יונדאי אלנטרה תמיד הייתה פופולרית, אבל מעולם לא הגיעה למעמד של "מלכת המשפחתיות". כמו מאזדה לאנטיס, או ה-3 שהחליפה אותה, פורד פוקוס או טויוטה קורולה. מי שכן הצליחה היכן שהאלנטרה נכשלה היא בת המשפחה המוצלחת יותר, יונדאי איוניק שנחתה כאן בסוף 2016 חמושה במראה מיוחד ובעיקר יחידת הנעה היברידית חסכונית.
אלא שהאיוניק המשפחתית - על שמה ייקראו כעת החשמליות של המותג - מפנה את הבמה ואת מקומה במשבצת משפחתית-היברידית יתפוס הדור השביעי של האלנטרה שינסה לרכוב על הצלחת אותה יחידת הנעה היברידית. מצד שני, תג המחיר גבוה משמעותית. ואיך זה פוגש את טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה?
סיכום: האלנטרה היוצאת הייתה מכונית מיושנת, לא רלוונטית, ולא פלא שהצלחתה הייתה מאוד מוגבלת, בלשון המעטה. למעשה, היא הייתה פחות או יותר שריד אחרון מהעידן הפרה-מודרני של יונדאי, שמציג בשנתיים-שלוש האחרונות דגם מרשים אחר דגם מרשים. לא מפתיע לכן שהאלנטרה החדשה טובה מהקודמת בכמעט כל מובן ובפער גדול. עם המראה העדכני של הקוריאנים, סביבת נהג מקורית ומעניינת, מרחב מחיה נדיב מאוד ליושבים מאחור ויחידת הנעה חזקה ובעיקר חסכוני. על כך יש להוסיף סוללת מערכות בטיחות מתקדמות עשירה מהמקובל. רגע.
מפתיע היה לגלות שדווקא בתחום איכות החומרים בתא הנוסעים האלנטרה אינה מרשימה כמקובל בדור העכשווי של יונדאי. מלבד זאת חסר לה אבזור נוחות בסיסי במשפחתית מודרנית, כמו פתחי מיזוג מאחור. על כך יש להוסיף במכונית המבחן איכות נסיעה לא משכנעת מחוץ לעיר ורעשנות מטרידה שחודרת לתא. כך שלפחות על הנייר, הקרב שלה מול אוקטביה וקורולה ממש לא יהיה פשוט. להתראות במבחן ההשוואתי.
איך נראה: האלנטרה דומה לסונטה הגדולה ממנה עם חזית אגרסיבית, אחוריים מרשימים וצללית עמוסת קפלי מרכב וקווים חדים. אבל זה עובד פחות טוב, כנראה בגלל פרופורציות שונות. ובזמן שהסונטה נראית אלגנטית, האלנטרה מוחצנת וצעקנית, לא בוגרת דיה.
תא הנוסעים מרשים כמובן הרבה יותר מזה של הדגם המוחלף, ורכב המבחן מציג גם את לוח המחוונים הדיגיטלי ("10.25) והמרשים של יונדאי וידית אחיזה ייחודית שמייצרת חיץ פיזי מעניין בין סביבת העבודה של הנהג לנוסע. אבל מסך המגע אינו מרשים וחבל בכל מקרה שמכוניות מקומיות מצוידות במסך קטן מזה שמוצע בצפון אמריקה ("8 לעומת "10.25).
הבחירה בבורר הילוכים מכאני-מיושן מפתיעה, אבל לא כמו הפלסטיק הפשוט-זול למראה ותחושה מסביב, או החסכון הלא מוסבר שמונע פתיחה וסגירת חלון בלחיצה אחת (למעט הנהג). שדה הראיה מצוין אבל מושבים סבירים בלבד ומעייפים לאורך זמן, ואת המוצא האמריקאי של הרכב אפשר לזהות בחוסר יכולת כיוון גובה מושב נוסע. הוא ממוקם נמוך מדי ואינו נוח. עוד כמקובל ולא משכנע בצפון אמריקה: מראות צד קטנות מדי עם שטח מת גדול מדי.
בסיס הגלגלים והמרכב ארוכים מהאלנטרה היוצאת (ב-2 ו-5.5 ס"מ בהתאמה) והיושבים מאחור יודו למהנדסי יונדאי על כך, שכן המרחב לרגליים מרשים מאוד, יתכן ואפילו המרשים בקטגוריה. נוסעים גבוהים פחות יתרשמו שכן היא נמוכה ב-3 ס"מ. אבל בעיקר מפתיעה (לרעה) העובדה שאין פתחי מיזוג מאחור. נקודת חובה רבת משמעות בישראל. תא המטען גדל במעט (474 ליטר, 16+ ליטר), ומיישר קו עם קורולה - לא עם האוקטביה עצומת הנפח.
רשימת האבזור ברכב המבחן כוללת מצלמת נסיעה לאחור, בקרת אקלים מפוצלת, משטח טעינה אלחוטי, חלון שמש וחישוקי "17. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית כציוד תקני, וברכב המבחן גם התרעת שטח מת אקטיבית (מונעת כניסה לנתיב לא פנוי). טוב יעשה היבואן אם יהפוך אותה לציוד תקני גם בגרסת הבסיס, בהתחשב במראות הקטנות. עוד בגרסה זו גם התרעה על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי ובלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור.
איך נוסע: המנוע ההיברידי משחרר מיחידת הבנזין (1.6 ליטר, 105 כ"ס) והיחידה החשמלית (43.4 כ"ס) תפוקה משולבת של 139 כ"ס, רק 12 כ"ס יותר מהאלנטרה היוצאת. הכוח עובר לגלגלים הקדמיים דרך תיבת שישה הילוכים כפולת-מצמד (שישה "רגילה" בעבר) טובה גם אם לא זריזה במיוחד, שאחראית לשיפור הביצועים (10.8 שניות ל-100 קמ"ש, כמעט שניה פחות) למרות תוספת של כ-100 ק"ג למשקל. שיוט מהיר מתבצע ללא מאמץ וגם צריכת הדלק מצוינת: 19.5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
אלא שכל הטוב הזה מגיע עם תג-מחיר טורדני - רעש. תחת עומס בינוני ומעלה, המנוע רועש ויחד עם רמת בידוד רעשי צמיגים ורוח נמוכה יחסית, הופך את הנסיעה ללא נעימה אפילו בשיוט רגיל במהירות חוקית. עד כדי כך שבתחילה חשדנו כי יש בעיה נקודתית כלשהי. לא זכורה לנו מכונית משפחתית - גם זולה משמעותית - כה רועשת מבחינה זו, עד כדי הפיכת שיחה בין נוסעי הרכב לבעייתית במהירות 110 קמ"ש.
כבסיס לאלנטרה החדשה משמשת פלטפורמה חדשה וקשיחה מבעבר, עם מתלה אחורי מודרני (רב-חיבורי לעומת קורת מתח בעבר) וכתוצאה מכך, נוחות הנסיעה שופרה משמעותית. האלנטרה הרכה טובה מאוד בספיגת מהמורות במהירות נמוכה, אך פחות מכך בשמירה על מרכב נינוח במהירות גבוהה. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, עם אחיזה ויציבות כיוונית טובה, לא מעבר לכך.
- מנוע: 4 צילינדרים, 1.6 ליטר, בנזין וחשמל
- הספק מנוע בנזין: 105 כ"ס ב-5,700 סל"ד
- מומנט מנוע בנזין: 15 קג"מ ב-4,000 סל"ד
- הספק, מומנט מנוע חשמלי: 43 כ"ס, 17.3 קג"מ
- הספק משולב: 139 כ"ס
- תמסורת: 6 הילוכים כפולת מצמד, הנעה קדמית
- אורך: 467.5 ס"מ
- רוחב: 182.5 ס"מ
- גובה: 142 ס"מ
- בסיס גלגלים: 272 ס"מ
- משקל עצמי: 1,392 ק"ג
- נפח תא מטען: 474 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 10.8 שניות, 173 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 22.7 ק"מ לליטר, 111 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): לא נבחנה
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 150 אלף שקל (148 אלף שקל)
