אם הקורונה לא שיבשה גם את זה, כעת מוצגת לראשונה בתערוכת מינכן ה-YOYO של XEV הסינית. מינכן החליפה את תערוכת פרנקפורט, מתערוכות הרכב החשובות בעולם. וחודש לפני הפתיחה, המעצבת אדווה יוגב (37) כבר מתרגשת לקראת חשיפת הרכב החשמלי החדש שעיצבה ביחד עם בן זוגה, המעצב הבריטי איאן גריי. הוא אחראי על המראה בחוץ, היא זו שקבעה כיצד הוא ייראה בפנים.
את מספר מעצבי הרכב הישראלים שבאמת עסקו בכך בתעשיית הרכב, ניתן לספור על כף יד אחת, ואולי עם עוד אצבע או שתיים. מספרם של אלה שזכו להיות חתומים בדרך כלשהי על רכב סדרתי של ממש, מצומצם בהרבה. אלכס פדואה עבד חמש שנים כמעצב בסיטרואן. אבידור (דורי) רגב חתום על מאזדה קסדוס, מכונית סאלון שיוצרה בשנות ה-90.
ויוגב? יתכן שהיו עוד, אבל היא האישה הראשונה מישראל שאנחנו מכירים והגיעה כמעצבת לתעשיית הרכב, עושה את כל הדרך הארוכה מהיישוב מתן שליד כפר סבא ועד לטורינו, איטליה, אולי המכה של מעצבי רכב.
בניגוד לרוב העוסקים בתחום, לילדה אדוה לא היו מחברות מלאות בציורי מכוניות או אופנועים. "הקשר היחיד שלי לתחום היה אבי שמאוד אהב מכוניות, ופעם בשנה הייתי הולכת איתו ועם אחיי לתערוכת אוטומוטור, וזה הפך למסורת משפחתית מאוד מהנה. אבל שם זה גם נגמר".
סטאז' על משאית
בצבא שירתה כמ"מ טירונים בבסיס זיקים, ואחר כך עסקה בפיתוח הדרכה. ואז טיול של 11 חודשים לדרום אמריקה. "בעצת אמא שלי התחלתי לחשוב על לימודי עיצוב גרפי, וכשחזרתי התחלתי קורס הכנה כדי ליצור תיק עבודות. אחת המטלות הייתה לעשות סקיצות של אובייקטים מעניינים, ויצא שציירתי אופנועים. עיצבתי ארבעה ופתאום חלפה בי המחשבה שזה יהיה מגניב באמת לעצב אותם".
אפשר לראות את הסקיצות?
"הן מוחבאות היטב. בדיעבד הן נראות נורא".
עם הכיוון החדש פנתה יוגב להתייעץ עם פדואה, שהמליץ לה להתחיל בלימודי עיצוב תעשייתי. זה נגמר בלימודי איטלקית בשגרירות בתל אביב, ואז שלוש שנים של לימודים לתואר באחד מבתי הספר הבולטים בעולם לעיצוב רכב, ה-IAAD בטורינו, ואחריהן סטאז' בסטודיו העיצוב בחטיבת המשאיות של פיאט, איווקו.
מה בעצם לומדים בעיצוב רכב?
"הרבה מהלימודים זה פשוט ללמוד לצייר. קווים ופרספקטיבות. למדתי הרבה מהעבודה המעשית בסטודיו, בבניית מודלים עם חומר שעשוי מגריסי עצים. זה מזכיר קצת נגרות. עד היום אני מאוד אוהבת את החלק הזה בעבודה, ומעורבת יותר מאחרים בביצוע מודלים לעיצובים שלי".
לנסוע במכונית שעיצבת
עולם הרכב עדיין לא משופע בנשים, וגם בתחום העיצוב יש מעט מדי דגמים שהגיעו לשלב הייצור הסדרתי ועוצבו ביד נשית. הגרסה המודרנית של הונדה NSX מ-2016, היא אחת מהן, כשמישל כריסטיאנסן הובילה את צוות עיצוב המראה החיצוני שלה. צוות העיצוב בחטיבה הצפון אמריקאית של ניסאן, שחתום על הטנדר המגודל טיטאן אך גם מכונית הספורט Z370, נוהל בידי דיאן אלן הוותיקה.
אבל רוב המעצבות מגיעות לתחום עיצוב הפנים, מי שאחראיות לתא הנוסעים ולסביבת הנהג. וזה היה גם המסלול של יוגב. אחרי הלימודים היא החלה לעבוד בסטודיו האיטלקי של יצרנית המכוניות הסינית JAC, שלאחרונה החל הייבוא של מכוניותיה לישראל. "לא תכננתי את זה, אבל מהר מאוד התקבלה הצעה שלי לעיצוב פנים למשפחתית חדשה של JAC לשוק הברזילאי, ואחר כך פשוט המשכתי בתחום", היא מספרת. "זה היה כיף לראות איך יורדת מפס הייצור מכונית שעבדתי כל-כך הרבה שעות על הדלתות והקונסולה הקדמית דשבורד שלה. לנסוע בה".
אבל בסוף התהילה הולכת לעיצוב החיצוני.
"יש לי הרבה אהבה לעיצוב הפנים. העיסוק בפרטים, האיזון בין החלקים, המרקמים והחומרים. זה עולם ומלואו, עם יותר חופש מעיצוב חיצוני. אז התהילה הולכת לעיצוב החיצוני, אבל בסוף כמה אתה חווה את האוטו מבחוץ וכמה מבפנים? בכל מקרה, בעבודה עם חברות סיניות רואים יותר נשים בתחום מאשר במערב".
בהמשך עיצבה ליצרנית הסינית גם את תא הנוסעים לרכב קונספט (כזה שנועד להציג רעיונות וכיוונים לעיצוב עתידי, לא תמיד עם כוונות ייצור, א"ע) לג'יפון מתקדם. "הייתה לי יד חופשית וזה היה נהדר. בלי אילוצי הנדסה, עלויות ורגולוציה שיש ברכב שמיועד לייצור המוני וצריך לעמוד בכל מיני דרישות תקינה.
"זה היה ב-2014 וכבר אז שילבנו בו יכולת שליטה במערכות במחוות ידיים, שאחר כך נכנסה לשימוש בדגמים של יצרניות יוקרה. גילינו אז שכמו שזה מייעל את התפעול, צריך הרבה מחשבה כדי שהמערכת לא תתבלבל מתנועות של נהגים שמרבים לדבר עם הידיים, כמו באיטליה ובישראל. למשל שסתם שיחה לא תגביר לפתע את עוצמת המוזיקה במערכת השמע".
להדפיס את האוטו
ב־2018 גויסה ביחד עם איאן גריי, שפגשה בסטודיו של JAC והפך לבן זוגה, כדי להתחיל את מחלקת העיצוב ביצרנית רכב חדש: XEV. חברה סינית שהוקמה במטרה לייצר רכבים חשמליים עירוניים, תוך שימוש בחלקים מודפסים, להוזלת הייצור ולייעול ניהול מלאי החלפים: כשאפשר להדפיס בכל שוק חלקי חילוף, לא צריך להשקיע מראש הון ברכישה ובאחסנה שלהם.
"אנחנו שישה אנשים בסך הכל באיטליה, כשהעיצוב והתכנון מתבצעים בטורינו והייצור בסין. לא היה קל לפתח רכב מרחוק בזמן הקורונה, בלי אפשרות לנסוע לספקים ולפס הייצור. אבל זאת חוויה, ובגלל שהחברה קטנה כולנו מעורבים מאוד במוצר, בפיתוח החברה ובמצגות למשקיעים".
הרכב שמוצג במינכן מכונה YOYO, מעין מתחרה לרנו טוויזי: חשמלית דו-מושבית, בה הנהג והנוסע יושבים זה לצד זה. המהירות המירבית היא 80 קמ"ש, ועם סוללות בקיבולת 10.3 קוט"ש, הטווח הרשמי הוא 150 ק"מ. כמו הטוויזי הוא מוגדר כקוואדרוסייקל, מה שמאפשר באירופה גם לבני 16 לנהוג בו.
בינתיים אב הטיפוס אכן הודפס כולו, אבל הייצור הסדרתי נעשה בינתיים בטכנולוגיה שגרתית יותר, כאשר לקראת סוף השנה יצטרפו כמה חלקי מרכב חיצוניים בהדפסה. "זה יאפשר לנו לייצר בקלות מהדורות מיוחדות, אפילו עבור חברות מסחריות או רכב שיתופי, עם עיצוב ייעודי משלהן".
הרכב גם יביא עימו בשורה לשוק, שתהיה מוכרת לאזניים ישראליות: סוללות מתחלפות. לכל YOYO יש שלוש סוללות במשקל 25 ק"ג כל אחת, ו-XEV חתמה על הסכם עם אחת מחברות הדלק הגדולות באירופה, ששמה טרם נחשף, להצבת עמדות החלפה בתחנות שלה.
אפשר יהיה לתאם מראש החלפה, ולהיעזר באיש שירות שיאייש את העמדה כדי לשלוף את הסוללות מחלקו האחורי של הרכב, ולסיים את החלפתן בתוך שלוש עד חמש דקות. כך אפשר יהיה להאריך את טווח הנסיעה בעת הצורך, או לקבל רכב "טעון" בתוך דקות גם למי שאינו מחזיק בגישה לטעינה לילית בחנייה ביתית.
במאי החל הרכב להימכר באיטליה, ועד סוף השנה הוא יושק גם בגרמניה, צרפת, פורטוגל וטורקיה, עם תקינה אירופית מלאה. מספר מכוניות נשלחו לירדן, ויש התחלה של מגעים עם ישראלים, למרות שרכבי קוואדרוסייקל לא הצליחו פה בעבר.
אולי בגלל המחיר. באיטליה הוא מתחיל ב-13 אלף יורו, ויורד ל-11 אלף יורו אחרי הטבות לרכב חשמלי, או ל-10,000 יורו למי שיגרוט קוואדרוסייקל ישן עם מנוע בנזין. בתרגום לעברית זה אומר מחיר של כ-70 אלף שקל בישראל, לא נמוך ממכונית מיני חדשה, עם ארבעה-חמישה מקומות ישיבה ומנוע בנזין.
מה השלב הבא של XEV?
"התכנית היא למכור 5,000-3,000 מכוניות כבר השנה. אנחנו מתחילים לעבור על גרסת ארבע דלתות וארבעה מושבים. כרגע מדובר ברכב שיהיה גם כן בתקינת קוואדרוסייקל, אבל בודקים אם לא עדיף כבר לעבור לתקינת רכב בגודל מלא".
איך היה לפגוש בפעם הראשונה את הרכב שתכננת?
"זה מרגש לשבת בתוך מה שעד לפני כן היה קו שציירת על דף. מצד שני, זה הרגע שבו קופצים לעין כל הדברים שבדיעבד הייתי עושה אחרת או שהייתי רוצה לשפר".
איך זה לעצב ביחד עם בן הזוג?
"זה היה מאתגר במיוחד בגלל העבודה מהבית בקורונה. עיצוב רכב זאת תמיד עבודת צוות, וצריך להיות מתואמים. גילינו שאפשר להחליף רעיונות גם בזמן בישול".
באיזו מכונית את נוהגת?
"יש לי ב.מ.וו Z3 מודל 2000. לאיאן יש Z4M וכשחיפשנו לי אוטו, גיליתי שה-Z3 בתקציב. זה בהחלט נתן לי פרספרטיבה למה שאפשר לעשות עם רכב דו-מושבי, ולאופציות נוסטלגיות שקל למצוא באירופה וקשה להחזיק בארץ".
פורסם לראשונה: 10:44, 06.09.21
