עם אופנוע כבד ומעיל עור: הרוכבים שעוזרים לילדים במצוקה
(צילום: הדר יואביאן, עריכה: נטע בן יעקב)
זוכרים את הפעם הראשונה בה נתקלתם בחבורת רוכבים מאובזרים במעילי עור שחורים, מצוידים בשרשראות ומעוטרים בקעקועים? אפשר להניח שבמקרה כזה, אחרי שנים של צפייה בסרטים וסדרות, הרגשתם מאוימים משהו. זה טבעי, וזה קורה בכל מקום בעולם. תדמית האופנוען הקשוח, פורע החוק והאלים, תשאר כנראה לעולם חלק מרוכבי אופנועים נמוכים יחסית שחורים ברובם ורועשים בדרך כלל.
אבל, אם תתקלו בחבורה כזו בסמוך לבית ספר יסודי, אין לכם ממה לחשוש. שכן מדובר כנראה בחברי ״custom angels", קהילת אופנוענים נגד בריונות ואלימות המופנית כלפי ילדים. ואם זה נשמע לכם כמו התארגנות אזוטרית חסרת משמעות, אתם טועים. הקהילה מונה כבר קרוב ל-3,000 חברים שמאוחדים באהבה לרכיבה על אופנועי קאסטום, רובם ככולם מדגם הארלי דייוידסון. חבורה שמאחוריה שנים של טיולי רכיבה ומפגשים חברתיים, ואשר החליטה לנצל את הכוח כקבוצה ומשפחה ולתרום לקהילה.
״המטרה היא לתת לילדים שמרגישים מאוימים רוח גבית, לתת להם קודם כל חיוך והרגשה של 'הנה באו אליי עכשיו חבורה של אופנוענים ללוות אותי ולהיות איתי'. זה מרים להם את המורל מאוד״ מספר מטיאס קרסנבלט, ממקימי ״קאסטום אנג׳לס״. ״אנחנו רוצים להיות סוג של 'אחים גדולים' לאותם ילדים, ללוות פיזית אותם לכל מקום, להיות עבורם כתובת אליה הם יכולים לפנות לכל דבר״.
מקימי הארגון מודעים לחזות האופנוען הקשוח שהם משדרים אבל מרטין סבג, ממקימי הארגון, ממהר להרגיע. ״אנחנו לא באים לאיים או להפחיד. לא באים לטפל בפוגע או בבריון, או אפילו בן משפחה. המטרה שלנו היא לא לטפל בהם, יש רשויות בשביל זה. אנחנו באמת באים לתת תמיכה נפשית חברית. להעביר איתם זמן, להרים אותם, להעצים את הילדים עצמם״.
ובכל זאת, החזות הזו של אופנוען, עם מעיל עור וקעקועים, זה משהו שמשדר ביטחון הרי
״מתייחסים לסטריאוטיפ של האופנוען הקשוח, אבל אנחנו מביאים משהו אחר״ אומר קרסנבלט. ״כן יכול להיות אופנוען קשוח וכן, יש לנו את הלוק ואת הפאצ׳ים ואת הווסטים והזקנים והאופנועים הכבדים, אבל אנחנו באים לעשות טוב״.
B.A.C.A
״קאסטום אנג׳לס״ הישראלי הוקם בהשראת ארגון אמריקאי שנקרא BACA, ר"ת של Bikers Against Child Abuse ובעברית "אופנוענים נגד התעללות בילדים", הפועל כבר למעלה מ-20 שנה בארה"ב ומוקדש לליווי צמוד של ילדים שעברו התעללות מכל סוג. הפעילות האמריקאית קשוחה יותר וכוללת במידת הצורך עימות מול תוקפי הילדים, ליווי לבתי משפט במססגרת דיוניו כנגד התוקף ועוד.
"למרות ההשראה אנחנו פחות מזדהים. הסמל שלהם הוא אגרוף שמשדר יותר קשיחות ואלימות. אנחנו יותר בקטע של עזרה״ מספר סבג. ״אחד הדברים שהוא חלק מפעילות baca הוא ליווי הילד לבית משפט כשהוא נדרש להעיד. חברי baca מלווים אותו ויושבים בקהל כדי להעניק לו ביטחון ולאפשר לו לדבר ללא חשש. בארץ זה לא כל כך אפשרי כי עצם הליווי יכול ליצור הד תקשורתי בעייתי״.
אבל הייתם רוצים לעשות את זה?
״כמעט עשינו, שוט ההורים התנגדו. היה מקרה של ילד בן 13 שעבר התעללות מאוד קשה. המשפט נערך בחיפה ולקחנו ימי חופש, החלטנו להתייצב בבית משפט לצדו. אבל בסוף ההורים קצת נבהלו מהחשיפה. הם מעדיפים בדרך כלל להישאר בעילום שם, וזה בסדר גמור״.
מעבר לעניין המוטורי, רבים מחברי הארגון הצטרפו כי גם הם עצמם עברו בילדותם בריונות חברתית. תמי פליקר היא אופנוענית בארגון שעברה כילדה חרם. ״זה לא כל כך קל להיות ילדה שמנה. ילדים לא מרחמים והיה לי מאוד קשה. לא היו לי חברים בכלל. בכיתה ד׳ היה לי יום הולדת ואף אחד לא הגיע״, היא משחזרת. ״החיבור הנוסף שיש לי לארגון הזה הן הילדות שלי. שתיהן חוו בדרכן קושי חברתי, כי גם הן לא רזות וגם אותן החברה לא קיבלה״.
״כשהתאגדנו לתוך הארגון הזה, לא שמתי לב שזה מגיע ממקום אישי אצלי״ מספר סבג. ״כילד עולה חדש התמודדתי עם אלימות והתנכלות בבית ספר, עד כדי כך שההורים שלי העבירו אותי לפנימייה מרוחקת. ופתאום אני מתחבר לילד הזה. היום אני משדר משהו אחר. ולכולנו יש סיפור כזה. אנחנו רוצים להראות לילדים האלה שאפשר אחרת, שאתה יכול להיות משהו אחר״.
אתם חושבים שאופנוען צריך להיות צמוד לילד ואופנוענית לילדה?
״אנחנו לא מאמינים במגדריות, אבל אם לילדה יהיה יותר נוח להיות עם אישה עם רוכבת, לא נכפה עליה משהו שלא מתאים לה או להורה״ מסביר סבג. ״אבל אנחנו לא מחפשים מלאכיות בגלל זה. הן פשוט שם, הן רוכבות איתנו״.
״אני חושבת שאני יכולה לתת גם לבנים את הערך המוסף בכל הקשר, בכל ניסיון חיים״ אומרת פליקר. ״אבל עם בת יהיה יותר קל, כי לבת קל יותר להזדהות. ויש לנו בקבוצה הרבה יותר בנים מבנות. חוץ מזה, זה בסדר שגם ילדה תראה שהיא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. גם לרכוב על אופנוע ששוקל 370 קילו״.
מה החלום? איפה אתם נמצאים עוד כמה שנים קדימה?
״אני מדמיין ארגון עם מאות ואלפי רוכבים, מפוזרים בכל הארץ״ מפנטז סבג. ״עם אפליקציה שיש חלכל ילד על הסלולארי ובלחיצת כפתור הוא יכול לבקש עזרה ומלאך או מלאכית יגיעו אליו מייד כדי לתת אותה. זה החלום״.
- רוצים להצטרף למלאכים, זקוקים לסיוע בעת צרה? לחצו כאן
