הטנדר המודרני הוא סוג של אולר שוויצרי מודרני. יצור מוטורי שמסוגל לעשות הכול. טוב, כמעט הכול. מצד אחד לסחוב על גבו מאות על גבי מאות של קילוגרמים, ציוד וכלי עבודה ומספר נכבד של שקי מלט, לרדת לשטח ולהתמודד בקלות יתרה עם תנאים שיכריעו בנקל רכבי פנאי קשוחים. מצד שני יש לו תא נוסעים שמאפשר לו להסיע משפחה בלי שום בעיה, הוא זול יחסית לתחזוקה, עם מנוע דיזל חסכוני ופשוט לתיקון. זה מסביר מדוע הוא היה סופר-פופולרי כאשר נהנה מהטבת מס לרכב עבודה, וגם מדוע צנחו המכירות בחדות כשבוטלה. רבע מיליון שקלים לטנדר זה המון כסף הרי. אבל אפשר גם בפחות. הרבה פחות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- הליגה של הגדולים: מי ניצח במבחן הרכבים הענקיים?
- ג'יפון מרצדס יוקרתי ב-50 אלף שקל: רכבי פנאי נוצצים וזולים
בגלל הרב-שימושיות המובנית בהם, שוק היד השנייה של טנדרים ער מאוד. משבר הקורונה העיר אותו עוד יותר, עם מספר גדל של בעלי עסקים המעוניינים ברכב שיהיה מסוגל לעשות הכול ובזול - החל בעבודה, דרך טיולים וכלה במטלות יומיום. עבורם, אלה שרוצים בכך אבל לא מעוניינים או מסוגלים לשחרר כעת צ'ק על רבע מיליון פלוס-מינוס, הכנו רשימת אלטרנטיבות לא חדשות אבל מאוד-מאוד מומלצות. כמעט כולם בני 10+, עם הנעה כפולה, קבינה גדולה, מנועי טורבו-דיזל חזקים ותיבות הילוכים אוטומטיות - וכולם זולים מ-85 אלף שקלים.
רק הערת אזהרה: חלק מהכלים האלה, גם אם לא כולם, עבדו קשה - לעיתים יום-יום - עם מאות קילוגרמים ונגרר של שני טון. לכן חשוב במיוחד לבדוק אותם היטב-היטב ולא ללכת שבי אחר עסקאות נמוכות משמעותית מהמקובל בשוק, שכן כדי "ליישר קו" תידרשו לשלם הרבה יותר ממה שחסכתם. עוד שווה לציין שמומלץ להימנע מטנדרים שעברו שיפורי שטח מסיביים כמו הגבהות וצמיגים רחבים. נכון, הם נראים נהדר, אבל משמעות העומס הנוסף ששינויים מעין אלה ייצרו על מערכות ההנעה והמתלים היא בלאי גבוה בהרבה.
מחליף האיפון היה לדגם הנמכר ביותר בקטגוריה, בעיקר בזכות מכרזי רכב מוסדיים שונים. הוא נחשב לרכב עבודה חסון ואמין יחסית אבל הוא בפירוש לא מודרני, או בעל יכולת שטח יוצאת דופן כמו חלק ממתחריו. נוחות הנסיעה בו? סבירה ולא יותר. לזכותו: המספר הגדול של יחידות שנמכרו מייצר היצע נרחב בשוק היד השנייה, והסיכוי למצוא אחד שעבר חיים קלים יחסית ולא דילג בין יותר מדי בעלים הוא גבוה.
המחירון: מ-64 אלף שקל (2008) עד 79 אלף שקל (2010)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 3.0 ליטר, 163 כ"ס
תמסורת: ארבעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: מערכת חשמל
זהו דור שביעי להיילקס, הטנדר הנמכר ביותר בכל מקום שהוא לא צפון אמריקה. כולל כמובן אפריקה, שם עשה לעצמו שם של "לא ניתן לעצירה". מציע ביצועים טובים מאוד עם תנאי שירות משופרים לעומת קודמו הספרטני, כושר העמסה מהגבוהים בקטגוריה ועבירות מצוינת בשטח, אף שאין נעילת דיפרנציאל אחורי (הוצע רק בגרסה הידנית - 2.5 ליטר, 102 כ"ס). רבים בעולם הרכב מתייחסים אליו כשורד האולטימטיבי, כזה ששום דבר לא יכול למנוע ממנו להניע בבוקר ולצאת לכל משימה שיידרש, והוא אחד מסמלי האמינות הפנטסטית של טויוטה. אבל יש לזה מחיר, תרתי משמע, שכן שמירת ערך גבוהה הופכת אותו ליקר יחסית לרכישה.
מחירון: מ-75 אלף שקל (2007) עד 85 אלף שקל (2008)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 3.0 ליטר, 171 כ"ס
תמסורת: ארבעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: שיפורי שטח קיצוניים (צמיגים והגבהות) יוצרים בלאי על מערכת ההנעה
אף שלא זכה לפופולריות דומה לזו של מתחריו היפניים כדגם חדש, מאזדה BT-50 הוא אחד המומלצים לרכישה כמשומש. הסיבות לכך הן פשטות מכנית, לצד רמת אמינות ושרידות גבוהה מאוד. הוא לא מהנוחים לשימוש משפחתי, לא מציע יכולת שטח יוצאת דופן ונראה, ובכן, לא בדיוק מושך (עד כמה שטנדר זוויתי יכול להיקרא כזה). אבל שילוב של חוסן מבני טוב ומחירון נמוך יחסית הופכים אותו לעסקה משתלמת במיוחד, מהטובות שיש כיום בשוק הרכב.
מחירון: מ-48 אלף שקל (2007) עד 77 אלף שקל (2011)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 3.0 ליטר, 156 כ"ס
תמסורת: ארבעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: תקינות כללית
מיצובישי האנטר נחשב לסוג של טנדר פנאי רך יחסית בהשוואה למתחריו המסוקסים-קשוחים, בעיקר בגלל ארגז צנוע-מידות ועיצוב "לא טנדרי", לצד אבזור מותרות לא מקובל כמו חלון אחורי נפתח לארגז. הוא הציע שורת חידושים בקטגוריה (בגרסאות האבזור הבכירות), כמו מערכת הנעה מתקדמת עם אפשרות הנעה כפולה בכביש או בקרת יציבות חשובה, שהפכה ציוד תקני במתחרים רק שנים רבות לאחר מכן. אם המטרה שלכם היא רכב עבודה, הוא כנראה יהיה מהפחות מומלצים. אם אתם מחפשים רכב משפחתי שמסוגל גם להפשיל שרוולים מדי פעם ומציע רמת נוחות גבוהה יחסית, הוא בפירוש מהיותר מומלצים.
מחירון: מ-53 אלף שקל (2007) עד 79 אלף שקל (2010)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 2.5 ליטר, 136 או 167 כ"ס
תמסורת: ארבעה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה גם לכביש, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: מערכת קירור, תקינות רדיאטור
ניסאן נבארה, שהוחלף מאוחר יותר על ידי הווינר, הציע ביצועים ואיכויות נסיעה קרובים יותר לרכב פרטי מחבריו בעלי הארגז. הוא אומנם מבוסס על שלדת הסולם של הפאת'פיינדר, ולכן כושר ההעמסה שלו נמוך ביחס למקובל בקטגוריה, וגם הקשיחות והחוסן המכני שלו פחות מבריקים מחבריו, אבל נעילת דיפרנציאל אחורית שהוצעה בחלק מהגרסאות משפרת מאוד את יכולת העבירות שלו. ב-2010 הוא עבר עדכון שהעלה במעט את הספק המנוע, והנוחות שהוא יספק למשפחה היא כנראה הטובה ביותר כאן.
מחירון: מ-39 אלף שקל (2006) עד 81 אלף שקל (2013)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 2.5 ליטר, 171 כ"ס או 190 כ"ס
תמסורת: חמישה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: נזילות בסרן האחורי, שרשרת תזמון, סדקים בשלדה כתוצאה מהעמסת יתר
האקטיון ספורטס סובל ממראה בעייתי, ואנחנו עדינים כאן, עיניכם הרואות. יש לו גם ארגז קטן יחסית ויכולת עבירות נמוכה משמעותית מחבריו לרשימה כאן, אבל המנוע מגיע ממרצדס (כן, כמו המוניות) ונחשב אמין למדי וחסכוני בצריכת סולר, עם ביצועים טובים יחסית. מכיוון שהוא מצויד בקפיצי סליל מאחור לעומת מתלי עלים בשאר המתחרים, הוא נוח במיוחד אבל כושר ההעמסה שלו נפגע משמעותית. אז הוא אולי הכי פחות טנדר כאן, אבל הוא גם הזול מכולם ובפער לא קטן. לטעמנו, בחירה מאוד מעניינת.
מחירון: מ-29 אלף שקל (2009) עד 75 אלף שקל (2014)
מנוע: טורבו-דיזל, ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר, 141 כ"ס
תמסורת: שישה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה, הילוך כוח
חשוב במיוחד לבדוק: תקינות כללית
