונים ורביעיית מפלטים, זהו. מעט מאכזב.
סביבת הנהג של הקופרה מודרנית יותר, עם עיצוב נקי ותפעול מערכות רק דרך תפריטים שונים במסך המגע ("10). אבל זה לא מוצלח, בוודאי לא במכונית שדורשת את כל הריכוז האפשרי בנהיגה. פס מגע בחלקו התחתון שולט בטמפרטורה או בווליום של מערכת השמע, וזה חסר היגיון תפעולי ומייצר סרבול מיותר בנהיגה.
מצד שני היא מרווחת יותר ליושבים מאחור, שגם נהנים משליטה נפרדת בפתחי המיזוג ומצמד שקעי USB. הקופרה גם מאובזרת יותר, עם חלון שמש ומשטח טעינה אלחוטי כציוד תקני, בעוד רכב המבחן הוסיף גם ריפודי עור למושבים, חימום לקדמיים וכיוון חשמלי לנהג (19 אלף שקל תוספת).
לוח המחוונים הדיגיטלי של המגאן פחות איכותי ומציע פחות אפשרויות בחירה, אבל פרט לכך, סביבת הנהג שלה עדיפה בהרבה. גם מפני שממשק התפעול נוח יותר - עם מתגים ייעודיים לצד מסך מגע גדול ("9.3) - וגם כי היא מעניקה תחושת אקשן בפנים. למשל, הגה מצופה אלקנטרה עם פס מרכוז בחלקו העליון או מושבי ספורט שמציעים תמיכה טובה יותר במידה ניכרת.
שתיהן מציעות מערכות בטיחות אקטיביות כמו בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית, אבל הקופרה כאן עדיפה. יש לה תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב לעומת התרעה בלבד ברנו, התרעה על שטחים מתים כולל על פתיחת דלת ו-10 כריות אוויר (לעומת 7 במגאן), כולל אחת חשובה בין הנהג לנוסע.
לשתיהן מנועי ארבעה צילינדרים מוגדשים (1.8 ליטר ברנו, 2.0 ליטר בקופרה), עם הספק זהה של 300 כ"ס העוברים לגלגלים הקדמיים דרך תיבות הילוכים כפולות מצמד (שישה הילוכים במגאן, שבעה בלאון). הזינוק הרשמי ל-100 קמ"ש זהה (5.7 שניות), וגם בתאוצות הביניים יש שוויון. ובכל זאת, מנוע הקופרה מרגיש נמרץ יותר, בעיקר בסל"ד גבוה, ולכך מתלווה פס קול מרשים יותר.
גם תיבת ההילוכים של הספרדייה עדיפה: מהירה ומדויקת יותר בעומס מלא (במצב אוטומטי ובשליטה ידנית), חלקה ונעימה יותר בנסיעה עירונית או זחילת פקקים. התיבה של הצרפתייה מרגישה ונשמעת כאילו היא עדיין על המסלול. היא גסה יותר, ומפיקה רעשי תמסורת בהילוכים נמוכים. חבל גם שמנופי השליטה הידנית שלה קצרים מדי, ומקשים על העברות הילוכים בזמן פנייה. הקופרה גם חסכונית יותר - 9.7 ק"מ לליטר לעומת 8.4 ק"מ לליטר ברנו.
נקודות זכות נוספות ללאון נצברות בקטע המנהלתי. בולמי זעזועים אדפטיביים הופכים אותה לנוחה משמעותית מהמגאן הנוקשה, שמספרת לנהג על כל שיבוש בכביש ומזרימה לאוזניו רעשי רוח ודרך לרוב.
אבל כשהכביש הופך הררי ומפותל ועומסי הבלימה, הפנייה וההאצה גדלים, נפתחים פערים ברורים בין השתיים, כשהמגאן מתרחקת לפנים. כן, הקופרה מאפשרת קצב מהיר (מאוד), אבל היא בקושי משתפת את הנהג במה שקורה, בעיקר לא דרך הגה חסר דיוק ותחושה באופן מפתיע, עד כדי פגיעה בתחושת הביטחון והשליטה. נסו בכל זאת לדחוק בה למגבלות, ושם תגלו התנהגות לא אחידה, עם יותר תת-היגוי (אובדן אחיזה של הגלגלים הקדמיים) בכניסה לפנייה, זוויות גלגול בולטות יותר ומגבלות אחיזה נמוכות יותר.
בעוד הקופרה מסתפקת בהקשחה מערכת המתלים ובהרחבה צנועה של מפסק הסרנים (סנטימטר מלפנים וחצי ס"מ מאחור) לעומת גרסאות רגועות יותר, במגאן עשתה חטיבת הביצועים של רנו שינויים משמעותיים. מלפנים אלו זרועות מתלה ייחודיות (Steering-Axis) שמפחיתות את השפעת כוח המנוע על ההיגוי, מאחור זו קורת מתח עם מנגנון היגוי אקטיבי ייחודי בקטגוריה. גם מפסק הסרנים שלה רחב משמעותית ממגאן רגילה (4 ס"מ מלפנים ו-2 ס"מ מאחור).
השינויים האלה הופכים אותה למכונת נהיגה יוצאת דופן, כזו שככל שהעומס עליה גדל - כך היא פורחת. החל מנכונות חרטום לצלול אל תוך הפנייה עם הפחתה משמעותית של כמות ההיגוי הנדרשת, וכלה באחיזה גבוהה משמעותית בשיא הפנייה עם זוויות גלגול שטוחות לחלוטין. יציאה מפנייה? הורדת הכוח לאספלט - הודות לדיפרנציאל מוגבל החלקה יעיל יותר - קלה יותר מבקופרה הנאבקת. וכל זה תוך שידור ישיר לנהג על מצבה, עם תחושת חיבור אדם-מכונה נדירה.
על המסלול, שבו ניתן לדחוק את שתיהן למגבלות, המגאן הוכיחה את עליונותה הדינמית לא רק בתחושה אלא גם באמצעות הסטופר, תוך שהיא משלימה הקפה סביב מסלול פצאל ב-45.5 שניות - בחצי שנייה מהר יותר מהלאון על המסלול הקצר.
ניתוח נתוני הטלמטריה מלמד כי המגאן מרוויחה את כל הזמן הזה בסיבובים. גם בכניסה, גם בשיא הפנייה וגם ביציאה, הכול הודות למערכות מכאניות עדיפות (מתלים, היגוי אחורי, צמיגים רחבים יותר ודיפרנציאל מוגבל החלקה). הקופרה הרבה פחות מאוזנת, וגם כאן סובלת מתת-היגוי ומאובדן אחיזה. היא כן מחזירה לעצמה את הזמן בישורות הקצרות, הודות למנוע גמיש וחזק במעט, עם תיבת הילוכים מהירה ומדויקת יותר.
שתיהן מצוינות, כל אחת בדרכה. ועל אף שבעידן של הנעה חשמלית הביצועים שלהן בקו ישר כבר לא מרגשים אף אחד, יש לשתיהן יכולת נדירה להעלות חיוך על פני מי שיזכה לשבת מאחורי ההגה שלהן. בהשוואה ביניהן קופרה היא המכונית השימושית יותר, ועדיפה כמשפחתית, אבל כשמגיעים לענייני ספורט היא מניפה דגל לבן, עם פחות יכולת דינמית ובעיקר עם מקדם הנאה מנהיגה נמוך בהרבה.
המגאן היא בדיוק ההיפך. היא לא מצליחה - וגם לא מנסה - להעלים את ה-DNA המסלולי שלה. ביומיום היא תהיה פחות נעימה ומתמסרת, אבל בסעיף הכי חשוב במבחן הזה היא מנצחת בגדול כי היא מכונית נהיגה טובה משמעותית, מכל בחינה ובכל כביש. אגב, היא לא רק המנצחת כאן. היא גם זו שבעידן של תחבורה חשמלית ואוטונומית מזכירה אולי הכי טוב מה זו חדוות נהיגה. מלכה.
