התעקשות 'ממשלת השינוי' לבצע את אחת הרפורמות התחבורתיות החשובות ביותר בישראל דווקא במסלול הקומבינה ששמו 'חוק ההסדרים', מובילה אותנו למציאות חלמאית שבה כסף נוסף כן נשלם, אבל מהפקקים לא נשתחרר. שכן ברור לכל הנוגעים בדבר, ואמור להיות ברור גם לקוראים שורות אלה: חוק מס הגודש, אם יאושר ולא יהיה חלק מתוכנית תחבורתית כוללת, יטיל מס נוסף אך לא יקיים את המטרה שלשמה נוצר.
אתמול (ה') דנה ועדת הכספים של הכנסת בפעם השניה בהטלת מס נוסף על בעלי רכב בישראל. במקרה זה לא עבור כל הציבור, אלא אוכלוסייה מאד ממוקדת של מעמד הביניים המתגורר בפריפריה הקרובה לגוש דן, ובתושבי השוליים של גוש דן עצמו. ובמהלך הדיונים נחשפו שתי עובדות מטרידות במיוחד. הראשונה, אנשי האוצר הציגו עבודה רשלנית ומגמתית כאשר נטלו לידיהם רעיון הגיוני ונכון, ועיצבו אותו בדרך היחידה שהם מכירים: שאיבת כסף נוסף מהציבור. והכי גרוע, אין כל סיכוי שהוא יפתור את הבעיה.
השניה והמטרידה לא פחות, חברי הקואליציה שנכחו בדיונים מבינים היטב את הקומבינה, מזהים ללא בעיות מיוחדות שהם נדרשים לחתום על מוצר מרושל ומזיק. ולמרות זאת - בשם משחק פוליטי ציני בו הממשלה צריכה להביס אופוזיציה - הם מתעקשים שלא לעשות את הדבר הנכון, ולבעוט ברפורמת הגודש למקום הראוי לה: מסלול חקיקה רגיל ואחראי עם עבודת הכנה מקיפה ומעמיקה.
בפתח הדיון שנערך אתמול הדגים יו"ר הוועדה, אלכס קושניר (ישראל ביתנו), את אחת הדרכים שבהן משטים אנשי האוצר בח"כים כאשר הכריז בחגיגיות על הוצאת כלים דו-גלגליים מחיוב במס החדש. מהלך מבורך בפני עצמו שנישא על גלי מחאה ציבורית ופרסומים באתר זה, אבל כל מי שעיניו בראשו מבין את התרגיל השקוף: קודם הכניסו סעיף לא הגיוני ומעוות בעליל שלא באמת היה סיכוי להותירו, כזה שמשך תשומת לב, ואז הוענק למתנגדים הישג בתקווה ששביעות הרצון תסייע להתעלם מהבעיות העצמומות שנותרו.
מי שנכח בדיון זיהה את שפת הגוף של רוב חברי הקואליציה שנכחו, ואשר העידה כי בכוונתם להתפתל ככל שיידרש ובלבד שהשיירה תעבור. אחדים מהם ציטטו סיסמאות שמתארות היטב את הבעיה שאגרת גודש יכולה לפתור (רמז, גודש), אך התעלמו במפגין מהעובדה שבלי אלטרנטיבות תחבורתיות אין כל סיכוי שזה יקרה. ואם הם מעוניינים בדוגמה לכך, הם מוזמנים לבדוק בכמה צמצמה העלאת המס על הדלק את הנסיעות.
הם יודעים היטב שהתכנית עליה הם דנים נוסחה בחיפזון רב על-ידי אנשי אוצר ללא שיתוף או עבודה מקצועית רצינית של משרד התחבורה. הם יודעים מצוין שנותרו רק קווים כלליים של רעיון "אגרת גודש", ללא התייחסות רצינית לאמצעים שיכולים לצמצם את העומס על הכביש.
החיפזון להעביר בכל מחיר הניח לפתחם שלוש טבעות גיאוגרפיות לגביית מס. והיחיד ששם לב לעיוות (אחד מהם) שנוצר הוא ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) שדיבר בשם תושבי גוש דן וההציג את המכה הפיננסית (לא רק) שהם עומדים לחטוף. כי מהשרטוט הסכמתי שציירו אנשי האוצר, נראה כי חלק מתושבי גוש דן ייכלאו במתחמים בגודל של קילומטרים בודדים סביב בתיהם.
ולמי שאינו מבין עדיין, כל נסיעה להקפצת הילדים לגן או לחוגים, נסיעה עם ההורים הקשישים מביתם לרופא, תחויב במס. כל התנעת רכב לצרכי ביקור או טיפול דחוף, תעלה כסף נוסף. לעומתם יהיו מי שייסעו אפילו 20 ק"מ בתוך הטבעות, למשל בין בני ברק לחולון, אך לא יידרשו לשלם ולו שקל בודד. מיותר להזכיר שהם יוסיפו לגודש התנועה ממש כמו כל האחרים.
ועוד יותר מכך יסבלו תושבי הפריפריה הקרובה שנוסעים לעבודתם מדי יום ברכב הפרטי, פשוט מכיוון שאין להם אלטרנטיבה ציבורית שלא תאריך את האירוע בשעה-שעתיים, במקרה הטוב. ולא, הם לא יכולים ללכת ברגל לעבודה שכן זה רחוק (ובקיץ, ובחורף, ובכלל), הם גם לא יכולים לדווש על אוטוסטרדת שבילי האופניים המובטחת שכן התכנית להקמתם היא פארסה נוספת שהותירו כץ את רגב. על אלה יש להוסיף נותני שירותים שבכל מקרה לא יכולים לעלות עם כלי העבודה שלהם לאוטובוס, או לרכבת, (או לשאת אותם על אופניים).
חלק מתרגיל ההטעיה של האוצר הוא יצירת חיבור תודעתי - בין היתר בעזרת כלי התקשורת וכתבי התחום שלהם המחפשים יותר מכל קרבה למושאי הסיקור - בין 'אגרות שימוש' כמו אלה שמוטלות בכבישי אגרה שמהווים אלטרנטיבה לכבישים אחרים, לבין 'אגרות גודש' שנועדו לשנות הרגלים ולעודד משתמשים לבחור באמצעי ניידות אחרים במקום המכונית הפרטית והמזהמת.
אגרות שימוש מאוד נפוצות בעולם, בכל העולם. בכבישים מהירים, על גשרים ארוכים, ורוב ההכנסות מהן משמשות לבנייה ותחזוקה של אותם עורקי תנועה. אגרת (מס) גודש, במתכונת המוצעת אצלנו, מוטל בחמש ערים בלבד בעולם. זה לא אומר שהעיקרון פסול, זה כן אומר שצריך לבחון אותו היטב. וכאשר עושים זאת, מגלים את השקר. אלה ערים עם תחבורה ציבורית משובחת, שממילא מאפשרות להותיר את הרכב הפרטי בבית אם רק רוצים בכך, מבלי לאבד אפילו דקה ביום עבודה על נסיעה אל ומהעבודה. במרבית המקרים מדובר אפילו בזמן נסיעה קצר יותר. נסו להגיע בבוקר משכונה בכפר סבא למרכז תל אביב עם תחבורה ציבורית. ספרו לנו איך היה.
בחוק ההסדרים הנוכחי סוללים אנשי האוצר מסלול עוקף כנסת מרשים, ולא כדרך חירום צדדית להעברה מהירה של תקציב שכבר שנים אין לנו, אלא כנתיב מהיר להעברת כל גחמה פיננסית אפשרית ושיתרסק העולם. או לפחות יסבלו הנתינים. קצת אותו הדבר, בסך הכל.
