אקדח, טוקסידו, גאדג'טים, אתרים אקזוטיים, אישה יפה - ועוד הרבה נשים יפות נוספות בקרדיטים של הפתיחה. לא משנה כמה מנסים לעדכן את ג'יימס בונד לעידן מעט פתוח וליברלי יותר - ב"לא זמן למות", סרט הבונד הקרוב שיושק עוד החודש, תואר ה"007" עובר למרגלת על במקום בונד שיוצא להפסקה משירות בתחילת הסרט - זו עדיין דמות שהיא קודם כל "הגבר שגברים אוהבים". The man's man כמו שאומרים באנגלית. ומה מעורר את הגאווה הגברית הפצועה ב-60 השנים שכמעט עברו מתחילת הסדרה? מכוניות, כמובן.
לכל הבונדים היו מכוניות מפוארות שהתחלפו מסרט לסרט - לצרכים מקצועיים כמובן. אין דבר שסוכנים חשאיים רוצים יותר בשטח ממכונית נוצצת, נכון? וכמובן שמכוניות יפות זה יופי של הזדמנות למפיקים להתעשר מכל מיני נותני חסויות. ב.מ.וו, פורד ואחרות שמחו לשלם מיליונים תמורת הזכות לראות את הגבר האולטימטיבי נוהג (והורס, לרוב) את המותגים הכי נוצצים שלהן.
והן לא לבד. ב-1997, כל הפקת "מחר לנצח" בכיכוב פירס ברוסנן - 100 מיליון דולר - שולמה מכיס נותני החסויות ב.מ.וו, לוראל (צריך גם לדאוג לשפתונים של נערות בונד) ואוויס (יש סצינה מגוחכת שבה קיו מתחזה לנותן שירות של חברת ההשכרה). מה שהפך את הסרט - וכמעט את כל אלו אחריו - לפרסומת בת שעתיים למוצרים שאתם לא צריכים.
גם אם זו לא אהבת רכב אותנטית שהמניעה את המרגל שאהב אותנו, המכוניות של בונד תפסו יותר מרוב האייטמים שהוא שותה או לובש. "הייניקן" היא המשקה הרשמי של בונד כבר חמישה סרטים בערך (תמורת סכום פעוט של 45 מיליון דולר), ומאוד נופתע אם למישהו התחשק לשתות דווקא אותה אחרי הצפייה בסרט.
אז למרות שאותנטיות אין כאן, הנה מצעד המכוניות הזכורות של האיש שנראה כל כך טוב בתוכן:
אסטון מרטין DB5: בונד הוא רווק מושבע וסטוציונר ידוע לשמצה, כך שמכונית היוקרה הבריטית הזו היא הדבר הכי קרוב שלו למערכת יחסים ארוכה ואוהבת. מאז הבכורה המוצלחת במה שהוא כנראה עדיין גדול סרטי בונד - "גולדפינגר" מ-1964 - חזר 007 שוב ושוב למכונית שהיא הגילום הכי אותנטי לקלאס הבריטי שניסו מפיקיו לשדר. שילוב של יופי ואלגנטיות וגם מעט איפוק (במונחים בונדיים).
בגלגוליה הבאים בסדרה זו גם הייתה הדרך היפה והפשוטה של היוצרים לזעוק "הנה נוסטלגיה לסיקסטיז!". שמונה סרטי בונד עשו בה שימוש, בהם "גולדן איי", "קזינו רויאל" ו"סקייפול" וגם החדש. בכולם חזרתה למסך היא רגע שיא. ויש כמובן את הגאדג'טים, תמיד אלגנטיים וקטלניים, כמו מכונות ירייה, מסור בגלגלים, וכיסא מפלט שהוא כנראה הדבר שהכי נזכור ממנה.
ב.מ.וו 750iL: אם אסטון מרטין היא האהבה הגדולה, ב.מ.וו זו המאהבת. המכונית הגרמנית הופיעה בכמה מסרטי בונד, אך ההופעה הזכורה ביותר הייתה באותו "מחר לנצח" בכיכוב ברוסנן בו השקיעו עשרות מיליונים בתמורה להתענגות על דגם סאלון ניינטיזי משובח. בתוספת משגרי טילים כמובן, שריון עמיד לכדורים, גלגלים מתנפחים מעצמם כשיורים עליהם ו… יכולת לשלוט במכונית מרחוק בעזרת טלפון האריקסון שלכם! ב-1997 זה נשמע מאוד מרשים.
לוטוס אספרי S1
: לא המכונית המוכרת בעולם, ובכל זאת היא זכתה לרגע לא קטן בכלל של תהילה ב"המרגלת שאהבה אותי" מ־1977 בכיכוב רוג'ר מור, הצ'יזי מבין הבונדים. הסיבה: בלחיצת כפתור קטנה, המכונית שנכנסת לים הופכת לצוללת משוכללת הכוללת כמה טילי קרקע־אוויר מוחבאים היטב (כי ידוע שהאיום הכי גדול במים הוא מטוסים. היגיון בונדי בסיסי).
בקיצור: כל מה שחלמנו עליו בגן. מיליארדר אחד בשם אילון מאסק, אולי שמעתם עליו, קנה ב-2013 תמורת 550 אלף ליש"ט את המכונית המקורית מהסרט - שהצוות כינה "נלי הרטובה" - בתקווה להפוך אותה למכונית שבאמת מסוגלת לצלול מתחת למים. למה אנחנו לא מופתעים. אנחנו עדיין מחכים לכרטיס שלנו למאדים, אילון!
טויוטה 2000GT: הופעת הבכורה של המותג היפני בסרט הבונד המשובח "אתה חי רק פעמיים" מ-1967, הייתה במידה רבה הופעת הבכורה שלו במערב - שהפכה לא במעט את היחס של אירופה וארה"ב לתעשיית הרכב של ארץ השמש העולה, וההבנה שכדאי לקחת אותה ברצינות. הסיבה שבונד נראה בה היא שחלק ניכר מהסרט התרחש ביפן.
בהמשך המכונית המדליקה צברה תאוצה מחוץ למסך והוכיחה שגם רכבים יפנים יכולים להיות, נו… קוליים (לא בדיוק מה שחושבים לרוב על טויוטה). אמנם לא הצלחה מסחרית (רק 300 פריטים מהרכב הזה נבנו) אבל חתיכת בוסט תדמיתי. אגב, הרכב שמופיע בסרט הוא בכלל פיקציה, מאחר ובונד נוהג בדגם עם גג נפתח שנבנה במיוחד עבורו. הסיבה: שון קונרי גבוה, היפנים נמוכים, ורק כך הוא נכנס לרכב. ככה זה כשאתה ביג אין ג'פאן.
פורד מוסטנג מאך 1: לבונד יש יחסים מורכבים עם אמריקאים. אחרי הכל, הבריטים לא התאוששו מעולם מהמחשבה שהם כבר לא מנהיגים את העולם - וגם עם מכוניות אמריקאיות. אבל תאגיד פורד השקיע לאורך השנים הרבה כסף במותג בונד, והמכוניות שלו הופיעו בו לא מעט, גם אם לפעמים הכסף הגיע למסך דרך מותג "אסטון מרטין" הבריטי אליטיסטי שפורד החזיקה במשך כמה עשורים.
זה השתלם להם בהופעה של פורד מוסטנג מאך 1 אדומה - מהדגמים היותר מיתולוגיים שיצאו מדטרויט - בסצינת המרדף האיקונית מ"יהלומים הם לנצח" המתרחשת בין אורות הניאון של לאס וגאס. כי אם כבר אמריקה אז עד הסוף. ברגע השיא בונד (עדיין קונרי) מצליח להשחיל את המכונית האימתנית דרך סמטה - כשהוא מטה אותה לצד אחד - וכך נמלט מרכבי המשטרה.
ברגע המטומטם שמגיע מיד אחרי הוא מטה אותה, שימו לב, לצד השני תוך כדי שהוא נמצא בסמטה. אף פעם לא הוסבר אם זה גאדג'ט על טבעי שיכול גם להרחיב את קירות הסמטה - או שמדובר בסתם רגע אידיוטי ומבדר להפליא.
סאנבים אלפיין סדרה 2: ואם כבר קלאסיקות, מסתבר שהאסטון מרטין היא האהבה הגדולה אך לא הראשונה. בסרט הבונד הראשון, "ד"ר נו", בונד משתמש במכונית הספורט קופה שהיא ללא ספק הצנועה והקלאסית ביותר ברשימה הזו. ולא רק שאין לרכב היפה והפשוט הזה מ-1961 שום גאדג'טים מיוחדים - הוא שכור!
אבל, חובבי בונד שומרים לאלפיין חיבה רבה, בעיקר כי זו הפעם הראשונה שראינו את בונד נוהג, וגם משתתף איתה בכמה מרדפי מכוניות אלגנטיים. גם אם די איטיים ביחס למה שיקרה בהמשך, עם רקע מרצד בחלון האחורי, כמובן.
סיטרואן דה שבו: אפשר להאשים את יוצרי בונד בהרבה דברים, חוסר יכולת לצחוק על עצמם כשצריך הוא לא אחד מהם. ההופעה של הדה שבו המיתולוגית ב"לעינייך בלבד" (שבו חיים טופול מופיע כבן ברית של בונד, אם שכחתם), הייתה הזדמנות מצויינת להתעללות בריטית בשכנים שמעבר לתעלה.
בונד בגילום רוג'ר מור נדחק להשתמש במכונית הצהובה הפצפונת לאחר שהלוטוס אספרי שלו מתפוצצת, ובמרדף ארוך בין כמה כפרים בספרד המכונית נדפקת שוב ושוב, מרוסקת מכל עבר ואף קופצת מעל הפיג'ו 504 של הרעים בטריק מוטרף שמותיר אותה די הרוסה בסוף. מרסי בוקו.
טוק-טוק: את הבדיחה העצמית הטובה ביותר על בונד ורכבים שמרו המפיקים לאחד מהגרועים שבסרטי הסדרה - "אוקטופוסי" עם מור. באחד מהרגעים הטובים יותר בסרט, מגיע המרדף ברחובות הודו ברכב טוק-טוק הכי פשוט שיש, כשבונד אפילו לא נוהג בו (הוא לבוש טוקסידו לבן, בכל זאת), אלא נהג הודי חביב ומוכשר שמסיע אותו. אבל הטוק-טוק עומד יפה מאוד במשימה, כולל כמה פעלולים שלא היו מביישים שום אסטון מרטין.
אסטון מרטין V12 וואנקוויש: והנה הגענו לתחתית, דווקא ברגע שניסה להיעזר במותג הכי קלאסי של בונד. הסרט האחרון בכיכובו של ברוסנן - "למות ביום אחר" - זה עם השיר הנורא של מדונה, והסרט שכמעט קבר את הסדרה בטפשותו עד לתחייתה הברוכה בראשות דניאל קרייג לפני עשור וחצי.
בכל מקרה, מפיקי הסרט רצו לתת בסרט כבוד לקלאסיקה של בונד - האסטון מרטין - במודל חדש ומפונפן של תחילת שנות ה-2000, ה"וואנקוויש" ("לנצח"). אלא שבסצינת האקספוזיציה עם קיו, הוא מראה לבונד אוויר: מסתבר שהמכונית, שעבור הסרט זכתה לתואר "וואניש" ("להיעלם"), יכולה להפוך לבלתי נראית! כן, ממש כמו בהארי פוטר. זה היה הרגע שבו הסדרה קפצה את הכריש ונדרש לאתחל אותה מחדש. כי יש גבול גם לבונד.
פורסם לראשונה: 10:44, 06.09.21
