ב־2016 ישבו קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה רובוטיקס, ד"ר נועם ארקינד, סמנכ"ל הטכנולוגיה ועוז פיקסמן, סמנכ"ל התפעול, בפגישה עם בכיר באחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם. הם הציגו לו מכ"ם מהפכני לרכב, עם רזולוציה וטווח שלא נראו עד אז, חיישן קריטי לרכב האוטונומי העתידי, ומשמעותי גם לרכבים אוטונומיים למחצה. "האיש התרשם מהביצועים, ואמרתי לו שנוכל לחזור אליו עם מוצר עובד בתוך כמה חודשים. הוא חייך ואמר שבחדר הזה כבר ישבו 200 סטארטאפים עם הבטחה דומה, ואף אחד מהם לא חזר אליו עם מוצר. בדיעבד גם לנו זה לקח יותר זמן ממה שהערכנו, פי שלושה יותר זמן, אבל הצלחנו בסוף", מספר מרנקו בראיון ראשון מאז הודעת ארבה לפני שבועיים, על המיזוג שלה עם הספאק האמריקאי Industrial Tech Acquisitions, בעקבותיו תתחיל להיסחר בנאסד"ק לפי שווי של 723 מיליון דולר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ספאק הוא מעין שלד בורסאי, חברה שיוצאת להנפקה כדי לגייס כסף שבו תשתמש לרכישת חברה. בחודשים האחרונים הודיעו כמה חברות אוטו־טק ישראליות על מיזוג עם ספאקים אמריקאיים, בהן REE אוטומטיב שפלטפורמת הרכב החשמלי המהפכנית שלה הביאה אותה לשווי של 3.6 מיליארד דולר אחרי ההנפקה, אינווויז שמפתחת מכ"ם לייזר לרכב (1.4 מיליארד דולר), ואוטונומו שמאפשרת למכור מידע שנאסף מרכבים מתקדמים (1.4 מיליארד דולר).
"אמרתי בשיחה עם משקיעים אחרי ההנפקה שאני לא ממליץ לאף אחד למכור מניות של ארבה לפני שהיא תגיע לשווי של 15 מיליארד דולר. אף אחד מהמשקיעים לא מכר מניות במיזוג למרות האפשרות, אני אפילו השקעתי וקניתי עוד. יש לנו את הרדאר המתקדם ביותר בשוק, כשכבר היום נמכרים בשנה כ־60 מיליון רדארים, והמספר רק יגדל ככל שהמכוניות יוסיפו עוד ועוד יכולות נהיגה אוטונומיות. לכן אני נשאר בחברה ואמשיך לנהל אותה. לא הקמנו את ארבה בשביל הכסף, זה חזון שכיף לראות אותו עובד".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
למרנקו (49, בזוגיות עם תמר ואב לשניים), זה כבר האקזיט השלישי בקריירה, אחרי חברת התוכן לסלולר לוגיה שנמכרה ב־2012 לדיגיטל טורביין תמורת 10 מיליון דולר, וחברת הפרסום באינטרנט טאפטיקה, שהתבססה על הון עצמי, ונמכרה ב־2014 למרימדיה ב־25 מיליון דולר. שתיהן שוות היום הרבה יותר.
ולמרות הרקורד, הוא מנהל מאוד לא שגרתי בענף: התואר היחידי שלו הוא בפילוסופיה מאוניברסיטת תל־אביב, עם לימודים לתואר שני שנדחקו לטובת העבודה השוטפת. בצבא שירת ככתב בבטאון חיל האוויר (גילוי נאות: שירתנו יחד) ואחר כך היה כתב צבאי בחברת החדשות הצעירה של ערוץ 2 וסמנכ"ל כספים בחברת החדשות הצעירה של ערוץ 10. ברזומה שלו מופיע אפילו ספר סיפורים קצרים סוריאליסטיים שיצא ב־2003, "מחתרת האושר", בהוצאת ידיעות אחרונות.
את ארבה רובוטיקס הקים חודשים ספורים לאחר מכירת טאפטיקה, ב־2015. במקור פיתחה החברה מערכת להפעלת צי רחפני משלוחים, שצוידו במכ"ם שבנתה, ואף זכתה בתחרות יוקרתית שארגן בארץ בלוג הטכנולוגיה המוערך טק קראנץ'. "הבעיה הייתה שהקדמנו את השוק בכמה שנים", אומר מרנקו. "אמזון העריכו אז שעד 2019 יהיה להם שירות רחפנים בפריסה רחבה בארה"ב, אנחנו ב־2021 ועוד אין להם שירות משמעותי גם בפריסה לא רחבה. אם היינו נשארים ברחפנים היינו מתים. זה הדבר הכי גרוע לך כמנכ"ל, שאתה לא יודע מתי יהיה שוק למוצר שפיתחת. שאין לך מה להבטיח למשקיעים. אני לא מבין איך חברות הרחפנים הצליחו לשרוד".
וכך, כשנה אחר הקמתה, ארבה ביצעה את מה שמכונה בענף "פיבוט", שינוי כיוון מוחלט, בעקבות תאונה קטלנית מתוקשרת של מכונית טסלה במאי 2016, שנהגה הפעיל את מערכת האוטו פיילוט שלה שהבטיחה נהיגה אוטונומית בכביש מהיר, אבל התנגשה בסמיטריילר. הנהג, ג'ים בראון, נהרג. הטסלה S שלו צוידה במכ"ם ובמצלמות, אבל לא הצליחה לזהות בזמן את משאית הענק שהגיחה משמאל. "מהתאונה הבנו שיש בעיה קשה בזווית כיסוי של הרדארים. בדקנו את השוק והבנו שיש כאן הזדמנות גדולה, ושהרדאר שפיתחנו לרחפנים יכול להיות הפתרון, תוך התאמה שלו מפעולה בתדר 24 גיגה הרץ ל־77 גיגה הרץ, שבחרו יצרני הרכב, ומאפשר בניית רדארים קטנים יחסית. ידענו שנוכל גם בגודל הזה להציע טווח ארוך מספיק".
אבל הפיתוח היה איטי מהצפוי, ומכ"ם הרכב של ארבה הוצג בסוף רק ב־2019. "היום אנחנו היחידים שיש להם רדאר עם רזולוציה שיכולה ממש לייצר תמונה. זה קריטי כדי לזהות אופנוע בכביש מהיר, גם כשהוא מתמזג מבחינת החיישנים עם רכב אחר, וכדי לזהות הולכי רגל ואופניים בקרבת מכוניות. הבסיס הוא צ'יפ ייעודי לניתוח ועיבוד המידע מהרדאר. רדארים אחרים בשוק מבוססים על צ'יפים שלא נבנו דווקא לכך, ולכן אנחנו מציעים רזולוציה טובה פי 100 מהבא אחרינו בשוק, וכושר עיבוד גדול פי 10. עוצמה של חוות שרתים. יש לנו רזולוציה של 2,034 פיקסלים, שיוצרים תמונה בת ארבעה ממדים, חדה וברורה. המחשב יכול לקבל על בסיסה החלטות מהירות ומדויקות".
מה עיכב אתכם? הרי כבר היה לכם מכ"ם לרחפנים.
"היום גם גוגל, אמזון ואפל מפתחות צ'יפים מתאימים לצרכים שלהן. אבל אז זה היה פחות נפוץ. לפני שהתחלנו ישבתי לסשן ארוך עם ינון ברכה (לשעבר מנכ"ל פריימסנס, שנמכרה לאפל - א"ע), והוא אמר לי ש'עבור סטארט־אפ, לא לקחת סיכון זה הסיכון הכי גדול'. בחרנו אז לבנות צ'יפ בטכנולוגיה חדשה, שאפילו כלי הפיתוח שלה עוד היו בפיתוח, והתחלפו לנו שלוש פעמים. זה עיכב אותנו אבל בדיעבד אפשר לנו להציג היום את הביצועים הכי טובים בתחום, בפער גדול".
המכ"ם של ארבה מורכב ממקלטים ומעבדים, בתצורות שונות, בהתאם לרמת האוטונומיה הדרושה מהרכב. ספקיות תעשיית הרכב שבחרו להשתמש בו מציעות אותו ליצרני הרכב ב־100 דולר בגרסה בסיסית וב־150 דולר בגרסה המתקדמת. אפילו הדגם היקר עולה רק 30 דולר יותר ממה שהן משלמות כעת, עבור מכ"ם עם ביצועים נמוכים בהרבה. מהשנה הבאה יידרשו יצרני רכב המוכרים באירופה להציג ביצועים טובים בהרבה למערכות הבטיחות האקטיביות שלהם, שנבחנות גם בידי ארגון מבחן הריסוק האירופי, היורואנקאפ. המכ"מים הקיימים יתקשו לעמוד בדרישות המחמירות.
מה האתגר הכי קשה של הרדארים?
"לזהות הולכי רגל ורוכבי דו־גלגלי, גם על רקע של כלי רכב אחרים. וכשמזהים חפץ על הכביש במרחק של 150 מטר, להיות מסוגל לזהות את הגובה שלו כדי לדעת אם זו פיסת קרטון שלא מפריעה לנו או ארגז שלא נרצה להתנגש בו".
מתי נוכל לקנות רכב עם מכ"ם שלכם?
"השנה נספק שבבים למאות רדארים, בשנה הבאה כבר נעבור את ה־100 אלף. הראדרים יותקנו ראשית במוניות רובוטיות, יש לנו כבר עסקה עם AUTOX הסינית שמפתחת רובוטקסים. הרדארים שלנו ישמשו גם משאיות ורכבי משלוחים רובוטיים קטנים. ב־2023-24 יעלו לכבישים גם מכוניות פרטיות עם הרדאר שלנו, בדרגה 2 ו־2.5 ברכב אוטונומי".
דרגה 2 מתוך 5 היא מה שמציעות היום מכוניות מתקדמות. מה תיתן דרגה 2.5?
"אפשרות לנסוע בכביש מהיר כשהרכב משייט לבד, עובר נתיב לבד כדי לעקוף. הנהג עדיין צריך להיות מוכן לקבל שליטה במצב חירום, למשל הידרדרות במזג האוויר שמקשה על החיישנים 'לראות', או שאחד החיישנים סובל מתקלה פתאומית. לא תוכל להפעיל בקרת שיוט אדפטיבית וללכת לישון, אבל תוכל לשלוח מסרונים, והאוטו ייתן לך התרעה של שניות לפני שתהיה חייב לקחת בחזרה את ההגה. בעשר השנים הקרובות אני לא רואה שנרכוש מכוניות אוטונומיות לגמרי. יהיו רובוטקסים ומעט מכוניות סופר יקרות עם יכולות אוטונומיה בדרגה 3, אך נמשיך לנהוג".
למה בחרתם להתמזג עם ספאק? המבקרים טוענים שמדובר בטרנד של כסף קל לחברות הטכנולוגיה, שמעניק להן לא פעם שווי מנופח.
"התלבטנו מאוד לגבי הסוגיה הזאת. גייסנו עד היום 70 מיליון דולר, ונזדקקנו לעוד כמה עשרות מיליוני דולרים עד שנוכל לחיות רק מההכנסות שלנו. העסקה הזו תכניס לנו מעל 170 מיליון דולר. יכולנו לבחור בגיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר, הנפקה רגילה לבדנו מוקדמת מדי לחברה בגודל שלנו. ותמיד יש חשש שאיזה מתחרה שאנחנו לא צופים פתאום יקדים אותנו. מיזוג עם ספאקים היום זה כמו הנפקות ביוטכנולוגיה בשנים האחרונות. יש לך תרופה, היא נראית מבטיחה, אבל עכשיו עוד צריך לראות שהיא באמת עובדת. בתחום שלנו זה כן טרנד שיקצר טווחים, שיגדיל את הכסף להשקעות במחקר ופיתוח. לא להתנהל יותר כמו סטארט־אפ שמבקשים ממני אישור לכל הוצאה של יותר מ־1,000 שקל, אלא חברה ציבורית, ועם יו"ר ותיק ומנוסה, יאיר שמיר".
כמה ארבה עוד יכולה לגדול?
"יש לנו היום 90 עובדים ועד סוף השנה יהיו לנו 120 איש. אני מקווה שנוכל להיעצר ב־300-250 עובדים, לא לגדול לחברה של אלפי עובדים. לשמור על היתרונות הניהוליים והאופי של חברה קטנה".
כל אמא יהודייה אומרת היום לבת ולבן, לכו ללמוד מדעי המחשב. אתה ההוכחה שלא חייבים תואר טכנולוגי כדי להצליח בהיי־טק.
"יש לי אמנם תואר בפילוסופיה, והרבה תקווה לגמור יום אחד את התואר השני, אבל למדתי תכנות כבר בזמן התיכון במכון לקידום נוער שוחר אמנות ומדע באוניברסיטת ת"א. עוד לפני הגיוס עבדתי כמקודד, והתחלתי לימודי פיזיקה ומתמטיקה אבל לא סיימתי. אני גדלתי בעולם אחר. בעוד חמש שנים אנשים שלא יהיה להם רקע טכנולוגי מאוד יתקשו בתעשייה, בשביל לכתוב שיר נצטרך לתכנת. לדעת לתכנת צריך להיות חלק מהשכלה תיכונית היום. יש סטיית תקן של אנשים שהצליחו מאוד בתעשייה גם בלי רקע טכנולוגי, אבל בגדול זה לא עובד. יש לי חברים בתעשייה שעשו תואר בפילוסופיה אחרי התואר הטכנולוגי. להשכלה רחבה ומדעי הרוח יש ערך גדול".
מה נתן לך התואר בפילוסופיה?
"את היכולת להסתכל על דברים מלמעלה. לקרוא המון חומר מהר ולדעת להוציא ממנו עיקר וטפל. כמויות המידע שצריך לקרוא היום בתחום הזה עצומות. הפילוסופיה מעניקה יכולת לחקור, לשאול שאלות ולהתלבט".
הניסיון שצברת לא משמעותי יותר?
"לניסיון יש יתרונות וחסרונות. יש מקרים שהוא סייע לי להגיב מהר יותר. כשפרצה הקורונה ידעתי מיד שצריך לחתוך בהוצאות, למוד ניסיון מהמשברים של 2000 ו־2008. מצד שני, היו מקרים שדווקא חוסר הניסיון שלי בתעשיית הצ'יפים הוא מה שעזר לנו, כשבחרתי בניגוד להרבה עצות שקיבלתי לפתח מעבד בטכנולוגיה חדשה ופחות מוכרת. ראיינו בשלב מסוים מועמד שהיה אמור להוביל את פיתוח המעבד, אבל נבהל מהסיכון העצום שלקחנו. נראנו לו הזויים. זה מה שאיפשר לנו לבנות שבב עם 24 משדרים ו־12 מקלטים, מה שיוצר את הרזולוציה הגבוהה. לאחרים זה ייקח עוד חמש שנים. אבל זה היה הימור מטורף".
"מחתרת האושר" הוא ספר די פסימי, הספר הבא יהיה אופטימי יותר?
"אמנם נמכרה אז מהדורה אחת של הספר, וכמה שנים אחר כך פירסמתי סיפור נוסף ב'עיתון 77', אבל אני לא מתכנן ספר שני בקרוב. גם התואר השני יצטרך לחכות, אתמול סיימתי את יום העבודה בשיחה עם משקיעים בחצות וחצי, והיום יש לי יום 'קצר', שיסתיים ב־11 בלילה. אני בארבה לעוד הרבה שנים, אנחנו רק בהתחלה, לא בשלב הסיכומים. מלחמה על כל חוזה וכל לקוח, האתגרים הגדולים שלנו עוד לפנינו".
פורסם לראשונה: 06:56, 02.04.21