היצע רכבי השטח המסוגלים לתפקד כרכב משפחתי באמצע השבוע ומוביל מטיילים קשוח ועמיד בסופו, קטן משמעותית בשנים האחרונות. בעשור הראשון של שנות האלפיים עוד כיכבו כאן לא מעט, החל באיסוזו טרופר, ניסאן עם טראנו, פטרול ופאת'פיינדר, מיצובישי עם פאג'רו והרשימה ממשיכה. כיום? שתי אופציות בודדות - ג'יפ רנגלר קשוח, טויוטה לנד קרוזר משפחתי.
ולכן כשפורד הודיעה רשמית לפני שנתיים כי תחזיר את הברונקו לאולמות התצוגה אחרי כרבע מאה של היעדרות, ההתרגשות הייתה גדולה. גם בגלל ההיסטוריה המפוארת אבל בעיקר כי ברור היה שעומד להתחולל קרב ענקים, ראש בראש מהמעניינים והממוקדים בהיסטוריה של תעשיית הרכב - ג'יפ רנגלר, השליט הבלעדי, מול פורד ברונקו, הטוען לכתר שמבטיח לעשות הכל אותו דבר, רק הרבה יותר טוב. זה המקום להזכיר שכבר נהגנו בברונקו כאשר הושק בדובאי, והרושם שהותיר היה מעולה.
אבל זה לא היה כביש ישראלי, ולא אתגרי השטח בנגב ובערבה. אחרי יומיים ומאות קילומטרים אנחנו יודעים עליו הרבה יותר.
סיכום: לא חשבנו לרגע שהברונקו יתגלה לפתע כרכב שטח לא מוצלח, רק כי החליף דיונת חול במעלי טרשי. אבל תוספת הקילומטראז' כן האירה בו נקודות שהיו פחות ברורות באירוע המוגבל יותר. למשל תיבת הילוכים לא מבריקה, בקרת משיכה שניתן היה לכייל טוב יותר לשטח טכני, רעשי רוח מטרידים ומעייפים לאורך זמן וגם צריכת דלק גבוהה במפתיע.
כל אלה לא מפריעים לו להיות אחד מכלי הרכב המרשימים ביותר בהם נהגנו בשנים האחרונות. הודות ליכולת גבוהה בכביש, היכן שכל כלי רכב מסוגו ימצא עצמו לפחות 90 אחוזים מהזמן. וגם בשטח, טכני וקשה לעבירות ככל שיהיה. הוא מציב למעשה רף חדש וראוי לתנאי שירות מאחורי ההגה ולצדו. אם זו איכות הנסיעה, אבזור הנוחות ובוודאי בכל הנוגע לאבזור בטיחות שכיום לא ראוי למנוע משום רכב חדש.
פורד בהחלט הצליחו בכמעט כל המשימות שהציבו לעצמם. החל בהחייאת השם המיתולוגי שעברה מעולה ועד שמירה על ערכים מקוריים עם התאמה למציאות. אין מחמאה אחת שהברונקו לא גרף מאיתנו, ורק משימה אחת נותרה לו כדי לקחת לידיו את הגביע הקדוש - הדחת ג'יפ רנגלר רוביקון מתואר רכב השטח הטוב בעולם. התאזרו בסבלנות, התשובה תגיע.
איך נראה: דמיינו לכם כיצד צריך רכב שטח אמיתי להיראות, וכנראה שתחשבו על צללית דומה לזו של הברונקו. הגיוני. תא נוסעים "קופסתי" מעניק חירות נדרשת בשטח, ולכן הוא רבוע, זוויתי, גבוה מעל הקרקע עם ארבעה צמיגי שטח אגרסיביים בפינות וגלגל רזרבי תלוי על דלת תא המטען. נכון, בלי להביט בתמונות אתם חושבים על ג'יפ רנגלר, וזה ממש לא מקרי. גם מכיוון שג'יפ חושבת שטח, וגם כי פורד שמה לעצמה מטרה לנצח את הרנגלר.
יש הבדלים כמובן, כי אי אפשר אחרת. בעיקר בחזית בהשראת הדור הראשון והאייקוני, עם יחידות תאורה עגולות וסבכה עם כיתוב שם הדגם. ובאופן כללי, נדמה שהקווים רכים מעט יותר, פחות תעשייתיים. זה עושה לו טוב. הברונקו נראה פשוט מצוין, בכל מקום בו תחנו אותו. אגב, אל תחפשו את השם פורד. אין כזה.
הרושם שיותיר עליכם תא הנוסעים תלוי בנקודה ההשקפה. אם אתם מגיעים מרכב פנאי מודרני של 150 אלף שקלים ומניחים שתקבלו רמה זהה ברכב יקר פי 3, אתם צפויים להתאכזב. החומרים נוקשים יחסית מטעמי עמידות לפגעי אבק ובוץ, ומתוכננים לאפשר שטיפה באמצעות צינור. הדיפון נוקשה יותר, הפינוקים אם ישנם, אינם נראים לעין.
אבל אם אתם מגיעים מרכב שטח רנדומלי, הרושם יהיה חיובי הרבה יותר. לפתע תגלו מושב נוח ותומך משמעותית לנהג, או שתמצאו מדרס ייעודי לרגל שמאל, או כיוון גובה למושב הנוסע - מי היה מאמין שזה אפשרי?! פחות אהבנו את ידיות האחיזה הנמוכות יחסית בפינות הקונסולה הקדמית שלא מסייעות מספיק לטיפוס מעלה. לא אהבנו את היעדר כיוון הגובה לחגורות הבטיחות, שעשוי להפריע לנהגים נמוכים. לתקן בבקשה.
הלאה. יש לוח מחוונים דיגיטלי ("8) עם תצוגת נתונים שונים (מערכת הנעה, לחץ אוויר בצמיגים, מד אופק, זווית היגוי, לחץ גדישה, טמפרטורת שמן ותיבת הילוכים) ומסך מגע גדול ("12) ואיכותי בקונסולה המרכזית, והותרת מתגים פיזיים נוחים לשימוש. זה נראה טוב ועובד מצוין. אהבנו גם את רעיון סוללת המתגים בחלק העליון (לנעילות דיפרנציאלים וניתוק מוט מייצב ובקרת יציבות). באופן אישי היינו מעדיפים ידית מכאנית לשילוב הנעה כפולה במקום מתגים. ובאותו עניין, תפעול ידני של תיבת ההילוכים באמצעות מתגים על הבורר? פחות נוח ואינטואיטיבי.
יש עוד. מערכת מצלמות היקפיות משובחת מקרינה את המצלמה הקדמית על המסך המרכזי בעת שילוב ליחס העברה קצר, ומסייעת לזהות מכשולים בשטח טכני. וזה טוב, כי שדה הראיה מוגבל בגלל עיצוב מכסה המנוע ומיקום המראות, המיועדות לאפשר הסרת דלתות מבלי להידרש להתקנת מראות זמניות. אגב, מנגנון ההסרה של הגג ודלתות הצד קל יחסית, וניתן לאחסן אותם בתא המטען. חדשנות מבורכת.
מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב למדי וגם הספסל עצמו נוח, אם כי הברונקו אינו טויוטה לנד קרוזר מפנק. במפתיע אין פתחי מיזוג ליושבים שם, אבל יש ארבעה שקעי USB מלפנים ושניים נוספים מאחור, כולל שקע חשמל "אמיתי" (V220). ועוד עניין חשוב - בניגוד למתחרה הישיר, הברונקו משתמש באלקטרוניקה מתקדמת כדי לשמור על נוסעיו, עם מערכות בטיחות אקטיביות כמו בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
איך נוסע: הברונקו משווק כאן רק עם מנוע V6 כפול-מגדשים בנפח 2.7 ליטר עם 330 כ"ס, וזה מספיק לביצועים מצוינים עבור רכב מסוגו על הכביש, כולל רזרבות כוח שמאפשרות עקיפה בטוחה ללא מאמץ. אז כוח יש, אבל העברת הכוח אינה מושלמת. את תיבת 10 ההילוכים האוטומטית פחות אהבנו, שכן היא איטית מדי בתגובותיה להורדת הילוך, ולעיתים מפגינה גסות מפתיעה. אליה מחוברת תיבת העברה לבחירה בין הנעה אחורית לכביש או כפולה - עם העברת כוח אוטומטית לפנים – לנסיעה בכביש רטוב - יתרון בטיחותי משמעותי. רק קחו בחשבון 6.5 ק"מ לליטר בממוצע מבחן של כביש-שטח מאומץ.
כבסיס משמשת לברונקו משמשת שלדת הסולם של טנדר הריינג'ר, עם תצורת מיתלים של סרן חי מאחור ומתלה קדמי נפרד מסוג עצמות עצה כפולות. וזה טוב לכביש. הברונקו מרגיש על האספלט טוב מאוד ביחס לרכב מסוגו. ההיגוי אמנם כבד מדי במהירות נמוכה וקוטר הסיבוב גדול יחסית (12.7 מטר, חצי מטר יותר מרנגלר), אבל היכולת בסך הכל גבוהה. למעט רעשי רוח שחודרים לתא בעוצמה מוגזמת גם במהירות נסיעה רגועה, עד כדי חובת הרמת קול בעת שיחה. נסיעות ארוכות מחוץ לעיר הופכות לכן למעייפות.
ומה על השטח? לשמו התכנסנו. רכב המבחן הוא בגרסת Badlands הייעודית לשטח טכני, ואשר מצוידת בצמיגי שטח דו-שימושיים (BFGoodrich AT KO2) במידה "33, זהה לאלה של רנגלר רוביקון. פורד לא מפרסמת נתוני זוויות גישה ונטישה לגרסה זו, אך הן מצוינות. מניסיון, הפגושים קשיחים ועמידים ו"זווית הבטן" מרשימה עם מרווח גחון נדיב (26.5 ס"מ) הודות לרצפה שטוחה וחלקה ומיגון מקורי. עדיף בכל מקרה על התקנה מקומית של פלטות הפוגעות במרווח הגחון ומונעות קירור מערכת הנעה.
גרסה זו מצוידת בבולמי זעזועים שפותחו במיוחד על-ידי בילשטיין, ונוחות הנסיעה גבוהה מאוד, החל בספיגת שיבושים קשים במהירות נמוכה ועד שמירה על ריסון בנסיעת שבילים מהירה, מבלי להעביר להגה כוחות מיותרים המייצרים רעידות. כמו ברוביקון, גם כאן יחסי ההעברה קצרים יותר מהדגם הבסיסי (בהילוך כוח וביחס סופי), ויש נעילת דיפרנציאל אחורית וקדמית (מופעלות מיידית) ואפשרות ניתוק מוט מייצב קדמי כדי להגדיל את מהלך המתלה בשטח טכני, גם כשהוא לא על קרקע אופקית.
לברונקו בורר מצבי נהיגת שטח המכונה GOAT (ר"ת Goes Over Any Terrain, שם הקוד שניתן לפרויקט הברונקו הראשון עם רפרנס ל"טוב מכולם" - Greatest Of All Time. הבורר מתאים את המערכות השונות (מנוע, גיר, בקרת משיכה) לתוואי הנבחר - "חול", "בוץ", "סלעים" ו"באחה". אך הכיול ולכן אופי הפעולה אינם מוקפדים בכל תנאי.
כך למשל, בקרת המשיכה מתקשה לרסן אובדן אחיזה בהצלבת צירים ומחייבת שימוש קבוע בנעילות דיפרנציאל רוחביות. תיבת ההילוכים שלא הבריקה בכביש? היא מתקשה עוד יותר בשטח טכני (כשהילוך הכוח משולב) עם העברות איטיות מדי הפוגעות במומנטום. למתקשים יש בקרת שיוט לשטח השומרת על קצב זחילה בעליה או בירידה. עוד מערכת ייחודית שאהבנו - סיוע לתמרון בשטח טכני הבולמת, בדומה לטרקטור חקלאי, את הגלגל האחורי-פנימי ומקטינה כך את רדיוס הסיבוב ומשפרת את כושר התמרון.
- מנוע: V6, טווין-טורבו-בנזין, 2.7 ליטר
- הספק: 330 כ"ס ב-5,250 סל"ד
- מומנט: 57.4 קג"מ ב-3,100 סל"ד
- תמסורת: 10 הילוכים אוטומטית
- הנעה: אחורית, כפולה אוטומטית, כפולה, הילוך כוח
- אורך: 483.9 ס"מ
- רוחב: 193.7 ס"מ
- גובה: 187.6 ס"מ
- בסיס גלגלים: 295 ס"מ
- משקל עצמי: 2,408 ק"ג
- תא מטען: אין נתון
- מרווח גחון: 26.5 ס"מ
- זוויות גישה/נטישה: אין נתון
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: אין נתון, 161 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 7.2 ק"מ לליטר, 267 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): טרם נבחן
- מחיר רכב מבחן: 435 אלף שקל
