לפעמים, כל מה שאנחנו רוצים זה פשוט קצת יותר. יותר גדול, יותר איכותי, יותר יוקרתי. אבל כשהפער בין מכונית קומפטית של סקודה או יונדאי לאחת של אאודי ומרצדס מגיע ל־50%־40% ולעיתים אף יותר, נוצר הצורך במוצרי הביניים. רכבים שיעניקו עיצוב ייחודי, איכות גבוהה, אבזור עשיר ולפעמים גם חוויית נהיגה טובה יותר, אבל ישמרו גם על מחיר סביר יחסית.
שתי יצרניות קטנות מכוונות היום לנישה הזאת. מאזדה, שתמיד הייתה יצרנית קטנה יחסית במונחים עולמיים, עם ייצור של כ־1.5 מיליון מכוניות בשנה בלבד, סימנה את היעד הזה כדי לשרוד כחברה עצמאית. המסע לכיוון שוק היוקרה והשיפור העקבי באיכות החלו לפני כעשור, המחירים זחלו בהדרגה כלפי מעלה וקו המוצרים התרחב - כשעל הטרנד הנוכחי של רכבי פנאי־קופה אופנתיים עונה אחד בשם 30־CX. מדובר למעשה בגרסה מוגבהת של מאזדה 3 המשפחתית, שבינתיים זוכה אצלנו להצלחה מרשימה.
בקבוצת פולקסווגן שוברים את הראש כבר שנים איך למצב את סיאט, כך שתהיה שונה מסקודה העממית, ומפולקסווגן העממית פלוס. הניסיון למצב אותה כאלפא רומיאו ספרדית לפני כשני עשורים לא ממש עבד. לפני שנתיים התחילו בניסוי נוסף, כשהגרסאות הספורטיביות של סיאט, דגמי הקופרה, שימשו כבסיס למותג בת חדש. השנה הצטרף לקופרה לאון ולקופרה אטקה דגם עצמאי ראשון, רכב פנאי קומפקטי בשם פורמנטור, ובקרוב יתחיל למכור גם דגם חשמלי ראשון, הבורן.
הפורמנטור הבסיסי, עם מנוע 1,500 סמ"ק טורבו בנזין ושפע של אבזור עולה 175 אלף שקל, בדיוק כמו גרסת ה־2 ליטר המאובזרת של ה־30־CX. שני קרוסאוברים שמיועדים למי שמחפש משהו קצת אחר - ג'יפון, אבל לא כמו של כולם. עימות בין השניים היה צעד מתבקש.
עיצוב וסגנון שובר שגרה
העיצוב של המאזדה, שגרתי ומוכר יותר, אולי גם בגלל שהיא נפוצה יותר. אהבנו את מסגרת הכרום של יחידות התאורה והסבכה הקדמית, את מכסה המנוע הארוך יחסית ואת הפרופורציות הספורטיביות של החלק האחורי. מנגד, במבט חטוף קשה לקבוע אם מדובר ברכב פנאי או במשפחתית שתפחה, והפגושים השחורים נראים קצת פשוטים.
הפורמנטור משך הרבה יותר מבטים, לטעמנו בצדק: היציבה שלו קרבית יותר, קו החלון האחורי יוצר מראה אופנתי של מכונית קופה, ויש גם תוספות מעניינות כמו חותמות הלד בפנסים הקדמיים, פסי הגגון, צמד פתחי המפלט המדומים וסמלי הקופרה בגווני הנחושת.
הפער בין השניים נשמר גם כשנכנסים פנימה. המאזדה אלגנטי והחומרים בו איכותיים למגע, אך הוא גם שמרני יותר. הצבעים כהים, לוח המחוונים הוא אנלוגי ומסך המולטימדיה קטן יחסית וצר. בפורמנטור, לעומת זאת, הנהג פוגש בלוח מחוונים דיגיטלי עתיר תצוגות וגרפיקות, מסך מולטימדיה צבעוני וגדול יותר, ידית הילוכים אלקטרונית זעירה, פתחי מיזוג מפוסלים א־לה למבורגיני ונגיעות של נחושת במקומות הנכונים.
אבזור ותפעול: פשוט או מתוחכם?
המפרט הסטנדרטי של הפורמנטור עשיר, וכולל בין היתר מסך בגודל 10 אינץ', טעינה אלחוטית לסלולרי, גג שמש פנורמי, תאורת לד מלאה, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי, לוח מחוונים דיגיטלי ותאורת אווירה צבעונית.
למאזדה, ברמת הגימור "פרימיום" המקבילה, אין טעינה אלחוטית או לוח מחוונים דיגיטלי, וגם חלון השמש שלו צנוע יחסית, אך הוא מוסיף למפרט מושבי עור חשמליים עם זכרונות, חיישני חניה קדמיים, תצוגה עילית של נתוני הנסיעה על השמשה הקדמית ודלת תא מטען חשמלית.
בתחום הבטיחות הפערים קטנים יותר: לשניהם היצע מלא של מערכות אקטיביות (בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים), אך לקופרה יש 10 כריות אוויר לעומת 7 במאזדה והוא גם מצויד בהתרעת פתיחת דלת במעבר רכב חולף.
ההבדל ביניהם הופך דרמטי ככל שמדובר בתפעול המערכות. הנדסת האנוש במאזדה מתגלה כיעילה, פשוטה והגיונית: למיזוג כפתורים משלו, גלגלת שליטה מרכזית מאפשרת תפעול נוח של המולטימדיה (שמצידה כוללת תרגום ראוי לעברית) וגם לוח המחוונים הקלאסי ברור מאוד. בפורמנטור קשה למצוא את הידיים והרגליים: כדי להגביר את עוצמת המיזוג או לשנות את מצב הנהיגה צריך לנבור בתפריטים שעל המסך ולהסיר את העיניים מהכביש לזמן ממושך; לוח המחוונים עשוי לבלבל, והתרגום לעברית במסך המרכזי לא תמיד מוצלח. למשל, כדי לשלוט בתאורה צריך ללחוץ על "קל" (Light) ואילו מצב Individual להגדרה אישית של מצבי הנהיגה תורגם כאן ל"יחיד". עברית קשה שפה.
שימושיות: ומרווח יתרון לספרדי
הפורמנטור הוא הגדול מבין השניים, עם יתרון של מספר סנטימטרים כמעט בכל פרמטר. בהתאם, הוא מציע מרווח עדיף לרגליים ולראש, למרות הגג הפנורמי, כאשר תעלת הינע גבוהה תצמצם את המקום לנוסע שלישי - אך נראה שגם הוא יעדיף לשבת פה ולא במאזדה. המושב עצמו קצר ונמוך יותר, אך הספרדי מפצה עם פתחי מיזוג שכוללים גם שליטה נפרדת על הטמפרטורה, תאורת לד ושני שקעי USB.
במאזדה יהנו הנוסעים מאחור ממושב גבוה וזקוף שיהיה נוח לנסיעה, אך המרווח פחות מוצלח בכל המדדים, קו החלונות הגבוה מגביל את הראות החוצה ופתחי המיזוג לא נשלטים בנפרד ולא מלווים בשקעי טעינה כמקובל.
גם תא המטען של הפורמנטור עדיף הודות למימדים גדולים יותר, רצפה מתכווננת ומספר פתרונות אחסון יצירתיים ויעילים.
נוחות נסיעה: המחיר הספורטיבי
הקריצה לעולמות הספורטיביים מגיעה הרבה פעמים על חשבון נוחות הנסיעה, וזה המצב גם כאן. לא מדובר ברכבים עם נוחות גרועה, אבל פגשנו ברכבי פנאי נוחים מהם ברמת המחיר הזו. הפורמנטור הוא הרך מבין השניים, אבל הוא גם סובל מהיעדר ריסון של המתלים מה שמביא לתחושת קפצוץ מסוימת על רצף שיבושים במהירות עירונית, ולתנועה תכופה של המתלים בנסיעה על כביש גלי.
המאזדה אמנם מעביר את השיבושים הקטנים בצורה ברורה יותר, אך הוא מרוסן בהרבה ומצליח להעביר תחושה "בוגרת" ואלגנטית. הוא מטפל בשיבושים בצורה טובה יותר, שומר על נינוחות גם כשהקצב עולה ונהנה גם מבידוד רעשים עדיף - הן מבחינת רעשי הכביש והן מבחינת רעשי המתלים.
מנוע וביצועים - טורבו עדיף?
שתי יחידות ההנעה שמוצבות בג'יפונים האלו מוכרות היטב מדגמים אחרים של החברות. מנוע ה־2 ליטר של המאזדה, עם הספק של 165 כ"ס, הוא אותו אחד שמוצע גם במאזדה 3, מאזדה 6 ומאזדה 5־CX. את החרטום של הקופרה מאכלס מנוע טורבו־בנזין בנפח 1.5 ליטר עם הספק של 150 כ"ס - אותו מנוע של סיאט לאון ואטקה, סקודה אוקטביה ודגמים רבים אחרים.
מנוע הטורבו של הפורמנטור נהנה מיתרון מסוים בזמינות הכוח, מה שאומר שלא צריך לאמץ אותו על מנת ליהנות מביצועים טובים, אך במבדקי התאוצות שערכנו היה המאזדה זריז יותר בזינוק, גם אם בפער קטן, ואילו בתאוצות הביניים נרשם שוויון. תיבת 6 ההילוכים של ה־30־CX מהירה מאוד וחלקה יותר מתיבת ה־DSG כפולת המצמדים של הפורמנטור (7 הילוכים) ובסך הכל מתקבלת חוויית נסיעה טובה בשניהם, עם עדיפות קלה למאזדה.
בצריכת הדלק היתרון היה של הפורמנטור, אך בפער קטן מהצפוי. בנסיעה מתונה, במתווה עירוני ובין עירוני, מדדנו 13 קמ"ל בקופרה לעומת 12.8 קמ"ל במאזדה. אחרי הקטע הדינמי המאומץ הפער נשמר, ואת יום המבחן סיימנו עם נתונים של 9.5 קמ"ל בקופרה לעומת 9.3 קמ"ל במאזדה.
התנהגות כביש: להתגבר על הפיזיקה
ג'יפונים נוטים להיות פחות דינאמיים ביחס לרכבי כביש נמוכים יותר, אך במקרה של שני אלו נדמה שהמתכננים הצליחו להתגבר על מרבית האתגרים הפיזיקליים - אולי גם בשל העובדה ששניהם לא באמת גבוהים כמו מרבית רכבי הפנאי.
לפורמנטור אופי "שמח" יותר, עם שלדה מצוינת שמאפשרת להדק את קו הפניה בהרפיית דוושה וגם עם אחיזת כביש טובה מאוד. מנגד, ההיגוי מעורפל עם "שטח מת" משמעותי במרכז וגם הרכינה בולטת יותר.
המתלים הנוקשים של המאזדה מצליחים לנטרל כמעט לחלוטין את רכינת המרכב, וגם אחיזת הכביש כאן עדיפה וההיגוי מעולה. האופי הספורטיבי כאן שונה: פחות קליל וזורם, יותר מדויק ויעיל. עניין של טעם.
סיכום
הז'אנר הזה, של רכבי פנאי קומפקטיים סמי יוקרתיים עם טאצ' ספורטיבי, מתבטא כיום בישראל בשני דגמים בלבד - אבל מצליח לטעמנו לקלוע לטעם של לקוחות רבים. השילוב בין עיצוב אופנתי, שימושיות טובה, אבזור עשיר והתנהגות כביש מהנה מאפיין הן את הפורמנטור והן את ה־30־CX כל אחד מהם בדגש מעט שונה.
הפורמנטור נאה וייחודי יותר למראה, מסובב ראשים אמיתי ומרשים גם עם תא נוסעים מתקדם וטכנולוגי. הוא עדיף גם בשימושיות ובמרווח ונהנה מיתרון קל גם בצריכת הדלק.
מנגד, מאזדה 30־CX מציע אבזור עשיר יותר ותפעול נוח בהרבה, הוא שקט יותר ומטפל טוב יותר בשיבושי הכביש, זריז במעט מהקופרה ומציג התנהגות כביש יוצאת מן הכלל. אם תוותרו על חלק מהאבזור, תוכלו לרכוש אותו גם בגרסאות זולות יותר או עם מנוע 2.5 ליטר חזק יותר, או בגרסת הבסיס במכירות האפס ק"מ, כמו רכב המבחן שהגיע מטריידמוביל. היתרונות האלו מעניקים לו את הניצחון במבחן, גם אם בנקודות ולא בנוקאאוט.
