עם כל הכבוד למבול המכוניות החשמליות ששוטף את כבישי ישראל, שוק הרכב (עדיין) ממוקד ברכבי פנאי, מכל סוג, גודל, מחיר וסוג הנעה שאפשר להעלות על הדעת. הקטגוריה שרק לפני עשור הייתה סוג של נישה בשוק הרכב, עם יוצאי דופן בודדים, הפכה לקטגוריית ליבה שמעלימה קטגוריות ותיקות, כמו משפחתיות קומפקטיות או גדולות למשל.
עוד מבחני רכב:
טויוטה C-HR ויונדאי קונה הם שני דגמים שזוכים כאן לפופולריות גדולה, בעיקר בזכות שילוב תכונות ומרכיבים מושכים. למשל מראה ייחודי, מערכת הנעה היברידית ובעיקר - תג מחיר דומה למשפחתית קונבנציונלית אפורה. אבל מעתה הצמד האסייתי כבר לא לבד שכן רנו הנחיתה את הארקנה המכוון כנראה ישירות אליהם, עם אותם המרכיבים בדיוק: מראה, היברידי ומחיר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.8 ליטר וחשמל, 122 כ"ס
- תמסורת, הנעה: רציפה, קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11 שניות, 170 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 20.4 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית
- מחיר: 155 אלף שקל
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.6 ליטר וחשמל, 141 כ"ס
- תמסורת, הנעה: שישה הילוכים כפולת-מצמד, קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 11.3 שניות, 161 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 20 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, התראת שטח מת אקטיבית
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 154 אלף שקל (150 אלף שקל)
- מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.6 ליטר וחשמל, 143 כ"ס
- תמסורת, הנעה: ארבע יחסים לבנזין, שניים לחשמל, הנעה קדמית
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 10.8 שניות, 172 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 20.4 ק"מ לליטר
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 165 אלף שקל (150 אלף שקל)
למרות הוותק, ה-C-HR עדיין מרשים כביום השקתו לפני שש שנים וחצי. הוא בפירוש הנאה והדינמי ביותר למראה בהשוואה, עם מרכב שמשלב צורות גיאומטריות מעניינות, ידיות דלתות אחוריות מוצנעות ועוד. גם הקונה ותיק, ולאחר מתיחת הפנים שעבר החזית נאה עוד יותר. עם הגנת פלסטיק שחורה סביב המרכב ופסי גגון, הוא נראה קרבי מאי פעם. הארקנה הוא החדש כאן, ועל אף שהצללית מזכירה לנו ב.מ.וו X4, החזית דומה מדי לדגמים ותיקים של רנו, וגם צינורות המפלט המדומים נראים מצועצעים ומיותרים.
עיצוב הפנים של ה-C-HR ממוקד בנהג עם קונסולה מרכזית הפונה לכיוונו ובורר הילוכים מתכתי, והוא היחיד עם בקרת אקלים מפוצלת, אבל עדות לגילו המופלג (יחסית) היא לוח מחוונים אנלוגי מיושן, רזולוציה נמוכה של מסך המגע הצנוע ("8) ושקע USB בודד (שלושה בקונה, ארבעה בארקנה). טווח הכיוון של ההגה מוגבל ומקשה על תנוחת הנהיגה, ויש בו פחות תאי אחסון. לא אהבנו את המעבר בין מצבי הנהיגה השונים באמצעות תפריט מסורבל בלוח המחוונים במקום במתג ייעודי. פחות משכנע.
לקונה העדכני לוח מחוונים דיגיטלי ("10.25) בגרסאות הבכירות ומסך מגע גדול מבעבר ("8 לעומת "7), אבל כמו בטויוטה, ברזולוציה נמוכה מדי. עיצוב הפנים נראה מיושן, עם משטחי פלסטיק אחידים באיכות נמוכה ובגוון כהה היוצרים תחושה קודרת. לא אהבנו את המושבים שאינם נוחים לאורך זמן, ואת העובדה שרק חלון הנהג מאפשר פתיחה וסגירה בלחיצה אחת, לעומת כל הארבעה באחרים.
הארקנה הצעיר מכולם הוא גם המרשים ביותר בפנים, בעיקר בגרסה הבכירה, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("10) ומסך מגע ("9.3) איכותיים בהרבה מבמתחרים, עם תפעול פשוט ואינטואיטיבי. איכות החומרים היא הגבוהה ביותר כאן, עם שילוב דיפונים דמויי אלומיניום ומושבים - נוחים ותומכים - בריפוד משולב עור. תנוחת הנהיגה ממקמת את הנהג גבוה יותר, והוא היחיד עם כיוון גובה למושב הנוסע גם בגרסת הבסיס (רק בגרסאות בכירות באחרים). בגרסה הבכירה יש גם חלון שמש, שאינו קיים אפילו כאופציה באסייתיים.
בסיס הגלגלים בארקנה, נתון המשפיע על מרחב המחיה, ארוך ב-8 ס"מ מב-C-HR וב-12 ס"מ מבקונה, וזה בא לידי ביטוי. הוא מרווח בהרבה ליושבים מאחור, והוא היחיד שמאפשר להושיב שם שני מבוגרים גבוהים והיחיד עם פתחי מיזוג עבורם. גם נפח תא המטען של רנו (480 ליטר) גדול בכמאה ליטר מהאחרים, על אף שהוא היחיד עם גלגל חלופי.
המושב האחורי של השניים האחרים מתאים בעיקר לילדים. ל-C-HR מרווח רגליים וראש טוב במעט מבקונה, אבל מכל בחינה אחרת תנאי השירות ליושבים שם טעונים שיפור: אין ידיות אחיזה בתקרה, אין משענת יד מתקפלת במרכז, והוא מוצב נמוך עם מפתח דלתות אחוריות צר ביותר (לרוחב ולגובה), המקשה על הכניסה ובוודאי על הכנסה והוצאה של (מושב) תינוק. הביקורת העיקרית מופנית לחלונות האחוריים הזעירים, המייצרים תחושה קלאוסטרופובית.
אבזור הבטיחות בשלושתם כולל בלימה אוטונומית ושמירת נתיב (בארקנה הבכיר, בבסיסי תיקון בלבד). ליונדאי אין בקרת שיוט אדפטיבית (יש באחרים), אבל יש לו התרעת שטח מת אקטיבית המונעת כניסה לנתיב לא פנוי, לעומת התרעה בלבד ברנו. בטויוטה אין כלל התרעת שטח מת.
בצמד האסייתי יש שילוב בין מנוע בנזין (1.6 ליטר ביונדאי, 1.8 ליטר בטויוטה) למנוע חשמלי, עם 122 כ"ס ותיבה רציפה ביפני, ו-141 כ"ס ותיבת שישה הילוכים כפולת-מצמד בקוריאני. מערכת ההנעה של רנו מורכבת יותר, ומשלבת בין מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר לשני מנועים חשמליים, בתפוקה משולבת של 143 כ"ס. החיבור הוא לתיבה עם ארבעה יחסים למנוע הבנזין, שניים למנוע החשמלי, ללא מצמדים, ועל העברת ההילוכים אחראי המנוע החשמלי הקטן שמשמש כמעין ממיר מומנט.
אף שנתון הזינוק ל-100 קמ"ש של הקונה איטי מהאחרים, הוא היה מהיר מהם בפער בתאוצות ביניים המדמות עקיפה, החשובות בעיקר מבחינה בטיחותית. הוא גם היחיד שמאפשר שליטה ידנית בהילוכים (באמצעות מנופים מאחורי ההגה), לעומת מצב B המגביר רגנרציה באחרים. לכן גם בלימת המנוע שלו בירידות טובה יותר במידה ניכרת. במפתיע, הוא גם החסכוני ביותר - 15.3 ק"מ לליטר בממוצע המבחן, לעומת 14.1 ק"מ לליטר בשניים האחרים.
הארקנה שני במבחני התאוצה, בין היתר בגלל תיבת הילוכים מהוססת בעת שהיא נדרשת להורדת הילוך מהירה לצורך עקיפה, ורעשי התמסורת שהיא מייצרת במהירות נמוכה. ה-C-HR היה שלישי במבחני התאוצה, כשהתיבה הרציפה מושכת את המנוע לסל"ד גבוה תחת עומס ומייצרת שאון מטריד. מצד שני, בכביש הררי היא מצליחה לנצל את המנוע טוב יותר מהמערכת של רנו, שכן לאחר התרוקנות הסוללות בו, מנוע הבנזין מתקשה לספק דחף ראוי.
נוחות הנסיעה העירונית ב-C-HR היא הטובה ביותר, בין היתר הודות לצמיגים בחתך גבוה. לקונה כיול מתלים נוקשה וצמיגים רחבים ונמוכי חתך ברכב המבחן, ולכן נוחות הנסיעה בו בעיר היא הפחות טובה כאן, ובשיוט ניכרים רעשי דרך וצמיגים. לארקנה תצורת מתלה אחורי מיושן (קורת מתח לעומת רב-חיבורי באחרים), אבל כיול מוקפד של המתלים מקנה לו נוחות טובה בעיר ומחוצה לה, עם בידוד הרעשים הטוב ביותר בשיוט בין-עירוני. ממדיו הגדולים פוגעים בכושר התמרון במקומות צפופים, עם קוטר סיבוב גדול בהרבה מבאחרים.
היכולות הדינמיות של הרנו טובות, עם התנהגות בטוחה וצפויה במגבלות, אבל הוא מרגיש מעט מגושם ופחות חד ומדויק מהשניים האחרים, עם נטייה מובהקת לתת-היגוי (אובדן אחיזה בגלגלים הקדמיים) ודוושת בלם חסרת תחושה. יונדאי מבריק מבחינה זו ומרגיש דינמי ונמרץ ביותר, עם אחיזה גבוהה ונכונות מרשימה של החרטום לשינויי כיוון חדים, המייצרים אצל הנהג תחושת ביטחון מלאה. טויוטה שני מבחינת יכולת דינמית, בעיקר בגלל הגה פחות מדויק ובקרת יציבות שמתערבת מאוחר מדי ובאופן אגרסיבי מדי.
יונדאי קונה מסיים כאן שלישי. מחד הוא מציע ביצועים טובים ויכולת דינמית גבוהה, אבל בסעיפים החשובים יותר לרוכשי רכב מסוגו הוא כושל מול המתחרים האיכותיים ממנו. סביבת הנהג פחות משכנעת ונוחות הנסיעה בינונית בלבד, בעיקר בתנאים העירוניים שבהם ימצא את עצמו לעיתים קרובות.
טויוטה C-HR מסיים שני. הוא נראה טוב מכולם ונוחות הנסיעה בו ראויה, אבל השימוש המשפחתי בו - סעיף סופר-חשוב בקטגוריה - מוגבל. הוא יותר רכב לשניים, פחות למשפחה.
מה שמותיר אותנו עם מנצח המבחן המפתיע, רנו ארקנה. הוא רחוק מלהיות חף מביקורת, שכן מערכת ההנעה הייחודית שלו מרשימה אומנם טכנולוגית, אבל תחת עומס היא פחות משכנעת. מעבר לכך הוא עדיף על מתחריו כמעט בכל תחום עם סביבת נהג מודרנית, איכויות נסיעה גבוהות בעיר ומחוצה לה - ובעיקר בזכות העובדה שבניגוד לשני מתחריו כאן, הוא אינו מקריב את תא הנוסעים מלפנים ומאחור ואת תא המטען על מזבח העיצוב.
תודות לחברת הליסינג וההשכרה שלמה סיקסט אשר סיפקה לנו את הטויוטה C-HR למבחן.
