שלא במקרה, זירת החשמליות העממיות, אלו שמסתכלות מלמטה על רף 200 אלף השקלים, שייכת כמעט כולה למותגים הסינים. MG ZS EV היה הראשון שהפך ללהיט מכירות, אחריו הגיעו ג'ילי גיאומטרי C ו-BYD אטו 3 שהפכו לרבי מכר. ויש לכך סיבה טובה. ליצרנים הוותיקים כמעט ואין דגמים חשמליים במחירים האלו, וגם אלו שישנם, יונדאי קונה או פיז'ו 2008 למשל, סובלים מנחיתות לעומת הסיניים בהיבטים החשובים של טווח נסיעה וביצועי המנוע.
ORA היא חטיבת החשמליות של קונצרן גרייט וול, אותו אחד שנכשל כאן לפני כעשור בניסיון לשווק טנדר ומכונית סופר-מיני באיכות הסינית "של אז", או במילים אחרות, לא ברמה הנדרשת. אבל הפאנקי קאט, המכונית הראשונה של המותג, אמורה להיות סיפור אחר לגמרי. משפחתית קומפקטית מהסוג שמאוד אוהבים באירופה, שם היא תתמודד מול MG4, פולקסווגן ID3 ופיז'ו 308e, דגמים שצפויים לנחות גם אצלנו בקרוב.
סיכום: נקודות זכות רבות צוברת אורה פאנקי קאט במבחן הזה. ראשית כמובן עיצוב ייחודי אבל גם מפרט אבזור עשיר, מערכות בטיחות מתקדמות וביצועי מנוע טובים. ותשכחו מכל מה שידעתם על גרייט וול של פעם. ה-ORA שייכת לליגה שונה לגמרי והיא מכונית סופר עדכנית, בת זמננו. כזו שצריכה בין היתר להתמודד מול חשמליות סיניות שנמכרות כאן באלפים מבית ג'ילי ו-BYD למשל. ושם ממש לא בטוח שזה יספיק.
למשל בגלל טווח נסיעה צנוע משמעותית מהמובטח, אבל גם קצב טעינה איטי יחסית, נוחות נסיעה לא מרשימה וגם תא מטען קטן ומושב אחורי בעייתי שפוגמים בשימושיות שלה כרכב משפחתי. בדיוק מה שהפך את אותן חשמליות סיניות מתחרות ומצליחות לנחשקות כל כך בקרב הנהג הישראלי, מוסדי או פרטי. וגם בגזרת המחיר היא לא מביאה עימה בשורה, שכן זה של המכונית הנבחנת כבר יומרני, גבוה באלפי שקלים מעלות רכבי פנאי רגילים למשל.
נכון, בחירה בגרסת הטווח הקצר תאפשר חסכון של עשרות אלפי שקלים במחיר הרכישה, אך אז יאלץ בעל הרכב להתמודד על טווח קצר עוד יותר, כזה שיגביל עוד יותר את השימושיות בה.
איך נראית: הפאנקי קאט מסובבת ראשים, ולא רק בגלל צבע התכלת המקסים של מכונית המבחן. החזית מפגינה עיצוב רטרו נאה, עם יותר מקריצה לחיפושית של פולקסווגן (ואפשר לזהות כאן גם רמזים לפיאט 500 ולמיני). מלפנים הוא מוצלח אך לטעמנו מאחור המראה העגלגל-חביב מודרני ומקורי עוד יותר, עם פס תאורה צר לרוחב דלת תא המטען, ופנסי איתות שממוקמים נמוך (מדי) על הפגוש האחורי.
בתוספת תשלום של 13 אלף שקל מציעה היבואנית את גרסת ה-GT, שמוסיפה בעיקר כמה פריטי עיצוב כמו-ספורטיביים אדומים בחוץ ובפנים, כולל פגושים במבנה שונה שפוגעים כך נראה במבנה האווירודינאמי של הרכב ומקצצים 20 ק"מ מטווח הנסיעה. אפשר לוותר.
גם תא הנוסעים של הפאנקי קאט נראה מצוין, מזכיר אפילו מכוניות יקרות יותר. חמישה שילובי צבעים זמינים לבחירה בו, ירוק-בז' של רכב המבחן נראה נהדר לטעמנו. קונסולה מרכזית מינימליסטית מפנה מקום לתאי אחסון גדולים ויוצרת תחושה אוורירית. איכות החומרים גבוהה מאוד ברוב המקומות - למשל על הקונסולה הקדמית, בגלגל ההגה או בחלק העליון של הדלתות - אך מצאנו גם לא מעט פלסטיקה מחוספסת ונוקשה.
המתגים המעטים שבמרכז הרכב אחראיים על חלק קטן מפעולות המיזוג, בעוד בורר מצבי הנהיגה וכפתור דימום המנוע החשמלי נמצאים באופן תמוה משמאל להגה, במיקום נמוך שנסתר מעיני הנהג. אך מרבית הפעולות ברכב מתבצעות ממסך המגע המרכזי ("10.25), שבצמוד לו נמצא גם לוח מחוונים דיגיטלי בגודל זהה.
שלא במפתיע, המערכת כאן כמעט זהה לזו שיש ב-WEY קופי 01, מותג היוקרה של גרייט וול המשווק כאן. אך בפאנקי יש מסך אחד בלבד בממדים קטנים יותר, ולכן התפריטים פחות נוחים לקריאה בזמן שהמתגים הזעירים דורשים תשומת לב רבה מהנהג. כדי להפעיל את חימום המושבים, למשל, יש צורך בסדרה של 3-4 לחיצות בתוך מסכים שונים; על מנת לצפות באחוז הסוללה נדרש גם כן מעבר בין מסכים, שכן על לוח המחוונים מוצג רק הטווח הנותר בקילומטרים.
ועוד כמה מוזרויות בנוסח סין: המצלמות ההיקפיות מופעלות אוטומטית בכל הדלקה של איתות, כך שבזמן המתנה לפניה ברמזור לא ניתן למשל לשנות את עוצמת המיזוג. חלק מהמתגים על המסך לא מגיבים בקלות ללחיצה ודורשים סדרת נסיונות; גלגלת מצבי הנהיגה (לפנים-אחור-חניה) לא תמיד מגיבה בהתאם ל"קליקים" כך שנדרש מבט נוסף לכיוונה לפני נסיעה; ואם חשבתם לפתור חלק מהבעיות באמצעות חיבור לממשק אנדרואיד אוטו או אפל קארפליי, זה עדיין אינו זמין. "יגיע בעתיד", כך היבואנית.
למרות שהפאנקי-קאט נראית קטנה מבחוץ, בסיס גלגלים של 265 ס"מ מציב אותה במקום טוב בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. ואכן, במושב האחורי ישנו מרווח טוב מאוד לרגליים, וגם המרווח לראש לגמרי סביר. אלא שהמושב עצמו נמוך ולא נוח למבוגרים לאורך זמן. הרצפה השטוחה היתה יכולה להקל על אכלוס שלושה נוסעים, אך מושב אמצעי קטן, בולט ונוקשה ויהפוך את הנסיעה בתפוסה מלאה לחוויה לא מוצלחת.
רשימת האבזור ברכב המבחן עשירה וכוללת בין היתר מושבים בריפוד דמוי עור עם חימום, אוורור ועיסוי, משטח לטעינה אלחוטית, גג שמש פנורמי, מצלמות היקפיות, חניה אוטומטית, דלת תא מטען חשמלית ומערכת להפעלה קולית נרחבת שפועלת היטב, באנגלית כמובן.
שקע USB בודד עומד לטובתם של הנוסעים מאחור אך פתחי מיזוג חסרים מאחור מורידים נקודות, וכך גם תא מטען בנפח 228 ליטרים בלבד - קטן אפילו מזה של קיה פיקנטו הזעירה – עם סף הטענה גבוה שמקשה על שליפת חפצים כבדים.
אך מפרט עזרי הבטיחות עשיר, וכולל כסטנדרט בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים במראות, התרעה על שכחת ילד מאחור, התרעת פתיחת דלת במעבר רכב חולף וגם מצלמה לזיהוי פנים, שמנטרת עייפות, נוזפת בנהג אם הסיט מבט אל הסלולארי וגם מאפשרת יצירת "פרופיל אישי" לנהג עם שמירת תנוחת הישיבה המועדפת והגדרות שונות ברכב בהתאם לזיהוי הפנים עם הכניסה לרכב. מרשים מאוד.
איך נוסעת: מנוע חשמלי קדמי בהספק של 171 כ"ס הופך את הפאנקי קאט למכונית זריזה לעומת רוב המשפחתיות מונעות הבנזין, עם נתון תאוצה של 8.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. אבל זה פחות ירשים את מי שנהג על החשמליות של ג'ילי, איווייז או BYD, שנהנות מיתרון לא מבוטל של 33 כ"ס.
שלושה מצבי בלימה רגנרטיבית ניתנים לבחירה באמצעות המסך המרכזי, אך ההבדלים ביניהם זניחים. יש גם מצב ל"נהיגה בדוושה אחת" שמייצר רגנרציה משמעותית יותר, אך בחירה בו מבטלת את כל מצבי הנהיגה האחרים שהוגדרו - למשל מצבי החסכון או הספורט.
ומה עם הטווח? סוללת 63.1 קוט"ש ברכב המבחן מבטיחה טווח נסיעה של 420 ק"מ, נתון זהה לאטו 3 של BYD, מעט פחות טוב מזה של הג'ילי. אלא שבנסיעת המבחן השגנו צריכת חשמל ממוצעת של 21 קוט"ש ל-100 ק"מ, והגענו לטווח ריאלי של 290-300 ק"מ ולא בנהיגה תובענית מדי.
נזכיר כי נהגנו בתנאים קרים יחסית למקובל בישראל, עם טמפרטורה חיצונית של 10-14 מעלות, וזה ללא ספק השפיע לרעה. השפעה נגטיבית נוספת על הטווח – המכונית הייתה חדשה לגמרי ולא עברה כמה מחזורי טעינה נדרשים המקובלים כ"הרצת סוללה". ועדיין, מאכזב. טעינה מהירה (80DC) אפשרה את מילוי הסוללות מ-10% ל-80% בתוך 49 דקות, נתון דומה להצהרות היצרן.
במטרה לקלוע לטעם האירופי, בחרה היצרנית בכיול מתלים שמייצר תחושה 'עסוקה' על שיבושים קטנים בעיר, אך מאפשר ריסון מוצלח יחסית על פסי האטה או על רצף של שיבושים. מחוץ לעיר התחושה פחות מהודקת, עם תנודות יתר על כבישים גליים במהירויות שיוט. בידוד רעשי הכביש והרוח סביר בלבד.
צמיגים רחבים ומרכז כובד נמוך מעניקים לקומפקטית של אורה אחיזת כביש סבירה, אך תחושת הבטחון נפגעת עקב היעדר פידבק מההגה או מהשלדה, כך שאובדן אחיזה עלול להגיע בהפתעה לנהג הלא מיומן. זה המקום לציין כי רכב המבחן צויד בצמיגי Giti העלומה מסינגפור, שנכנעו מוקדם מדי על האספלט הרטוב. הבלמים היו חסרי תחושה, ודעכו מוקדם מהצפוי.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 63 קוט"ש
- הספק / מומנט: 171 כ"ס / 25.5 קג"מ
- הנעה: קדמית
- אורך: 423.5 ס"מ
- רוחב: 182.5 ס"מ
- גובה: 160.3 ס"מ
- בסיס גלגלים: 265 ס"מ
- משקל: 1,580 ק"ג
- נפח תא מטען: 228 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 8.2 שניות
- מהירות מרבית: 160 קמ"ש
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 172 אלף שקל
