על כתפיו של מיצובישי אאוטלנדר החדש מונחת חתיכת משקולת. לא רק מכיוון שהוא מחליף את הדגם המבוקש ביותר בקטגוריה, אלא מכיוון שהוא הכוכב הגדול של המותג בארץ, עם כל הכבוד להצלחה של חבריו לאולם התצוגה. זאת הודות לכך שהיה מהראשונים להציע שבעה מושבים ברכב פנאי, ועשה זאת עם תג מחיר דומה לדגמים עם חמישה בלבד. וכדי להבהיר עד כמה הוא יוצא דופן עם הצלחה זו, נזכיר כי מדובר היה בדגם נחות מכל בחינה אחרת כמעט ממתחריו הישירים, שכן הוא נשען על פלטפורמה עתיקה בת 15 שנה, זו של האאוטלנדר מ-2006.
הדור הרביעי והחדש מהייסוד לא יורש דבר מקודמו, וטוב שכך. זהו גם דגם ראשון שמיצובישי מציגה מאז הפכה מעשית לחלק מניסאן, כשאת הבסיס מעניק לו האקסטרייל החדש - שעוד לא עשה עלייה. בנוסף, הוא מגיע אלינו בתקינה אמריקאית, כחלק מתוכנית התייעלות של המותג שנטש את השוק האירופי.
סיכום: אאוטלנדר החדש טוב מוקדמו, אבל זו לא חוכמה גדולה בהתחשב בוותק יוצא הדופן של הדגם היוצא. סביבת הנהג מרשימה בהרבה, יש מרחב מחיה משופר לנוסעים, רשימת אבזור הנוחות עשירה ויחידת ההנעה טובה יותר. פחות הבריקו: מערכות הבטיחות צנועות ביחס לאלו המוצעות באאוטלנדר בצפון אמריקה, וגם על נוחות הנסיעה יש לנו לא רק דברים טובים לומר.
האאוטלנדר החדש ימשיך להיות רב המכר של מיצובישי בזכות המוניטין המשובח שצבר לעצמו במשך השנים. אבל נדמה לנו גם כי השדרוג שעבר יאפשר לו להתמודד טוב יותר עם מתחרים מודרניים כמו סקודה קודיאק ופיז'ו 5008 שהיו טובים משמעותית מהדגם היוצא.
איך נראה: קשה להישאר אדישים למראה הרכב הזה, בעיקר החרטום כמובן, אך לא רק. הוא רכב מרשים הרבה יותר למראה, עם נוכחות בולטת על הכביש ובחניה כאחד. אבל קפיצת המדרגה המשמעותית יותר שמורה לסביבת הנהג שקפצה מספר דורות קדימה. החל בלוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) עם תצוגה משתנה, מסך מגע גדול ("9) ואיכותי במקום התקנה מקומית בדגם היוצא וצימוד מתבקש ל-Apple CarPlay ו-Android Auto. יש מתגים פיזיים גם על הקונסולה המרכזית ובכך מוגש לנהג אזור הפעלה נוח ואינטואיטיבי. בורר הילוכים-ג'ויסטיק אמור היה לפנות מקום לתאי אחסון, אך לא כך הדבר.
התחושה איכותית, כמעט יוקרתית, עם שפע דיפוני עור משובצים בדיפוני הדלתות ובריפוד המושבים. אלה האחרונים נוחים ותומכים אבל לנוסע מימין אין כיוון לגובה המושב. שדה הראייה מוגבל: לפנים עקב מכסה מנוע גבוה והיעדר חיישני חניה, מאחור בגלל מראות קטנות עם שטח מת מוגזם.
האאוטלנדר החדש שומר על אורך דומה לדגם היוצא (471 ס"מ, 1.5+) אבל בסיס הגלגלים שלו ארוך יותר (270.5 ס"מ, 3.5+) והוא בעיקר רחב משמעותית (186 ס"מ, 5+). טווח כיוון מרחק גדול מבעבר לספסל השורה השנייה מאפשר ליושבים בה להתרווח, וליהנות ממיזוג ישיר ושליטה בפתחיו (ברכב המבחן). למרות הצמיחה בבסיס הגלגלים, השורה השלישית מתאימה גם כאן רק לילדים ולנסיעות קצרות. תא המטען גדול יותר אבל עדיין צנוע יחסית כשכל המושבים בשימוש (160 ליטר, 32+). כאשר השורה השלישית מקובלת הוא גדל ל-793 ליטר (291+ ליטר) מכובדים.
רשימת אבזור הנוחות ברכב המבחן כוללת בין היתר ריפודי עור, מושב נהג מתכוון חשמלית, חימום למושבים הקדמיים ולשורה השניה, מצלמות היקפיות, תצוגת נתונים עילית, מערכת שמע מוקפדת של Bose, דלת תא מטען חשמלית, חלון שמש גדול מבעבר וחישוקי "20 ענקיים.
אך מערכות הבטיחות לעומת זאת, צנועות מהמקובל. יש אומנם בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית, אבל התרעה בלבד על סטייה מנתיב ושטח מת ללא תיקון אקטיבי לסטייה ומניעת כניסה לנתיב לא פנוי שכן משווקות בצפון אמריקה ומשום מה לא הגיעו אלינו.
איך נוסע: בשונה ממתחריו האירופים בעלי מנועי בנזין מוגדשים, לאאוטלנדר מנוע בנזין אטמוספרי גדל-נפח (2.5 ליטר) המוכר מניסאן אלטימה עם 181 כ"ס (31+ מהאאוטלנדר הקודם). הביצועים טובים, הזינוק נמרץ וההרגשה היא שניתן לשמור על מהירות שיוט גבוהה ללא כל מאמץ גם תחת עומס.
תיבת ההילוכים הרציפה - שמונה יחסים קבועים מראש - מדמה היטב תיבת הילוכים אוטומטית רגילה בנסיעה נינוחה, ומתגלה כמהירת תגובה כשהיא נדרשת להאצה. ומשלבת למצב חניה אם הנהג שכח לעשות זאת. צריכת הדלק טובה יחסית לרכב גדול וכבד כזה - 10.1 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
הבסיס המודרני של האאוטלנדר החדש כולל מרכב קשיח יותר, והתוצאה היא איכות נסיעה משופרת משמעותית. ועדיין, זהו רכב אמריקאי, עם כיול שמתאים לכבישים ארוכים, רחבים, ישרים ואיטיים יחסית. עבורנו (ויש להניח שעבור הקהל האירופי) כיול המיתלים אינו מוקפד מספיק ונוחות הנסיעה בינונית בלבד. הוא מתקשה לבודד שיבושים במהירות נמוכה, וחישוקי ענק עם צמיגים בחתך נמוך אינם מסייעים לכך. גם במהירות גבוהה יותר מורגש ריסון רפה לצד פעולת מיתלים רועשת.
בידוד רעשי דרך ורוח טוב משמעותית מבעבר וכצפוי, היכולת הדינמית משופרת גם אם הוא עדיין מרגיש מגושם ביחס למתחרים אירופיים. בלמים גדולים בכ-50 מ"מ מלפנים וב-30 מ"מ מאחור (330-350 מ"מ בהתאמה) מסייעים לכושר בלימה טוב משמעותית והם גם עמידים טוב יותר בפני דעיכה. גם ההגה מדויק ומהיר יותר (2.6 סיבובים מקצה לקצה לעומת 2.9). למרות הגידול בממדים, קוטר הסיבוב נותר דומה (11 מטר) ועדיף על מתחריו הישירים.
אגב, כושר הגרירה שלו נמוך משמעותית מהמקובל בקטגוריה ועומד על 540 ק"ג, חצי עד שליש מפיז'ו 5008 (1.1-1.3 טון) וכרבע מסקודה קודיאק (1.8-2.0 טון).
- מנוע: 4 צילינדרים, בנזין, 2.5 ליטר
- הספק: 181 כ"ס ב-6,000 סל"ד
- מומנט: 24.9 קג"מ ב-3,600 סל"ד
- תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה קדמית
- אורך: 471 ס"מ
- רוחב: 186.2 ס"מ
- גובה: 174.8 ס"מ
- בסיס גלגלים: 270.6 ס"מ
- משקל עצמי: 1,690 ק"ג
- נפח תא מטען, שורה 3 מקופלת: 160 ליטר, 793 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: אין נתון
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 11.5 ק"מ לליטר, 211 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 11
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): טרם נבחן
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 215 אלף שקל (179 אלף שקל)
