"אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים הם כלי תחבורה חלופיים לשימוש ברכב הפרטי עם יתרונות רבים, בהם ההקלה בעומסי התנועה, קיצור זמני הנסיעה והפחתת זיהום האוויר". כך, מן השפה לחוץ וכאילו כדי לצאת ידי חובה, נפתח פרק מעקב שפרסם אתמול (ב') מבקר המדינה תחת הכותרת: "הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני".
למרבה האירוניה מה שנעלם מהדוח הוא מה שמובטח בכותרת: ביקורת אודות אי-ההסדרה, עד היום, של שימוש בכלי רכב לניידות אישית במרחב הציבורי. מה שנותר בדוח זה מה שכולם יודעים, ולכן לא באמת משנה: משרד התחבורה לא בעניינים, המשטרה לא מעוניינת, הולכי הרגל מופקרים לגורלם ורוכבי הקורקינטים מסכנים את חייהם.
דוח המעקב בוחן תיקון ליקויים בתחום התחבורה האישית הממונעת, "מיקרו-מוביליטי", שנחשפו על ידי משרד המבקר לפני ארבע שנים. ובסופו של דבר, נראה כי הדבר היחיד המעניין בדוח הנוכחי הוא אמירה כללית שלפיה רוב התקלות שמשפיעות על בטיחות המשתמשים ועל יעילות השימוש בכלים לא תוקנו.
רוב מה שכן תוקן, כמעט חסר משמעות מעשית על מציאות שבה נהרגים בכל שנה עשרות רוכבים ואלפים נפצעים. ממצאי המבקר - מקוממים ככל שהם - מתארים ברדק ישראלי שגרתי וזריקת אחריות טיפוסית, אבל שופכים אור על מקור הבעיה, על "הפיל שבחדר" - הימנעות ארוכת שנים של משרד התחבורה מגיבוש אסטרטגיה וחזון צופי פני עתיד לכלים האלה.
בעולם אידיאלי, ולכל הפחות במערכת שלומדת מטעויות, צריך לקבוע אסטרטגיה ומדיניות סדורות ולאורן לקבוע חוקים, תקנות ופעולות מעשיות שמעצבים את המציאות בשטח. אלא שהתנהלות ממשלת ישראל ומשרד התחבורה בכל הקשור לכלי רכב לניידות אישית, רחוקה מלהיות אידיאלית ולמרבה הצער, במשך כמעט שני עשורים, גם לא השכילה ללמוד מטעויות.
הסיבה לכך היא שאף שר תחבורה לא באמת הנהיג את המשרד הזה, ולא דרש לגבש חזון ומדיניות. תקנות וחוקים גובשו תוך כדי תנועה, ללא יד מכוונת ובלי הסכמות בין גופים שונים. המשרד לא מיצב לכלים האלה מעמד ומרחב בתוך היררכיה תחבורתית, ולא הסדיר שימוש בהם במרחב הציבורי.
דוגמה פשוטה להמחשת הדברים: מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, חשף ב-2018 שמשרד התחבורה לא פעל לקבע תקנות תעבורה עם הוראות שונות לגבי שימוש באופניים חשמליים, וכך "נוצר מצב אבסורדי שבמסגרתו במשך כשלוש שנים התאפשר ייבוא חוקי של הכלים הדו-גלגליים החשמליים, אולם השימוש בהם היה בלתי חוקי".
דוגמה אחרת: משרד התחבורה ומשרד הכלכלה לא הסדירו ביניהם את סמכויות הפיקוח והאכיפה נוכח חילוקי דעות בין המשרדים, מה שגרם לכך שחנויות ויבואנים מכרו אופניים חשמליים שלא עומדים בתקן הישראלי.
יש גם דובדבן על הקצפת: "בשנים 2016-2014 השתנתה עמדת משרד התחבורה לגבי חובת הרישוי והרישום של אופניים חשמליים כמה פעמים באופן משמעותי. השינויים בעמדות משרד התחבורה לא התבססו על עבודת מטה מקיפה, יסודית ומתועדת לבחינת כלל ההיבטים והמשמעויות הנוגעים לחיוב או לאי-חיוב של רוכבי האופניים החשמליים ברישיון נהיגה לטווח הקצר והארוך".
רוצים לשמוע קטע? גם בשנת 2022, ארבע שנים לאחר שמבקר המדינה חשף את העובדה הזאת, ולמרות ביקורת נוקבת של בית המשפט העליון, ועל אף שלכנסת נמאס מזה ולכן מספר חברים החלו להריץ חקיקה עצמאית (שכמובן לא נגזרת ממדיניות כוללת), גם היום אין עדיין למשרד התחבורה עמדה מקצועית מגובשת בנושא זה.
זה לא נגמר כאן. ב-2018 חשף המבקר שפירא שלמשרד התחבורה לא היו נתונים לגבי שבילי אופניים שרשויות מקומיות הקימו או תכננו בעצמן, ואפילו לגבי שבילים שמשרד התחבורה מימן בעצמו היה ברשותו רק מידע חלקי. לנוכח זאת לא מפתיע שלמרות הבטחת שר התחבורה לשעבר לסלול 150 ק"מ של שבילי אופניים, נסללו עד היום רק 8.
מבקר המדינה יכול היה לנצל את סמכויות החקירה שלו ולנקוב בשמות של מי שאחראים לכך שאין למשרד התחבורה אסטרטגיה ומדיניות. במקום זאת הוא מתמקד בליקויים ספציפיים שנגרמו בגלל החטא הקדמון של היעדר מדיניות.
הוכחה לטענה זאת מוטמעת בדברי הסיכום לדוח, בהם מוצגות העובדות לצד מסקנה שגויה: "נוכח מספר הנפגעים עקב תאונות בכלים האמורים", כותב המבקר, "ומאחר שלהסדרת הנושא יש השפעות ישירות על בטיחות הרוכבים והמשתמשים במרחב הציבורי, לצד ההכרה כי להסדרה זו יש גם השפעות על היבטי איכות חיים, כמו תחבורה ירוקה והקטנת גודשי התנועה - על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומשטרת ישראל לפעול לתיקון הליקויים שצוינו בדוח הביקורת הקודם וטרם תוקנו, וכן לפעול לתיקון הליקויים הנוספים שהועלו בדוח המעקב". "לפעול לתיקון" הוא כותב, במקום "לקבוע אסטרטגיה ומדיניות".
ההתעלמות מן "הפיל שבחדר" עולה לנו בהרוגים ובפצועים מקרב רוכבים חפים מפשע לצד המשך נהיגה עבריינית של חלק מן הרוכבים, באי-הקמת תשתיות מתאימות להפרדת הניידות האישית מרמות התחבורה האחרות, ובהיעדר שילוב אפקטיבי של כלים כאלה במערכת התחבורה. גם אם כל הליקויים שעליהם מצביע המבקר יוסדרו – כל עוד אין אסטרטגיה וחזון צופי פני עתיד הכלים האלה לא ימצו את התועלת שגלומה בהם, והסיכון למשתמשים בהם יוסיף להיות בלתי נסבל.
