דרכו פנה קיה ספורטאז' לקהל לקוחות מצומצם: עכברי שטח שחיפשו רכב קטן וזול, ונמכר פה במאות יחידות מדי שנה בלבד. בסוף 2010 הוא נחת כאן בדור חדש, מעוצב ומעודן יותר, אבל המפץ הגדול התרחש רק חמש שנים מאוחר יותר. רגע לפני שהוא התחלף, ובזכות משבר כלכלי שהיה באותם ימים ברוסיה, הציגה קיה את גרסת ה־1.6 ליטר במחיר שובר שוק של 135,000 שקל - והשאר היסטוריה.
די מהר הפך הספורטז' לרכב הפנאי הנמכר ביותר בארץ והראשון שהיה לרכב הנמכר ביותר. שנה אחרי הוא הגיע בדור משודרג, שהיה מהראשונים להציע מערכות בטיחות אקטיביות ברכב פנאי משפחתי.
גם היום יש משבר עמוק ברוסיה, אבל המחירים ההם נראים כמו היסטוריה רחוקה. קשיי הייצור והאספקה העלו את מחירי הרכבים באופן משמעותי בשנתיים האחרונות, כך שמחיר הספורטאז' החדש – אמנם מתקדם ואיכותי יותר - מתחיל כיום ב־170,000 שקל ומגיע עד ל־195,000 שקל בגרסת ה"פרימיום" הבכירה.
את הגרסה הזו בחרנו לעמת מול שלושה רכבי פנאי מצוינים (ויקרים) לכשעצמם. המתחרה המתבקש הוא יונדאי טוסון, האח הכמעט תאום, שהגיע לפני כשנה ומחירו בגרסת ה"עלית" הנבחנת עומד על 193,000 שקל. מנצח המבחנים הקודמים, פיג'ו 3008, התייצב בגרסת ה"פרימיום" שהתייקרה לאחרונה ל־195,000 שקל, והצלע הרביעית היא פולקסווגן טיגואן, שעבר לאחרונה מתיחת פנים והופיע למבחן בגרסת ה"לייף פלוס", שעולה 200,000 שקל. לכל הארבעה יש גם גרסאות זולות יותר, במחירים של 160־175 אלף שקל.
עיצוב וסגנון: תראו אותי
מלבד הטיגואן, ששומר על המראה השמרני וזכה לנגיעות קלות בלבד של לד וכרום במסגרת העדכון האחרון, השלושה האחרים מציגים עיצוב מוחצן ובולט לעין. הטוסון נראה כמעט בוטה, עם סבכת משולשים שמחביאה יחידות תאורה קטנות, זוויות יחודיות בדלתות, קורה אחורית שיוצרת מראה של "גג צף" ופנסים מחודדים מאחור. גם לפיג'ו מראה מושך וספורטיבי, אם כי מתיחת הפנים האחרונה לא יצרה שינוי בולט למעט נגיעות קלות בגריל מלפנים. הספורטאז' מציג חזית מעט קשה לעיכול, עם סבכה קדמית עצומה ותאורת יום בצורת "בומרנג", אך למעצבי קיה מגיע שאפו על האומץ והיצירתיות. מהצד ומאחור הוא סולידי יותר, אלגנטי ולטעמנו נאה מאוד.
הטיגואן שמרן גם מבפנים, על אף לוח המחוונים הדיגיטלי ומשטחי המגע לשליטה במיזוג שנוספו במתיחת הפנים. הצבעים כהים ואיכות החומרים לא מתעלה. הפיג'ו נשאר מודרני ומרהיב גם לאחר 5 שנים, נצח בעולם הרכב: מעל גלגל ההגה הקטנטן יש לוח מחוונים דיגיטלי רב יכולות, בין הנהג לנוסע ישנה קונסולה גבוהה עם ידית הילוכים מעולמות הגיימינג, והחומרים מצוינים. בטוסון אהבנו את שילוב הצבעים, את כפתורי העברת ההילוכים ואת קווי הרוחב המתכתיים, אך מסך המולטימדיה הקטן שקוע בתוך פאנל מבריק, שנוטה לצבור אבק וסימני אצבעות. לספורטאז' סביבת נהג מרשימה יותר עם צמד מסכים במבנה קעור וברוחב כולל של 75 ס"מ, שילוב צבעים סמי־יוקרתי, חוגה להחלפת הילוכים וחומרים באיכות מצוינת.
אבזור ותפעול: לא חייבים לסבך
ברמות הגימור הגבוהות, ארבעתם מאובזרים בנדיבות. לכולם מושבי עור (משולב בד בפיג'ו), כוונון חשמלי למושבים, תאורת לד, כניסה והנעה ללא מפתח, מראות עם קיפול חשמלי, בלם יד חשמלי, תאורת אווירה ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען.
לכולם, מלבד לפיג'ו, יש גם טעינה אלחוטית לנייד, ובכולם מלבד הטיגואן תמצאו חימום למושבים וגג שמש פנורמי. בטיגואן גג פנורמי מוצע בתוספת תשלום אך הוא היחידי עם תצוגה עילית של נתוני הנסיעה, בולמי זעזועים אדפטיביים ומערכת לחנייה אוטומטית.
בטוסון, בטיגואן וב־3008 יש מסכי מולטימדיה בגודל 8 אינץ'. אלו של היונדאי והפולקסווגן ידידותיים ונוחים מאוד לתפעול, בעוד הפיג'ו מסבך את העניינים עם עודף של תפריטים, פעולה איטית יחסית ותפעול של המזגן מתפריטי המסך. הספורטאז' מציע מסך עצום בגודל 12.3 אינץ' עם תצוגה ברזולוציה מצוינת, תמיכה מלאה בעברית ותפעול ידידותי ונוח. פחות אהבנו את פאנל השליטה התחתון, שמתחלף בין כפתורי המולטימדיה לפקדי המיזוג ודורש הסטת מבט לפני לחיצה.
מלבד המסך המרשים, המפרט של הספורטאז' כולל גם זיכרונות לכוונון המושבים, חימום לגלגל ההגה, אוורור למושבים הקדמיים ותאורת מטריקס־לד משוכללת. בטיחות? לכולם בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב (שעובד טוב יותר בקוריאנים), ניטור שטחים מתים והתרעת עייפות. כולם חוץ מהפיג'ו מציעים גם התרעת תנועה חוצה מאחור, ובכולם חוץ מהטיגואן יש גם זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים. הצמד הקוריאני מוסיף התרעת רכב חולף בפתיחת הדלת והתרעה על שיכחת ילד במושב האחורי. כריות אוויר? 6 בפיג'ו, 7 ביונדאי ובקיה ו־9 בטיגואן.
שימושיות ומרווח: יש מקום
היונדאי והקיה היו המרווחים ביותר מאחור, אך לא בפער דרמטי. שלושה נוסעים בוגרים יחושו צפיפות מסוימת בכל הרכבים. שני מבוגרים וילד - או שני כיסאות בטיחות וילד - יסתדרו בצורה הטובה ביותר בקוריאנים. בשניהם המושב נמוך מעט ולשניהם גם שקעי USB מאחור (טייפ C בקיה), פתחי מיזוג (עם שליטת טמפרטורה עצמאית ביונדאי) ותעלת הינע בגובה סביר במרכז הרצפה. בעמדת הנהג, לספורטאז' תנוחת ישיבה גבוהה יותר, אך לטוסון כיסא תומך יותר. הטיגואן יהיה צפוף יותר לשלושה מאחור, גם בשל תעלת הינע גבוהה, אך שניים יהנו ממושב גבוה ונוח. יש כאן גם מיזוג עם שליטת טמפרטורה עצמאית ושקע 12 וולט בודד.
בפיג'ו המרווח לשלושה מוגבל, ולשניים יש די מספק - אך המושבים הקדמיים הגדולים יוצרים תחושה מעט חשוכה, ואילו גג השמש הפנורמי גוזל ממרווח הראש לגבוהי קומה. וילון הבד של הגג דק יחסית ולא מבודד היטב מחום. עם זאת, הרצפה שטוחה והמושבים נוחים. למיזוג אין כאן שליטה עצמאית ואת טעינת הסלולר יצטרכו הילדים לבצע באמצעות שקע 12 וולט יחיד. שיתארגנו על מתאם ומפצל.
תאי המטען בשלושתם גדולים ושימושיים, עם נפח שמתחיל ב־515 ליטר (טוסון) ומגיע עד ל־615 ליטרים (טיגואן). זה של הפיג'ו מעט פחות רחב ועמוק, אך יותר גבוה. לכולם שקע 12 וולט גם בתא המטען, מדף לחלוקת הגובה וגלגל חלופי מוקטן.
נוחות נסיעה: יתרון צרפתי
לעיצוב יש מחיר. היונדאי והקיה, שמגיעים עם חישוקי 19 אינץ' נאים ועוטים צמיגים נמוכי חתך, היו פחות נוחים בתנועה עירונית. הטוסון היה עדיף על הפגמים הקטנים אך התנדנד על פסי האטה, הספורטאז' - להיפך.
הטיגואן, שמצויד בבולמי זעזועים אדפטיביים, היה נוח מהם כל עוד בחרנו במצב המרוכך של הבולמים, אך גם הוא היה פחות נוח מהפיג'ו. אמנם בצרפתי נשמעו פה ושם רעשי מתלים, אולם השיכוך שלו היה בוגר ונעים.
גם על הכביש המהיר הפיג'ו היה נוח מכולם, עם רמת ריסון גבוהה ובידוד רעשים יוצא מן הכלל. הטיגואן היה נוח כמוהו וגיהץ היטב את הכבישים הגליים. בידוד הרעשים שלו - הטוב לכשעצמו - פחות מרשים מזה של הפיג'ו.
ביונדאי ובקיה נשמעו רעשי כביש וצמיגים במידה מורגשת יותר, עם יתרון זניח לטוסון. רמת הנוחות של השניים השתפרה עם המעבר לכבישים המהירים, אך על גלים נרשמו תנועות רבות של המתלה והתחושה הכללית הייתה פחות נינוחה.
מנוע וביצועים: זריזות קוריאנית
ליונדאי ולקיה יחידת הנעה זהה, הכוללת מנוע טורבו־בנזין בנפח 1.6 ליטר עם הספק של 180 כ"ס ותיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים. לפיג'ו מנוע זהה בנפח ובהספק, אך עם תיבת 8 הילוכים אוטומטית קלאסית, בעוד לפולקסווגן מנוע 1.5 ליטרים עם 150 כ"ס בשידוך לתיבת ה־DSG המפורסמת, כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. לכולם הנעה קדמית.
יונדאי וקיה היו זריזים יותר במבחני התאוצות, עם יתרון קל לטוסון, בשל מה שהורגש ככיול שונה לתיבת ההילוכים. הפיג'ו לא היה רחוק מהם, על אף החלפות הילוכים איטיות לעיתים, וככל שהקצב גבר כך השתפרו הביצועים שלו עד שבמהירויות הביניים ובעקיפות היה חזק ויעיל יותר ממתחריו. תיבת ההילוכים המהירה של הטיגואן לא מצליחה לפצות על הנחיתות בהספק, והוא נותר קרוב אך מאחור במבחני התאוצה.
הפיג'ו היה חסכוני למדי בשיוט מתון, עם צריכת דלק של 15.1 קמ"ל, אך בסוף יום המבחן – ולאחר הקטע הדינמי והמאומץ – ירדה הצריכה שלו ל־8.8 קמ"ל. הפולקסווגן רשם 13.8 קמ"ל בשיוט, אך הגיע ל־9.2 קמ"ל בסוף היום, ואילו היונדאי והקיה היו מעט פחות חסכוניים: הטוסון רשם 12.8 קמ"ל בשיוט ו־8.4 קמ"ל בסוף המבחן, בעוד הקיה היה מעט פחות בזבזן ורשם 13.5 קמ"ל בשיוט ו־8.6 קמ"ל בסוף היום.
התנהגות כביש: האריה שואג
ג'יפונים שכאלו לא אמורים לספק יכולות ספורטיביות, אבל מצופה מהם להסיע את המשפחה בצורה בטוחה ולשמור על אחיזת כביש מיטבית – ואת זה כל הארבעה עושים באופן מצוין. מי שיחפש בכל זאת את הניצוץ הדינמי ימצא אותו ב־3008 שנהנה מהיגוי מהיר, רכינה מינימלית ושלדה חדה להפליא. הוט־האצ' בגוף של SUV. גם הספורטאז' הפגין התנהגות טובה, בעיקר בזכות שלדה מצוינת וכניסה מהירה לפניות, אך ההיגוי שלו מעורפל וחסר היזון חוזר. לטוסון רכינה בולטת יותר ותחושות פחות מיידיות מהשלדה, ואילו הטיגואן אוחז היטב ונהנה משלדה מוצלחת, אך מציע פחות נשיכה בבלימה וגם היגוי מדויק פחות.
סיכום: אין שינוי בצמרת
הספורטז' החדש כבר לא הופך עולמות – בטח לא בגזרת המחיר – אבל הוא מצטרף לטוסון שהשתפר משמעותית בדור החדש שהגיע לפני כשנה, ושניהם מציגים את השיפור הדרמטי שעבר על תעשיית הרכב הדרום־קוריאנית.
ולשורה התחתונה? פולקסווגן טיגואן הרשים בשעתו כשהוצג, אך לאחר 6 שנים ארוכות הוא פחות מודרני ומתקדם ממתחריו. הוא סולידי, שימושי, נוח וחסכוני, אבל איטי ופחות שקט, בעיקר מהפיג'ו.
הטוסון מוחצן, יש שיאמרו אפילו מדי; מרווח, עם איכות נסיעה לא רעה, ביצועים טובים והיצע נרחב של מערכות בטיחות, אבל האח לבית קיה מאפיל עליו באיכות ועיצוב תא הנוסעים, האבזור והתנהגות הכביש. לספורטאז' יתרון קל גם בצריכת הדלק, בעוד לטוסון יתרון זניח בנוחות הנסיעה.
גם פיג'ו 3008 הוא רכב ותיק, אך מזדקן היטב. סימני הגיל ניכרים בעיקר בהנדסת האנוש ובמערך המולטימדיה, וגם המושב האחורי שלו פחות מרווח. מנגד מציע הצרפתי שורה ארוכה של יתרונות ברורים: תא הנוסעים שלו מעוצב ואיכותי, נוחות הנסיעה מצוינת, בידוד הרעשים פנטסטי, הביצועים טובים מאוד – בעיקר בתנאים תובעניים – וכשלא סוחטים ממנו את הביצועים המירביים, הוא גם מצליח להיות החסכוני מכולם. גם ב־2022, כך מסתמן, עדיין לא נולד רכב הפנאי הקומפקטי שינצח את פיג'ו 3008 במבחן השוואתי.
השתתפו במבחן: עזרי לוי ואריק שניידר