אל תצפו כאן להתייחסות אובייקטיבית. אני הוא הבעלים הגאה של לנד רובר דיפנדר 110 בן כמעט עשור שנים שהשתתף במבחן לדיפנדר החדש, אחרי שהייתי בעלים מאוהב של לנד רובר דיפנדר אחר. שניים למעשה. במילים פשטות: אלי מתכוונים כשאומרים "מכור לדיפנדר". ואל עוד כמה מאות אלפים בעולם כולו שמאוהבים כל אחד, ללא יוצא מהכלל ומעל הראש, בדיפנדר הישן שלהם.
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עורך וידאו: אמיר סולומון)
עכשיו, אני הראשון להודות. רשימת הפגמים בדיפנדר המוחלף קצרה רק מכמות הבדיחות על אותם פגמים. הנדסת האנוש שלו הייתה מיושנת גם כשהוא היה חדש, מספר התקלות והמחלות הגנטיות שלו אינסופי.
אבל, לצד כל אלה יש בו חספוס שאין בשום רכב אחר, חוסן מבני חסר תחרות ולא במקרה הצבא מנסה כבר עשור וחצי למצוא לו תחליף ביחידות שונות. זה נכון שלמכלולים חסונים - שלדת סולם וסרנים חיים - יש מחיר עצום בנהיגה כביש, שקרובה יותר לזו של טרקטור ישן ממאשר לכל רכב מודרני, אבל בשטח הם מעניקים תחושת ביטחון בעבירות קשה ומאפשרים לצמצם למינימום הנחוץ את הטכנולוגיה והאלקטרוניקה. כך שגם אם תצוץ תקלה (והיא תצוץ, זה רכב בריטי) היא לא תשבית את הרכב. לכל בעל דיפנדר יש שק מלא חוויות וזיכרונות מאירועים דומים.
על הכביש הדיפנדר החדש מרגיש מצוין, כצפוי מבסיס ומערכות מודרניים. ובשטח לעומת זאת, הוא מרשים עוד יותר. לא רק שהנדסת האנוש בו שופרה באופן שמאפשר לכל אחד לנהוג בו בכל תוואי. זה בעיקר האופן המרשים שבו הוא מטפל בשטח טכני מורכב, עם הצלבות צירים ודרדרת. עם שיפועי צד - מהבעיות המוכרות של הדיפנדר המקורי - הוא מסתדר באופן מדהים. מבחינה זו הוא יותר מראוי לשאת את השם המאד מחייב.
תראו. אין ספק שהדיפנדר חייב היה להשתנות כדי להתאים לעידן המודרני. כי בסופו של דבר, מעטים כיום הם אנשי שטח שנהנים מחווית נהיגה ספרטנית באמת. מעטים גם מחפשים כיום את החיבור הטוטאלי בין אדם ומכונה מול אתגרי שטח. השאלה אינה "אם", אלא עד כמה הוא אמור להיות שונה מהמקור.
ומה לעשות, על טכנולגיה שמשלבת להילוך כוח באמצעות מתג במקום ידית ומערכת מיתלי האוויר מתקדמת שמחליפה בולם וקפיץ, עדיין קשה לסמוך כשאתה יוצא לעומק השטח. לא רק לכבוש את הסהרה או האמזונס, גם בטיול פשוט בנגב או בערבה.
את הדיפנדר הישן ניתן לתקן במקרה שיושבת, עבור הדיפנדר החדש צריך חילוץ מוסק אם המחשב יחליט פתאום להיתקע בגובה מרכב נמוך. לראיה, ברכב המבחן החדש לחלוטין נדלקה מנורת תקלה במערכת ההיגוי לאחר מעבר מים פשוט.
ועוד משהו. הדיפנדר המקורי הוא כמו משחק לגו, ניתן להתאמה לכל צורך ודרישה. אם זה רכב קיצוני לעבירות סלעים, לטיולי שטח קלים, או למסעות חוצי יבשות עם יכולת השרדות במשך ימים הרחק מהציביליזציה. לשפר או לשדרג את החדש? לא ממש ריאלי, ועזבו את חבילות האבזור המפונפנות שמציגים עבורו. מגבלות מערך המיתלים והשלדה האחודה ימנעו הרבה מעבר לכך.
אז כן. הדיפנדר החדש הוא רכב סופר-מרשים, אבל מבחינתי הוא לא מחליף את המקורי. תקראו לי רומנטיקן, מיושן או מזוכיסט, אבל ליכולות של הדיפנדר הישן ובעיקר לקסם שלו, אין עדיין תחליף. בעולם מושלם הייתי שמח להחנות לצדו גם דיפנדר חדש בחניה אם לא היה יקר כל-כך. כי דיפנדר ישן מחליפים רק בדיפנדר ישן אחר.
