יום חמישי, סמוך לחצות, צומת חולון. אני נעצר ברמזור, ושם לב שמלפנים עומדה טסלה מודל Y, לידה סיאט לאון קופרה, מאחוריה שברולט קורבט, ומשמאלי אינפיניטי G37 שתיכף תתגלה כמשופרת מאוד. אני מבין שנקלעתי לטיול לילי של כמה אלפי כ"ס במשולב.
כשהרמזור מתחלף לירוק ה־RS3 מרגישה בחבורה הזאת כמו ברינג, אני לוחץ והיא טסה בקצב של שאר הטילים מסביב. אני נוטש את החבורה לפני שיישמע הבום העל־קולי. טיסה נעימה שתהיה לכם.
יותר מהירה מפורשה
הדור החדש של האאודי A3 הסופר חמה לא נוחת בארץ לתוך חלל ריק: הפתיחה של שלושת המסלולים המקומיים, האקזיטים מההייטק, ותרבות מוטורית מקומית שמתחילה להיווצר יוצרות פה שוק למכוניות שפעם ראינו רק במגזינים מחו"ל.
ל־A3 יש גרסת S3 "עגלתית" עם 310 כ"ס ו־4.8 שניות מאפס ל־100, אבל זה לא מספיק במרוץ החימוש הנוכחי. אז ל־RS3 יש מנוע 2,500 סמ"ק ייחודי עם 5 צילינדרים ו־400 כ"ס, ותאוצה מעמידה ל־100 קמ"ש מהירה יותר מפורשה 911 בסיסית. פתאום מחיר של 460 אלף שקל לא נראה יקר כל כך.
בעיצוב יש שפע של ניפוחים ופתחי אוורור לכל מה שמחייב קירור, בלי גרם של צניעות. ביחד עם הירוק הזרחני הזה מדובר מסובבת ראשים אמיתית. לא בדיוק החליפה המתאימה למכונית שהיא עבירת תנועה אחת גדולה ומתמשכת במהותה.
תא הנוסעים משדרג את האיכות האאודית במושבי ספורט חשמליים מצוינים, גימורי קרבון, צג 10.25 אינץ' למולטימדיה, ובמקרה של רכב המבחן גם סטריאו של Bang & Olufsen עם 15 רמקולים, תאורת מטריקס־לד ובולמים אדפטיביים. חוץ מתצוגה עילית שדי מתבקשת לאור הביצועים, לא חסר פה כלום.
דיפרנציאל למתקדמים
עם חמש דלתות ומושב אחורי משפחתי, כולל יציאת מזגן, מצליחה לרגע מכונית המלחמה הזאת להתחזות למכונית משפחתית. רק תא מטען שהתכווץ לנפח של 282 ליטר מזכיר שהיא מוכוונת מסלול, לא קניות ועגלות. חבילות הבטיחות מלאה.
נפח תא המטען קטן ב־100 ליטר מבאאודי קומפקטית רגילה, משום שאת תחתיתו תופסת מערכת הדיפרנציאל האחורי האקטיבי, RS Torque Splitter, באאודית. בעברית מדובר בדיפרנציאל שמסוגל לחלק את הכוח בין הגלגלים האחוריים, ולהעביר את כולו לגלגל האחורי החיצוני, כדי לגרום למכונית ההנעה הכפולה הזאת להתחזות לאחת עם הנעה אחורית: לנטרל את תת־ההיגוי מלפנים, ולהכניס אותה להחלקה של מכונית הנעה אחורית.
ואיך זה עובד? לפני הפעלת המערכת מתריעה האאודי שמומלץ לעשות זאת רק על המסלול. לא בטוח שחובה, אבל האחוריים באמת הופכים משוחררים יותר, מה שמורגש בהאצה, פוגמים באחיזה הכמעט מוחלטת שהייתה ל־RS עד עכשיו, ומאפשרים החלקה קלה. אך התגובה קצת איטית ומלאכותית, ומורגש שלא מדובר בהנעה אחורית אמיתית.
לספר לנכדים
אבל זה כן מעיד על המחויבות של אאודי: מדובר במכונית שהופכת כל נהג להרבה יותר מהיר וטוב ממה שהוא באמת, מערבת אותו בנהיגה ובתחושות מהכביש ברמה שכבר קשה למצוא היום, מגיבה מדויק ומהר מאוד בפניות. הכיף הגדול מהביצועים הוא לא רק ברמזור, אלא ביכולת שלה לעקוף בכל מקום שיש בו קווים מקווקים.
אפילו נוחות הנסיעה סבירה, למרות כיול המתלים הקשוח שנועד לתמוך בהעברת כל הכוח הזה לכביש. צריכת הדלק הייתה 10 קמ"ל בקטעי שיוט רגועים יחסית, וירדה להרבה פחות בקטעים שבהם רגל ימין עבדה קשה.
זאת מכונית מהסוג שעוד תספרו עליה לנכדים, שלא ברור אם יזילו ריר או יזדעזעו שב־2022 עוד מכרו מכוניות שפולטות 205 גרם CO2 לק"מ. לא ברור איך בעידן של רגולציית פליטות ורעש, איך אאודי הצליחה להעביר מכונית כזאת את כל מסלולי התקינה. אין ספק שבעוד כמה שנים כבר לא יהיה חוקי למכור מכוניות חדשות כאלה, נקווה שבכלל עוד יהיה מותר לנסוע בקיימות. נכון שטסלה מגיעה לביצועים כאלה עם מודל 3 פרפורמנס, בקצת פחות משני שליש מהכסף, אבל בלי התחושות, הצליל והחוויה שה־RS3 מעניקה. אפשר כבר להתחיל להתגעגע.
