"סופו של עידן", "סיומה של תקופה", "אבידה של גאון". שלל קלישאות שמחווירות כאשר מדובר באחד מגדולי הרוכבים בהיסטוריה, זה שגם ההגדרות "גאון", "שד מוכשר", "סמל תרבות", "אייקון" או "אלוהי הרכיבה" הלא צנועה בעליל, מאבדות משמעות כאשר מדובר בוולנטינו רוסי שהודיע על פרישה בסוף העונה הנוכחית.
קל לפרוט את הישגיו של "הדוקטור" - כך כונה גם מפני ש"He took his rivals to the clinic" - למספרים. זו הרי רק סטטיסטיקה. 25 שנות רכיבה בליגות הבכירות. 199 פעמים סיים באחד משלושת המקומות הראשונים, תשע פעמים הטוב מכולם. אלא שזו בסופו של יום סטטיסטיקה, ומספרים. והקלישאה האולטימטיבית תופסת כאן שכן "את הגדולים באמת אי אפשר להסביר". שכן רוסי היה למירוצי אופנועים הרבה יותר מתוצאות על המסלול.
6 צפייה בגלריה
נערץ על כולם - גם על-ידי אלוף העולם במירוצי פורמולה 1, לואיס המילטון
(צילום: Gettyimages)
רוסי החל את הקריירה המדהימה שלו בשנת 1996 עם קבוצת אפריליה, כשהוא רוכב בקטגוריית ה-125 סמ״ק. את העונה הזו סיים רק במקום התשיעי עם ניצחון בודד. בעונה שאחריה ניצח 11 פעמים ב-15 מירוצים, הפך אלוף עולם ודילג לקטגוריה שמעל.
בעונה הראשונה בקטגוריית ה-250 סיים "רק" במקום השני עם חמישה נצחונות. בעונה שאחריה ניצח כבר בתשעה מירוצים, הפך לאלוף עולם ודילג - תוך שהוא נוטש את אפריליה לטובת הונדה - לקטגוריה שמעל, ה-500 הבכירה.
ושוב, בעונת הבכורה שלו בקטגוריה הקשה והמהירה מכולן סיים שני, עם תיקון מתבקש ואליפות עולם דומיננטית - 11 ניצחונות מ-16 מירוצים - עונה אחר כך. וגם בזו שאחריה, וגם בעוד שלוש ובסך הכל חמש שנים ברציפות. אחרי שנתיים של אכזבה עם מקום שני ושלישי, שוב שתי אליפויות (2008-2009). מאז לא זכה רוסי באליפות. אך למרות שסיים עוד שלוש פעמים במקום השני ופעמיים בשלישי, לא יכול היה לאיים על הדור הצעיר.
25 שנים חלפו מאז החל. מספר מדהים. חישבו על כל גדולי הרוכבים שלצידם התחרה, לאחדים כבר בנים שמתחרים בהצלחה: סטונר, היידן, לורנצו, מארקז. לתקופה קצרה אפילו מיק דוהאן. והוא עבר אחד אחד את כל הענקים האלה, התרומם והסעיר לבבות עד שצילו האפיל על כל אחד ואחד מהם.
וגם זווית אישית. הנגיעה הפיזית שלי בניצוץ האלוהי התרחשה לפני ארבע שנים, ביוני 2017, כאשר הוזמנתי להתארח בקבוצת המירוצים של סוזוקי במסלול אסן, הולנד. היה מרגש לפסוע על הגריד, מרשים לפגוש במנהל קבוצת המירוצים של החברה המארחת ורוכביה. אבל האמת היא שלאורך הביקור כולו פזלתי אל המתחם של השכנים. שם, באחת ממכולות המגורים, דרה השכינה. מספר 46.
זה היה הניצחון האחרון בקריירה של רוסי. והוא התרחש במרחק נגיעה, 20 מטרים ממני בחלק מהמקרים, כפי שאפשר לזהות בתמונות. מאז הדוקטור לא ניצח אף מירוץ והקריירה שלו הלכה ודעכה. בחלק מהמירוצים הוא אפילו הגיע בין האחרונים. הכתובת נמרחה באותיות ענק על הקיר, אלא שב-300 קמ״ש קשה לקרוא. רק במירוצים האחרונים, כאשר האט עוד יותר, גם הוא, באיחור קל, הצליח לקרוא ולהפנים.
דבר לא שורד לנצח, וכולנו ידענו שרגע כזה יגיע. ולמרות זאת, ארבע המילים "בסוף העונה הוא פורש" דוקרות בלבבות כל חובבי המירוצים באשר הם, גם אלה המעריצים רוכבים אחרים, גם כאלה שמעדיפים ארבעה גלגלים. אחרי הכל, בני אדם בונים עבורנו את הדרמות ואת העניין, לא מכונות.
אשרינו שזכינו בדוקטור, גיבור תרבות שעליו נספר גם לנכדינו. 46. רות, סוף.
