מרצדס EQC הוא דגם ראשון במשפחת החשמליות EQ של המותג, הצפויה להתרחב משמעותית - עם לא פחות משמונה דגמים בשלוש השנים הבאות. שכן מרצדס, אחרי מספר שנים של חוסר ודאות לא אופייני באשר לעתיד השוק החשמלי, קיבלה החלטה להצטרף לשאר התעשייה. אלא שהרכב הזה שנחת בישראל ממש עתה והגיע מיד למבחן, אינו חדש כלל ועיקר. למעשה, הוא הוצג כבר לפני שנתיים, ואף נהגנו בו לראשונה כחצי שנה מאוחר יותר, עם צפי להגעה קרובה. זה לא קרה ממספר סיבות. ויש לכך גם השלכות.
ראשית, תג המחיר. במהלך נסיעת המבחן העריך מי שעמד בראש המותג דאז כי מחירו יהיה נמוך מ-400 אלף שקלים ובכל יהיה - ובפער נאה - זול ממתחרהו הישיר מבית אודי. שנה וחצי מאוחר יותר ומחירו עומד על חצי מיליון שקלים ומעלה, התייקרות של כ-150 אלף שקלים עקב שינוי תקנות המיסוי. בכך "הפסידה" מרצדס - בהערכה צנועה - מכירה של כ-200-300 מכוניות מדגם זה, לטובת אודי שהנחיתה כאן את ה-e-טרון לפני ההתייקרות.
סיכום: בניגוד מוחלט לגילו המתקדם יחסית של ה-EQC שהגיע ארצה, מדובר כנראה ברכב החשמלי-יוקרתי "השלם" ביותר שמשווק כאן כיום. יש נאים ממנו (יגואר), מהירים ומהנים ממנו לנהיגה (פורשה), בעלי טווח נסיעה נדיב יותר וכאלה המסוגלים לשאוב חשמל מעמדות מהירות יותר. וכמובן, יש זולים ממנו.
אבל כחבילה יוקרתית שאינה צורכת טיפת בנזין, ולמרות גילו, הוא מרשים מכולם עם עליונות בתחום איכות תא הנוסעים, אבזור, מערכות בטיחות ונוחות הנסיעה. ובכך מסמנת מרצדס כל משבצת אפשרית ברשימת סדרי העדיפויות של לקוחותיה האנינים.
כן, יש את העניין הזה של חצי מיליון שקלים, לפחות. וזה מחיר גבוה שמרחיק אותו מהישג ידם של מי שאינו עשיר. אבל עבור יחידי הסגולה שמסוגלים לשחרר כמות מזומנים כזו על ארבעה גלגלים, הוא עשוי בהחלט להתגלות כטוב מסוגו. ואם מרצדס תמשיך כך עם סוללת הדגמים שצפויה לנחות כאן בשנים הקרובות, צפוי לה עתיד מזהיר.
איך נראה: בניגוד מוחלט למאמצים הכבירים שמשקיעים חלק מהמותגים בבידול עיצובי של דגמיהם החשמליים, ולבחירה של אחרים במראה "רגיל", מרצדס הלכה על האמצע. ה-EQC אינו נראה רגיל אמנם, וחורג באופן ברור מהמראה המשפחתי של דגמי הפנאי ביצרנית, אך הוא אינו מתאמץ להיראות "משהו אחר". אבל יש לכך לא רק סיבה אסתטית. אילוצי השימוש בפלטפורמה קיימת - של ה-GLC הוותיק - מנעו ממעצבי הרכב חופש קריאטיבי שאחרת היה מוענק להם בנדיבות. התוצאה מעט שמרנית בעיני אחדים, מהוקצעת בעיני אחרים.
תא הנוסעים "רגיל" יותר וכולל את הסידור המוכר במרצדס מודרניות של צמד מסכי "10.25 - לוח מחוונים ומסך מגע. מתגים, חומרים ואיכות ייצור, כמקובל במותג היוקרתי וכמתבקש מתג המחיר. המושבים ברכב המבחן מציעים שפע אפשרויות כיוון ותמיכה ובדרך כלל מתגלים כנוחים.
בסיס הגלגלים זהה ל-GLC ובהתאם, מרחב המחיה ליושבים מאחור אינו נדיב במיוחד ויכול להסיע שני מבוגרים (וילד) בתנאי שאינם גבוהים. בניגוד לבסיס הגלגלים, המרכב ארוך ב-10 ס"מ מרכב הפנאי המהווה לו בסיס, אך תא המטען מכיל 50 ליטר פחות (500 ליטר) ומוותר על גלגל חלופי לטובת תא נוסף מתחת לרצפת ההטענה.
רשימת האבזור, החל בגרסת הבסיס, כוללת מצלמות היקפיות, ריפודי עור, מושבים קדמיים מתכוונים חשמלית עם חימום, מפתח חכם ודלת תא מטען חשמלית. רכב המבחן הוסיף מערכת שמע מצוינת, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים (רק שניים בבסיסי), עיסוי במושבים הקדמיים וחישוקים גדולים יותר ("20 לעומת "19) עליהם היינו מוותרים בשמחה.
אבזור הבטיחות בכל הגרסאות כולל בלימה אוטונומית (כולל לתנועה חוצה ובנסיעה לאחור), בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב עם אפשרות מעבר נתיב אוטומטית, התרעת שטחים מתים אקטיבית כולל התרעה על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי ותאורת מטריקס-לד אדפטיבית.
איך נוסע: צמד מנועים חשמליים, האחד מחובר לגלגלים האחוריים והשני לקדמיים, מספקים יחד 408 כ"ס והנעה כפולה-קבועה. זינוק ראשוני יותיר אתכם פעורי פה ושמוטי לסת, שכן מעמידה ל-100 קמ"ש הוא מאיץ ב-5.1 שניות. אך בהמשך מתמתנת העוצמה והאצות לצורך עקיפה על כביש מהיר, פחות מרשימות בהתחשב בנתון הכוח.
מערכת בלימה רגנטיבית - האוגרת אנרגיה במהלך נסיעה עבור הסוללות - מופעלת כאן באמצעות מנופים מאחורי ההגה, עם ארבעה מצבי עוצמה. ולטעמנו לפחות, מציעה את הסידור המוצלח ביותר עד כה בתעשיה. מצב אחד משחרר את הרכב לחלוטין מאגירה ומאפשר "להחליק" עימו ללא מה שנתפס כבלימת מנוע כלל. האחר מייצר האטה בדומה לעזיבת דוושת האצה ברכב רגיל, שלישי מדמה הורדת הילוך והרביעי מאפשר לוותר על דוושת הבלם למעט במקרי קיצון.
קל מאוד להשתמש במערכת הזו שהופכת במהירות לחלק בלתי נפרד מהנהיגה, ומעשית מחליפה במידה לא מועטה את תיבת ההילוכים, תוך כדי הענקת דיבידנד אנרגטי. מרשים מאוד.
מיתלי ה-EQC כוללים כריות אוויר מאחור וקפיצי סליל מלפנים, עם יחס קבוע וללא אפשרות לשינוי מידת הקשיחות. זה חבל, אבל מובן. מרצדס העדיפו לקבוע את המצב המיטבי עבור צריכת חשמל מינימלית. למרות שלנהג אין אפשרות שליטה, נוחות הנסיעה מפתיעה לטובה. לא רק בהתחשב בהקשחה שעברה הפלטפורמה הנדרשת כעת לשאת עוד כ-700 ק"ג ביחס ל-GLC רגיל, או בצמיגים נמוכי חתך (ומיותרים לחלוטין).
קשיחות הפלטפורמה הבסיסית אפשרה כיול מיתלים רך יחסית ובהתאם, ספיגת השיבושים טובה למעט עמוקים במיוחד. במפתיע, בידוד רעשי צמיגים ורוח בשיוט אינה טובה כפי שניתן היה לצפות. זו אמנם נקודות תורפה מוכרת בדגמים חשמליים, בהם היעדר רעש מנוע מחדד רעשים אחרים, אך למרצדס שמשות כפולות שזו בדיוק מטרתן. והן לא מתפקדות כמצופה, בעיקר בחסימת רעש רוח.
יכולת דינמית? זו תהיה כנראה הפחות חשובה ברשימה של רוכשי ה-EQC ובכל זאת, התייחסות לא מחמיאה. שכן צריך לזכור כי דגמים חשמליים שנשענים על פלטפורמה ייעודית, נהנים ממרכז כובד נמוך במיוחד הודות לסוללות המוצבות האזור הרצפה. ארכיטקטורה שכזו מסייעת להמנע מפגיעה ביכולת הדינמית עקב תוספת המשקל הניכרת. זה לא המצב כאן. אפילו תחת לחץ מתון מפגין רכב הפנאי הכבד - 2.5 טון, בלי נוסעים ומטען - התנהגות מגושמת שמורידה את החשק וכנגזר מכך את הקצב המהנה. גם בחירה בגיאומטריה שמתעדפת התנהגות בטוחה למרות ההנעה הכפולה, יחד עם שילוב מנועים לא רהוט, ייצרו תת-היגוי לא אופייני בנהיגה תובענית במיוחד.
לסיום, מצברי 80 קוט"ש אמורים לפי מרצדס להספיק ל-412 ק"מ. בפועל, טווח הנסיעה בשיוט נינוח ובמצב "חיסכון" בבורר הנהיגה עמד על 350 ק"מ. קצב רגיל יותר ותנאי נהיגה משתנים ולאו דווקא מחמיאים לסוללה, יקטינו את הטווח עוד יותר.
טעינה מהירה אפשרית בהספק נמוך יחסית (110DC) והזמן שהשקענו בטעינה מ-7% ל-80% עמד על כ-40 דקות, זהה להבטחת היצרן. בסיום המבחן הייתה צריכת האנרגיה טובה יחסית, עם 22.6 קוט"ש ל-100 ק"מ.
- מנוע: חשמלי
- מצבר: ליתיום-יון 80 קוט"ש
- הספק / מומנט: 408 כ"ס / 77.5 קג"מ
- אורך: 476.1 ס"מ
- רוחב: 188.4 ס"מ
- גובה: 162.4 ס"מ
- בסיס גלגלים: 287.3 ס"מ
- משקל: 2,495 ק"ג
- נפח תא מטען: 500 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 5.1 שניות
- מהירות מרבית: 180 קמ"ש
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 540 אלף שקל (500 אלף שקל)
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
