בכל בוקר ממתין בתיבת הדואר האלקטרוני למנכ"לית משרד התחבורה, מיכל פרנק, הדו"ח היומי ששולחת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עם סיכום ההרוגים העדכני בכבישים. אתמול הוא דיווח על 247 קורבנות מתחילת השנה, ירידה של 5%. עבור פרנק (46) לא מדובר בעוד נתון סטטיסטי. רק פעם אחת מאז מונתה למנהלת הכללית של המשרד הממשלתי המופקד על תחום הבטיחות בדרכים, הצליח דיון לסדוק את ההפרדה בין האישי למקצועי, שעליה היא מקפידה כל כך.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"זה היה דיון בכנסת בנושא תאונות דרכים, בתחילת הקדנציה. היה שם בחור שאיבד את אשתו בתאונה. לא יכולתי שלא לבלוע רוק ולשתף את הסיפור שלי. זה בטח נכון לגביי, אבל זה נכון לכל האנשים האחרים שקמים בבוקר כדי להגיע למשרד התחבורה ורוצים לשפר את העולם. אף אחד פה לא ערל לב. כולנו מבינים את המחיר הנורא של תאונות דרכים. זה נמצא בכל החלטה שאנחנו מקבלים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זה קרה ביום שישי אחר הצהריים, 17 באוגוסט 1990. ליד בית המעצר קישון בכביש 75 סטה נהג משאית אל המסלול הנגדי, שבו נסעו במכונית האופל המשפחתית אמה של פרנק, נעמי, מומחית לטיפול בלקויות למידה, ואחותה רווית. נעמי נהרגה, רווית נפצעה באורח קשה אך השתקמה. היא נפטרה לפני כמה שנים ממחלת הסרטן.
מיכל הייתה אז בת 14. "מעולם לא חייתי את החיים שלי בצל התאונה. תמיד ניסיתי לממש אותם במקסימום, לא משנה מהן הנסיבות. הנסיבות עיצבו אותי כמו שאמא שלי עיצבה אותי כמי שאני היום. היום בטח היו מגדירים אותה כיזמת חברתית, עם המרכז שהקימה לטיפול בכל סוגי לקויי הלמידה, ונקרא אחר כך על שמה".
הייתה לך דילמה אם לעשות רישיון נהיגה?
"לא. יש לי גם רישיון לקטנוע ורכבתי הרבה כסטודנטית. יוסי בן זוגי עדיין רוכב ומרכיב את בתנו ארבל לאימוני הכדורמים שלה ויש לנו רק מכונית אחת בבית. אני כבר שנים נוסעת לירושלים גם ברכבת או באוטובוס, כיום יותר. הבוקר למשל הגעתי למשרד באוטובוס".
אבא שלך לא חשש שתרכבי?
"לא. אם רוכבים בזהירות אפשר לנסוע בצורה בטוחה. אני לא נמנעת מדברים, רק עושה אותם באחריות".
לפני שנה מינתה שרת התחבורה מרב מיכאלי למנכ"לית משרדה את פרנק, בעלת תואר ראשון במשפטים ושני במינהל עסקים. פרנק כבר הייתה אז אחרי שנים של שירות ציבורי, ברשות החברות וכסמנכ"לית במשרד ראש הממשלה, כבכירה בארגון הג'וינט, וכמנכ"לית הקרן לידידות. היא הספיקה לשמש חמישה חודשים בתפקיד האחרון לפני שמיכאלי הציעה לה לנהל את משרד התחבורה.
השבוע האחרון היה כרגיל עמוס דרמות במשרד. נדמה שאין משרד שיותר רלוונטי לחיי היומיום של הישראלי הממוצע מאשר משרד התחבורה. הפקקים המטורפים, התחבורה הציבורית המקרטעת, העיכובים בפרויקט הרכבת הקלה, השיבושים בפעילות הרכבת, מכת תאונות הדרכים והקורקינטים שמשתוללים ברחובות ללא הסדרה ופיקוח. וכאילו שזה לא מספיק, בשבת נפער לפתע בולען בנתיבי איילון, הכביש העמוס בארץ, ממש לפני היציאה במחלף השלום, אחד המרכזיים והפקוקים בישראל. הסיבה: פריצת מי תהום לחפירות חניון למגדל החדש של מרכז עזריאלי בתל אביב, הצמוד לכביש. התוצאה: שיבוש קשה בחיים של מיליוני ישראלים - הכביש נסגר לעבודות ובדיקות, ואפילו את פעילות הרכבת במסילה הסמוכה עצרו ליתר ביטחון.
"הבולען היה אירוע בלתי צפוי. עבודות בסדרי גודל כאלה בצמוד לתשתית תחבורה קריטית צריכות להתבצע במשנה זהירות. נתיבי איילון הביעו את התנגדותם לכך בעת הליכי התכנון. אנחנו מצפים מקבוצת עזריאלי לקחת אחריות לאירוע. נכון להיום היציאה למחלף השלום עדיין סגורה כי באתר הבנייה עוד לא השתלטו על פריצת מי התהום".
מה הלקחים שלהם מהאירוע?
"תהליכי התכנון אמורים להגן ולשמור על התשתית. אנחנו עושים כעת עבודה שתוודא שאירוע כזה לא יקרה שוב, באיילון או במקום אחר. זה גם גורם למחשבות לגבי מסילה 5-6 של הרכבת באיילון שמתוכננת כרגע להיות בתת הקרקע, אבל אולי נכון יותר שתהיה עילית. הבולען נתן תזכורת לכך שחייבים לשמור על זכויות הדרך במדינה הקטנה והצפופה שלנו, לכבישים, מסילות, כמו גם לשדות תעופה ולנמלים. יש הרבה בעלי אינטרס אחרים שמקדמים בנייה או שימוש אחר בשטחים, כשזו תהיה בכייה לדורות אם יקודמו. צריך לחשוב על העתיד".
הדרמה הגדולה יותר שעימה מתמודד המשרד בשבועות האחרונים היא הדחייה הנוספת במועד הפעלת אחד מפרויקטי הדגל של ישראל - הקו האדום של הרכבת הקלה בת"א. פרויקט שגולדה מאיר עוד דיברה עליו כראש ממשלה ב-1973, והיה אמור לפעול כבר ב-2011, ומאז נדחה שוב ושוב, כאשר לפני שנה נקבע שיפתח ב-30 בנובמבר 2022. אולם בשבועות האחרונים כאשר החלה הרכבת בנסיעות המבחן הסופיות, התברר שלמערכת הבטיחות שאמורה לגבות את הנהג יש נטייה לבלימות פתע גם ללא סכנה אמיתית. אלסטום הצרפתית, שמספקת את מערכת האיתות שמנהלת את הנסיעה, ובגלל תצורת מגדל בבל לא שגרתית שנבחרה לפרויקט צריכה לתקשר עם רכבת סינית מיצרן אחד, ועם מערכת הפעלה מיצרן אחר - הזעיקה לארץ מומחים מחו"ל שמנסים לתקן את הבעיה.
"מערכת ליבה מרכזית בפרויקט, שמגיעה מספק בינלאומי מוביל, אינה מתפקדת כפי שהיה מצופה בשלב זה", מתנסחת פרנק בדיפלומטיות, "נת"ע שבונה את הפרויקט, משרדי התחבורה והאוצר ושאר השותפים עומדים על כך שהספק הבאמת מכובד ינתח את הבעיה וייתן לנו לוח זמנים לפתרון. רק אז נת"ע תוכל לקבל החלטה על מועד הפתיחה. אנחנו מצפים ללקיחת אחריות מלאה ולפתרון מהיר ואיכותי מצד אלסטום. לא נתפשר על הבטיחות ועל איכות השירות". מאלסטום נמסר בתגובה: "מערכת האיתות מתממשקת עם מערכות רבות אחרות שאינן באחריותנו. אלסטום עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים על מנת להשלים את הפרויקט במהירות האפשרית תוך שמירה על בטיחות ואמינות ותוך התמודדות עם מורכבויות שהצטברו בפרויקט לאורך השנים".
"עכשיו כבר כולם יודעים שעדיף היה להתחיל עם המטרו. אין ספק שהרכבת הקלה תפחית עומסים. ברור שאנחנו בעיכוב של עשרות שנים בהסעת המונים, וזה אומר שאיך שהרכבת הקלה תתחיל לפעול בתל אביב היא מיד תהיה כמעט מלאה, ולכן צריך גם את המטרו"
פרויקט הרכבת הקלה אמור להיות אחת מהתשובות של משרד התחבורה לקריסת מערכת הכבישים באזור המרכז בגלל עומסי התנועה, לצד המסילה הרביעית באיילון, המטרו, אגרות הגודש על נהגי רכב פרטי וסלילה וסימון של נתיבי תחבורה ציבורית. "הפקקים הם התלונה הכי נפוצה שאני מקבלת, גם בקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות", מודה פרנק. "כמנכ"לית אני מקבלת גם הרבה הודעות לנייד מאזרחים, ומשתדלת להעביר אותם לטיפול הגורם הרלוונטי. זה חלק מהתפקיד".
למה חיכיתם שנה עם חוק המטרו, עד שכבר לא הייתה קואליציה שתוכל להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת?
"חוק המטרו יקל על ביצוע המטרו, אבל הפרויקט יצא לדרך גם כך. יש תקציב, יצאו מכרזים למנהלי קווים, ויש כבר סיכום עם האוצר על 30 תקנים לרשות המטרו, שיאייש מי שייבחר לראש הרשות. לא ביזבזנו שנה, זו קונספירציה שאין לה בסיס. חוק המטרו היה מוכן לפני שנה עד לרמה של להכניס אותו לחוק ההסדרים. בכנסת ביקשו מאיתנו לפצלו בראייה של חיזוק הפיקוח פרלמנטרי אז פיצלנו את הדברים הדחופים כמו מודל המימון, התקציב, והקמת רשות המטרו, ודברים כמו קיצור הרגולציה ומתן עדיפות לפרויקט השארנו לאישור פרטני של הכנסת. ועדת התשתיות הלאומיות בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי פעלה ברצינות מלאה, דנה בזה פעמיים בשבוע, ואישרה, כך שהחוק עבר בקריאה ראשונה וחיכה לשנייה ושלישית".
אז איפה הכול השתבש?
"הטעות היחידה שנעשתה הייתה שהוא היה מוכן במושב שלפני האחרון והייתה מגבלה בשעות מליאה. האופוזיציה הגישה התנגדויות רבות והקואליציה ביקשה לדחות את האישור כדי לקדם בזמן הזה כמה חוקים אחרים במקום חוק אחד. השרה הסכימה מתוך קולגיאליות והייתה הבנה שיקודם במושב הבא, אבל כשהכנסת חזרה התנאים השתנו. אני יכולה רק לקוות שהכנסת הבאה תאשר אותו, זה פרויקט התשתית המשמעותי ביותר מאז המוביל הארצי".
האם המטרו יחל לפעול ב-2032 לפי לוח הזמנים, פרנק כמובן מסרבת להתחייב. ניסיון העבר מלמד שאף פרויקט בסדר גודל הזה לא נחנך בזמן בישראל. "אי אפשר להתחייב על לוחות זמנים במגה בפרויקט כזה", היא נזהרת. "יש הרבה תשומת לב מצד משרד התחבורה והאוצר. זה יצא לדרך".
המטרו יפעל בשבת?
"זה עוד לא עלה על הפרק, זה יידון בעתיד כי הסכמי ההפעלה טרם נקבעו, מי שיהיה פה במשרד אז הוא זה שיקבע".
אבל מה עמדתך המקצועית: צריך מטרו בשבת?
"ברמה המקצועית תחבורה שהיא תשתית חיונית לקיום החיים במדינות ישראל, כדאי למקסם את התועלת בהשקעה בה. העובדה שרכבות קלות, כבדות ואוטובוסים לא זמינים בסופי שבוע לציבור שרוצה בכך - היא מחסום בפני היכולת לאמץ תחבורה ציבורית ככלי קבוע ולוותר על הרכב הפרטי, או לפחות על אחד הרכבים בבית. מי שרוצה לנסוע לים או לארוחת שישי משפחתית, לא יכול היום אם אין לו רכב פרטי".
השרה מיכאלי ביקשה מנת"ע לבחון את הפעלת הקו האדום בסופי שבוע. יש כבר תוצאות לבדיקה?
"כאשר הוציאו את מכרזי התפעול, התחזוקה, האבטחה והניקיון הוחלט לפעול 5 וחצי ימים בשבוע. להעביר ל-7 ימים בשבוע זו שאלה תחבורתית, תפעולית ומשפטית. כדי להפעיל ברציפות צריך להתארגן אחרת, צריך יותר שטח אחסנה, ובעיקר צריך יותר רכבות כדי שיהיו מספיק להפעלה ולתחזוקה בו זמנית. יש החלטה שזה נכון וכלכלי אבל יש לזה תג מחיר וזמן הצטיידות. גם אם ניתן הנחייה כזאת, יידרש זמן היערכות".
מה בעצם המצב החוקי?
"באוטובוסים פקודת התעבורה קובעת שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת אלא רק כזאת שהשר החליט בתנאים מסוימים. רכבות ורכבות קלות לא כפופת לתקנה הזאת. אבל יש ססטוס קוו ויש שעות עבודה ומנוחה ועל הרקע הזה אפשר לעצב מדינות תפעולית".
הרכבת הקלה, המטרו ותגבור האוטובוסים יפתרו את בעיית הפקקים?
"אם למישהו יש ציפייה שזה יקרה - זה לא ריאלי. בכל שנה מצטרפות לכבישים עוד 100 אלף מכוניות מעבר לאלה שיורדות מהכביש. אין מספיק נדל"ן תחבורתי לאירוע הזה, וגם לא יהיה. המטרה שלנו היא ליצור אלטרנטיבה כדי שמשפחות יחזיקו פחות מכוניות, וישתמשו בהן פחות. תהיה הקלה כשהרכבת הקלה תיכנס לפעולה, לצד הקווים החדשים בירושלים ובצפון, וכשתהיה מסילה רביעית באיילון".
בדיעבד זו לא הייתה טעות לבנות שלושה קווי רכבת קלה במקום ללכת ישר על מטרו?
"לא הייתי כאן כשהתקבלה ההחלטה המקורית, עכשיו כבר כולם יודעים שעדיף היה להתחיל עם המטרו כבר אז. אבל אין ספק שהרכבת הקלה תפחית עומסים. רואים את ההצלחה המטורפת של הרכבת בירושלים ואת הציפייה להארכות הקווים שייחנכו בעוד כמה חודשים, להדסה עין כרם ולנווה יעקב. ברור שאנחנו בעיכוב של עשרות שנים בהסעת המונים, וזה אומר שאיך שהרכבת הקלה תתחיל לפעול בתל אביב היא מיד תהיה כמעט מלאה, ולכן צריך גם את המטרו.
"זאת הסיבה שהשרה הכתיבה מדיניות של היפוך פירמידת ההשקעות לטובת התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. זה לא תמיד פופולרי, אבל אין לנו אלטרנטיבה. 80% מתקציבי הפיתוח מושקעים כעת בתחבורה ציבורית לסוגיה. 70% מעלות הנסיעה מסובסדת בידי המדינה, מה שאנחנו משלמים כנוסעים אלה לא התעריפים הריאליים, יותר סוג של 'דמי רצינות'. עד שהרכבת הקלה והמטרו ייכנסו אנחנו צריכים להסתמך על אוטובוסים ולכן אנחנו פותחים להם את הדרך באמצעות נתיבי העדפה (נת"צים). הציבור זועק בצדק ומתעצבן כשהאוטובוס לא מגיע בזמן או לא עוצר בתחנה. אמינות כאן היא קריטית כדי שאנשים יוותרו על רכב פרטי והנת"צים יעזרו".
חנכתם נתיבי העדפה חדשים באיילון, לאוטובוסים ולרכבים עם 3 נוסעים, אבל אין שם אכיפה נגד נהגים פרטיים שמשתמשים בהם לבדם.
"95% מהציבור שומר חוק. בשביל מי שאינו, יש את המשטרה. אנחנו מצפים מהם לאכוף וחבל לנו שלא רואים אותם יותר. אכיפה לא נמדדת רק בקנסות, אפשר גם לדבר ברמקול ולהגיד 'חבר, אני לא רואה שאתה נוסע עם עוד מישהו ברכב, אנא פנה את הנתיב'. המהירות בנתיבי ההעדפה מטורפת: ב-8 בבוקר לוקח 47 דקות לנסוע בפקק עם הרכב הפרטי מאזור ראשון לציון למחלף השלום, ופחות מ-15 דקות באוטובוס או ברכב עם שני נוסעים. כמעט 60 קמ"ש מול 20 קמ"ש".
השקתם את רפורמת התעריפים דרך שווה בתחבורה הציבורית. כמה אנשים היא העבירה מרכב פרטי לתחבורה ציבורית?
"דרך שווה זועקת קודם כל לשמיים בהוגנות שלה. בעבר היה מצב של סבסוד לא שוויוני של הנסיעות בחלק מהערים על חשבון ערים אחרות. אין לנו עוד נתונים על מעבר לרכב פרטי, אבל מה שכן ראינו זה זינוק בשימוש באפליקציות התשלום, מ-5% ל-12% מרגע שהשווינו את התעריפים בין הרב-קו לאפליקציות במסגרת הרפורמה. האפליקציות יודעות לחשב בדיעבד את התעריף הכי זול. 229 אלף משתמשי רב-קו כבר הוציאו רב-זהב, המקנה לבני 75 פלוס נסיעות בחינם. עכשיו אנחנו פונים במכתב לכל אזרח מבוגר שעוד לא עשה את זה. החזרנו לציבור 6 מיליון שקל שהיו בכרטיסי רב-קו".
מתי יסתיימו עבודות החישמול של הרכבת והיא תתחיל סופסוף לפעול עד חצות בכל הקווים, בשישי ובמוצ"ש, ובלילה? חיפה, העיר השלישית בגודלה, עדיין מנותקת מבחינת הרכבת מהמרכז בגלל העבודות.
"עבודות שדרוג הרכבת קשות לציבור אבל אין ברירה, חייבים לחשמל את הרכבת, העסק הזה היה תקוע שנים. ייאמר לזכות מנכ"ל הרכבת שהוא יודע לעבוד ולזרז את העבודות, שהן חיוניות כדי שנוכל להפעיל מערך רכבות מודרניות ולא מזהמות. הוספנו תקציבים כדי לזרז את לוח הזמנים, כדי להגדיל את מספר הצוותים שעובדים. בדצמבר נסיים את החישמול עד בנימינה, ומינואר נחזיר את הקו לחיפה לפעולה. תושבי חיפה משוועים לרכבת שלה ומחובתנו להחזיר אותה להם".
למרות הדגש על תחבורה ציבורית חנכו באחרונה מיכאלי ופרנק כביש אחד: כביש 16 המהווה כניסה נוספת לירושלים, ונבנה בהשקעה של יותר ממיליארד שקל, וכולל גשר ושתי מנהרות. אזהרות המומחים שנחשפו ב"ידיעות אחרונות" חודש לפני הפתיחה הזהירו מפקקים קשים בחיבור הכביש לכביש בגין בעיר, בגלל העיכוב בחפירת המנהרה שתחבר ביניהם. וכך פתיחת הכביש היקר רק גרמה לגל של ביקורות נגד משרד התחבורה, נגד דרך ביצוע הפרויקט ונגד העובדה שאין בכביש נתיב תחבורה ציבורית.
"זה נהדר השיח סביב כביש 16", מפתיעה פרנק. "זה רק מוכיח שהציבור מבין את המדיניות ששרת החבורה הביאה למשרד. יש שינוי בדעת הקהל שמבין שאוטובוסים ומסילות הם העתיד. כביש 16 נפלא מבחינת התשתית, ושפיר ונתיבי ישראל סיימו אותו לפני הזמן. אבל אני מודה שאם הייתי צריכה לקבל החלטה במדיניות הנוכחית האם להוציא את הכביש הזה לדרך - כנראה שהתשובה הייתה שלילית. אני מניחה שלא היינו עושים אותו. מצד שני, שופטים את הכביש בחומרה. הוא מאוד מקצר את הדרך לתושבי דרום ירושלים ומי שמגיע לשם לעבודה, וכמובן שמקצר משמעותית את הזמנים בנסיעות שלא בשעות השיא והפחית עומסים בכניסה הראשית לעיר. אני אישית משתמשת בו בדרך לקריית הממשלה בימים שאני מגיעה ברכב. הוא יהיה שלם יותר אחרי שיושלמו מנהרות החיבור לבגין. תחבורה זה מרתון. אנחנו חונכות פרויקטים שאחרים הוציאו לדרך, ותיקנו טעויות מהעבר. אחרים יחנכו פרויקטים שהחלטנו עליהם ויתקנו את הטעויות שלנו".
מה הצלחת לעשות בשנה שאת בתפקיד כדי להפחית את הקטל בדרכים?
"קידום הסעת המונים היא הדרך הבטוחה ביותר לשפר את הבטיחות, אתם הכי בטוחים כשאתם יושב ברכבת ובאוטובוס. גם השקעה בתשתיות שיוצרות הפרדה בין רוכבי קורקינט ואופניים להולכי רגל ולמכוניות חשובה ומקודמת. השרה מינתה הנהלה חזקה לרלב"ד, שהוזנחה במשך שנים רבות, והעמידה בראשה את אבי נאור כיו"ר, מי שהפך את אובדן בנו בתאונת דרכים למפעל חיים של שיפור הבטיחות, ועכשיו הוא תורם למדינה מהניסיון ומהיכולות שלו. אנחנו מבינים אחד את השני".
מה יש לך להגיד למי שאחרי שיסיים את הכתבה יתייצב מאחורי ההגה או יעלה על קוריקנט?
"המדינה יכולה וצריכה לעשות יותר כדי לשפר תשתיות ולחנך ולשפר את תרבות הנהיגה בארץ, אבל בסוף מה שהכי חשוב הוא המרכיב האנושי. תמיד יש מי שיעשה טעויות, אבל הבעיה היא עם העבירות שנעשות ביודעין. מה שבאמת מטריד אותי זו תרבות הרכיבה. קח לדוגמה רוכבים בקורקינט שרוכבים על הכביש גם כשיש שביל אופניים צמוד, עוברים באדום, ומסכנים את עצמם ואחרים. מי שרוכב ככה זה רק עניין של זמן עד שייפגע או יפגע באחרים".
מה קורה עם פרויקט שדה התעופה הנוסף בישראל. גם כאן נראה שאין בשורה לסובלים מהעומסים האדירים בנתב"ג. הוועדה שהוקמה כדי למצוא אתר לשדה משלים לנתב"ג הציגה השבוע את מסקנות הביניים שלה לשרה מיכאלי - הוועדה נתקלה בווטו של משרד הביטחון על הקמת שדה כזה ברמת דוד ובנבטים, דווקא אתרים שגורמי מקצוע המליצו עליהם בעבר.
"מדובר בדו"ח ביניים, שמאתר 10 אתרים פוטנציאליים, רובם בדרום, ומדרג אותם לפי שורה של קריטריונים, כלכליים, דרכי גישה, פגיעה בנוף והשפעה על יישובים סמוכים. עמדת משרד הביטחון שוללת מעשית כמעט את כל האתרים האלה. צריך למצוא איזון אחר בין צורכי צה"ל והתעופה האזרחית. אנחנו ב-2022, זה לא צבא שיש לו מדינה, אלא צבא ששומר עלינו כדי שיהיו לנו חיים טובים וכלכלה משגשגת, שתעופה אזרחית היא חלק חשוב ממנה. אבל בכל מקרה גם כשיהיה אתר מוסכם להקמת שדה משלים, ייקח שנים לתכנן ולבנות אותו. לכן בטווח ביניים יש המלצה להרחיב את נתב"ג ל-40 מיליון נוסעים בשנה, מה שכבר התחלנו ונוכל לסיים עד 2025 בעלות של 5 מיליארד שקל, וגם המלצה לשדרג את שדה חיפה לשדה אזורי, שיוכל לשמש לטיסות של עד 3 שעות, כמו לטורקיה, קפריסין ויוון".
הגעת למשרד לקדנציה מלאה, ואחרי שנה כבר הולכים לבחירות ולא בטוח שמרב מיכאלי תשוב אליו. מה התוכניות שלך?
"הגעתי למשרד אחרי שנים של קריירה בממשלה והכרתי את עוצמתו. זה לא תפקיד קל, וכבעלת תפקיד ציבורי בכיר אני צריכה לתת דין וחשבון לציבור. אני מאוד אוהבת את המשרד ומקווה שהשרה תמשיך בו. אם יגיעו שרה או שר אחר הם יצטרכו לבחור את המנכ"ל שלהם, כימיה בין שר למנכ"ל מאוד משמעותית, גם אני צריכה להאמין במדיניות שאני מקדמת. אבל יש לי שליחות ואני מקווה להמשיך במשרד התחבורה".
פורסם לראשונה: 07:51, 23.09.22
