פחות משעת נהיגה מהכרך יש פארק גדול ומדהים - פארק עדולם. את המקום הכרתי בזכות חבר שלקח אותי לראות חוות בודדים – חוות צוק. מאז חוות צוק הפכה למוקד עליה לרגל לאוהבי קולינריה שתוצרתה נמכרת גם בתל־אביב.
לפארק חזרתי פעמים רבות מאז: בחיפוש אחרי לוקיישן נוסף לצילומים, ברכיבה על מסלולי האופניים שם ובסביבה הקרובה וכדי להעביר חצי יום כיפי עם הילדודס.
לשתות תה מהטבע
לבאים מאיזור גוש דן: סעו מזרחה על כביש 1 ובמחלף שער הגיא פנו לכיוון בית שמש על כביש 38. הכביש הזה נסלל מחדש ונפתח ככביש דו־נתיבי מופרד ומואר היטב ותענוג לנהוג בו. בכניסה לבית שמש ממשיכים ישר, הכביש חוזר להיות צר ומשובש ובחלקו גם עם עבודות הרחבה וסידור הכניסה לרמת בית שמש, לכן המשיכו בזהירות יתירה.
אחרי שתעברו את זכריה תגיעו לכיכר של צומת תל־עזקה, בה ממשיכים ישר. ליד קטע הכביש הזה, וקצת לפני צומת האלה, כך אומרים, התקיים המפגש בין דוד המלך לגוליית וכולנו יודעים איך זה הסתיים. אחרי סדרת עיקולים ארוכים בכביש תגיעו לככר של צומת שריגים, שם פנו שמאלה לצפרירים ומיד ימינה לכניסה לפארק.
כמה מאות מטרים של נסיעה יביאו אתכם לכניסה הרשמית לפארק. תזהו אותה בעזרת כביש מוגבה מאבנים ומשמאל קיר אבן קטן שמפת הפארק מתנוססת עליו. מומלץ לצלם את המפה ולהשתמש בה להמשך ההרפתקה.
אם התעייפתם מהנסיעה לכאן, תוכלו למלא מצברים במתחם נרחב של שולחנות קק"ל וגן משחקים קטן הנמצא במורד הדרך בצל אורנים גבוהים מאד. כריך אחד ותה מתוק אחד אחר כך אפשר להתחיל בהרפתקה.
הפירמידה היחידה בארץ
בפארק עדולם יש כביש פנימי, סעו בו בזהירות רבה, כי הכביש צר ומשובש. מדי פעם שולי האספלט נגוסים וכדאי לשים לב לדפנות הצמיגים, כשמורידים שני גלגלים לעפר כדי לאפשר לתנועה ממול לעבור. הכביש עביר כיום לכל כלי רכב והוא מנגיש לנו את כל המקומות החשובים בפארק. הכביש נוגע בשלוש חורבות עצומות: חרבת מדרס, חרבת בורגין וחרבת עתרי. כל אחת מאלו היא שריד לישוב קדום עם היסטוריה מרתקת ושורשים יהודיים עמוקים. סביב החורבות חורש טבעי מקסים שמדי פעם תמצאו בו חרובים, אזוב מצוי (זעתר), זוטא לבנה וכל מה שצריך להכנת תה מדהים בשטח או לתיבול כריך גבינת עיזים מהבית.
את הטיול בפארק התחלנו בטיפוס בחרבת מדרס. יישוב מקראי המשתרע על יותר מ־250 דונם שבו התגלו כמעט 60 מערות ובורות מים. טיפוס רגלי של כשבע דקות יביא אתכם למערכת קטנה של מחילות מסתור. המחילות נחפרו בתקופת מרד בר כוכבא והן מתפתלות ברחבי המתחם הגדול. נכנסו למחילות בכניסה העליונה של הבור, זוחלים על ארבע. המעברים מסומנים היטב עם מחזירי וחיצים ואפשר לצייד את הילדים בפנסים ויאללה פנימה לחקר המערות. גם הילד הפרצופון ביותר, יצא בחיוך מהזחילה הזו. רק לא לשכוח מכנסיים ארוכים.
אחרי שיצאנו מבטן האדמה עלינו בשביל במעלה התל עד לפירמידה. וזו אכן פירמידה, היחידה מסוגה בישראל. יש בה שרידים מלפני יותר מ־3,000 שנה, והיא מערת קבורה מפוארת עם אבן גולל עצומה בכניסה וכמובן אקשן של מחילות מיסתור צרות. במתחם מדרס תמצאו מערות קבורה מהודרות ומרשימות נוספות וגם קולומבריום.
בלי פנס במערה
לתחנה הבאה, חורבת בורגין, נגיע לאחר נהיגה קצרה בכביש הפנימי של הפארק. בין חורש טבעי של אלות לשדות מעובדים בערוץ של נחל חכליל המקום מהפנט ביופיו והוא מציע פינות חמד רבות לפרשית מחצלת ולהתחרדן בשמש החורפית.
גם חרבת בורגין הייתה בעבר יישוב, והיום תמצאו בה פסיפס ומערכת זחילה עניפה ומאתגרת (וגם מסומנת היטב) שתספק שמחה רבה לילדים. רק דמיינו את מה עבר על התושבים כאן כשהרומאים פלשו לאיזור… גם אתם הייתם ממהרים להסתתר.
לפי החוקרים שחפרו במקום, החורבה הוזכרה על ידי יוסף בן מתיתיהו כ"כפר ביש" - היישוב היהודי הגדול שנכנע לרומאים בזמן המרד הגדול. הם מבססים את הזיהוי בעזרת הממדים העצומים של שרידי הישוב, וכן בשל השם שהשתמר בחורבה סמוכה אל־ביס שהיא צעירה הרבה יותר עם שורשרים ביזנטיים ועות'מנים.
בבורגין תמצאו את מערת העמוד שבתוכה קשתות אבן מושלמות ועמודים תומכים בחלל שנחצב באבן הגיר הרכה. מסלול ההליכה המסומן, המומלץ בעיניי, מעביר את המטיילים דרך הנקודות החשובות במתחם: בית מימי בית שני ששימש להפסדים, שרידי פסיפס ביזנטי בראש הגבעה וכמה מערות מסתור. גתות חצובים בסלעים מלמדות על מאות ואלפי שנים של ייצור יין במקום.
תרגיל אחד, מעט אכזרי אך בהחלט מלמד, הוא לכבות לכמה שניות את הפנסים כשאתם בלב המערה. החושך והקירות סוגרים עליכם מהר מאד. אחרי האקשן אפשר להמשיך בשביל המסומן לצעידה קלילה בין מערכות קבורה ומערות נוספת ובין עצי חרוב מרשימים למראה.
משם הדרך בחזרה לרכב קצרה וקלה. ואנחנו ממשיכים בהרפתקה לחרבת עתרי.
קבלה בת 2,000
נסיעה קצרה בכביש הפנימי המקסים של הפארק תביא אותנו לחניית עפר גדולה לרגלי התל שעליו החורבה. הטיפוס קליל בשביל הרומאי, מצריך הרבה דמיון כדי לראותו כ"דרך רומית" כפי שאנו מכירים ממקומות אחרים בארץ.
תושבי חרבת עתיר אהבו יין. מאוד אהבו יין, כי במקום יש גתות מרשימות מאוד, וקולומבריום שבו גידלו יונים. גידול גפנים היה ככל הנראה עיקר הפרנסה של תושבי היישוב שהיה בשיא פריחתו במאה הראשונה לספירה.
לדאבונו, מערכת הזחילה פה סגורה בשל הצפה מהחורף האחרון, אז זכינו במעט מנוחה לברכיים החבולות.
מי שעוד נחבל היה הישוב עצמו, שהרומאים החריבו בתקופת המרד הגדול בשנת 69 לספירה. הארכיאולוגים גילו כאן של "קבלה" ובה רישום של מכירת התוצרת החקלאית שהופקה במקום, וכן שבר של חרס עם השם "עתרי". אולי זה היה מותג של יין נחשב לפני 2,000 שנה. המתחם שוקם בחלקו ודי קל לדמיין איך הוא נראה בשלמותו ואיך התנהלו החיים של אבותינו במקום.
שעת צהרים הגיעה ורעבים יצאנו בחזרה דרך הפארק לשריגים לי־און הסמוכה. שם תמצאו את מבשלת שריגים המייצרת בירה מקומית נהדרת, שאפשר לשתות בבירגארדן במקום, או לקחת הביתה. הבירה כשרה, המקום לא כי פתוח בשישי ושבת, ויש גם מרכז מבקרים שפתוח בתיאום מראש לקבוצות של 10 איש ומעלה. בצמוד יש אופציה נוספת היא "חומוסי על המרפסת", שבה תמצאו חומוס ממש טעים.
במה נהגנו
העדכון האחרון של רכב הפנאי הקטן מסוזוקי משלב בו מערכות בטיחות אקטיביות רבות ומערכת היברידית קלה המקנה לו צריכת דלק משופרת. עם מרווח גחון נדיב, וממדי פנים מרווחים לסגמנט, סיפק הוויטארה את הספייס שהיה צריך כדי לקחת את כל המשפחה פלוס ציוד ליום בשטח ואת היכולת לעבור בקלות גם בקטעים המשובשים ביותר של פארק עדולם. יש גם גרסת הנעה כפולה, שיכולה לסייע בשביל בוצי ומושלג, אם כי לא בשטח קשוח כבעבר.
