מה יותר מתחבורה מבטא את היכולת להעניק לאזרח הקטן מוביליות חברתית, להגיע למקום עבודה שהוא רוצה, להגיע לאוניברסיטה שרוצה לרכוש שם השכלה, או סתם לשרת בבסיס רחוק מהבית. התחבורה היא המפתח למוביליות חברתית ומי כמו ארבעת האורחים לבטא את זה. הם באים היישר מהשטח כדי לספר לנו מה באמת קורה שם. מוטי מימון, מנכ"ל רב קו אונליין, איש המגזר העסקי בקרב פעילים חברתיים. מהמקום שלך, איפה אתה רואה היום את הבעיה הקשה, המהותית ביותר בכבישי ישראל?
"אני חושב שבסופו של דבר כולנו מבינים היום שתחבורה ציבורית היא כנראה הפתרון לבעיית התחבורה".
הנוסע הממוצע לא יודע מתי הרכבת תצא, לא יודע מתי יש אוטובוסים ואם הוא יודע, לא יידע איך לקנות כרטיס ולהטעין רב קו, אם הוא עולה חדש
"הנוסע צריך להבין שכשיש לו בעיה, יש מי שמטפל, שהמידע יהיה נגיש. צריכה להיות אמנת שירות בין הנוסע לבין משרד התחבורה, הגוף הממונה על התחבורה הציבורית. אם נוסע מחכה לאוטובוס בתחנה והאוטובוס לא מגיע, והא צריך לדעת שמישהו מטפל בזה".
תמר קינן, ספרי לנו על תחבורה היום ומחר.
"אנחנו עמותה שפועלת מעל 20 שנה לתחבורה הציבורית וחלופות לרכב הפרטי".
אז אתם הנוסע הקטן שהשלטון לא חיכה לו, וקמתם ועשיתם מעשה
"זאת העבודה שלי ביומיום. לטפל בבעיית חלוקת המרחב הציבורי, להקצות מהדרך יותר שטח לתחבורה ציבורית ולהולכי רגל, לרוכבי אופניים".
אבל יש נת"צים בתל אביב, מה שלא היה פעם
"מעט מדי, מאוחר מדי. כרגע הדברים הם לפתחה של שרת התחבורה שמצהירה את ההצהרות הנכונות".
עו"ד פראס בדחי, אתה בא מהשירות הציבורי והיית הרבה שנים היועץ המשפטי של הרשות לעתיקות בישראל, אתה מכהן קדנציה ראשונה כראש המועצה המקומית כפר קרע. איזה רחוב תעבורתי פגשת, אם אתה יכול לתאר לנו באומץ לב ובכנות את איך שזה נראה.
"מדינת ישראל מפגרת בכל הנושא בתחבורה, כל אזרח מרגיש את זה".
אבל אצלכם מרגישים את זה יותר.
"אתן לך נתון מדהים. 133 יישובים ערבים, 16 מיליון שקל בלבד מדינת ישראל השקיעה בהם בשנת 2020. איך אפשר לדבר על שירות ברמה גבוהה מבחינה תחבורתית בתוך יישובים ערביים כאשר אין השקעה, אין חשיבה אפילו לחיבור היישובים הערביים. זה משפיע על הכלכלה, שיוויון ההזדמנויות, פוגע באנשים בעלי מוגבלויות. זו ההסתכלות על החברה הערבית בממשלה לדורותיה".
אנחנו איתך, לרה פארן, מנכ"לית 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל. נולדתם וצמחתם בירושלים מתוך צורך של השטח, לתושבי קטמון לא היה אוטובוס אז הם ביקשו קו למרכז העיר. באוטובוס זה לקח שעה, ברכב פרטי 15 דקות בלבד. לכן קוראים לתנועה שלכם "15 דקות".
"משם צמחנו והפכנו להיות עמותה ארצית. הבנו מתוך המאבק שלציבור נוסעי התחבורה הציבורית אין קול, אין מי שמייצג אותו, אין לו כתובת. ולקחנו משימה לייצג את הציבור".
מה את יכולה להגיד לנו כמי שפעילה מ-2014 על 6-7 השנים האחרונות ביחס לאותם נוסעים, נקרא להם שבויים.
"אני אגיד שאני רואה שינוי בשיח. כשהתחלנו התחבורה הציבורית הייתה בשוליים של הדיון הציבורי, הפוליטי והתקשורתי. היינו צריכים להילחם כדי לדבר על הנושא. היום מובן שזה מה שיכול להפוך את ישראל למדינה שנעים לחיות בה".