תעשיית הרכב מסכמת עשור משמעותי במיוחד, מורכב ובעל משמעות גדולה בהרבה מהעשורים שקדמו לו. מבחינות מסוימות, עשר השנים האחרונות עשויות להסתמן כחשובות ביותר עבור התעשייה הוותיקה בעידו המודרני. הסיבות הן רבות אך נראה כי שתיים מהן חשובות במיוחד. בראש ובראשונה מודעות סביבתית גוברת הולכת הביאה עמה תקני זיהום מחמירים ובהתאם השפיעה דרמטית על מכללי הרכב בו אנו נוהגים. החל בסוג המנוע דרך מכלליו, תיבות הילוכים והגה ועוד.
(קרדיט: בוש)
משמעותית לא פחות היא ההתקדמות הניכרת בבטיחות. מערכות מתקדמות שמשולבות כמעט בכל דגם חדש על הגלובוס שומרות על הנהג, נוסעיו ומשתמשי כביש אחרים מטעויות נהיגה באופן שלא ניתן היה אפילו לדמיין רק לפני 20 שנה. קבלו 8 דוגמאות לשינויים דרמטיים, אלה שהפכו את המכונית למוצר שונה. עדיין עם ארבעה גלגלים והגה אמנם, אבל אל תתנו לכך להטעות אתכם.
מערכות בטיחות אוטונומיות
נתחיל דווקא במערכות בטיחות מתקדמות, אמצעי הגנה שלא הכרנו ולעיתים גם לא ברור לנו איך הם עובדים, בניגוד ל-ABS הוותיק למשל, או אפילו מערכת בקרת היציבות. שכן בעשור האחרון חווינו בעיקר את שילובן - לעיתים בחוק - של מערכות בטיחות אקטיביות, כאלה המתערבות באופן עצמאי ומבלי שנדרוש מהן בעת זיהוי סכנה קרבה. את המתריעות בלבד שבהן אנחנו מכירים, אך המתקדמות יותר הן אלה שעשו את השינוי. הן בעיקר בולמות בחוזקה, מתאימות את מהירות הרכב ואף מסיטות את ההגה בהתאם לנתיב הנסיעה.
בכך הן שומרות על נהג לא מיומן, או כזה שדעתו הוסחה מסיבות שונות. מחקרים הוכיחו כי מערכות אלה אחראיות להפחתת הסיכוי לתאונה בעשרות אחוזים ונראה כי היחידים שאינם מרוצים ממנה הם בעלי מוסכים והקשורים אליהם שהכנסתם פוחתת בהתמדה. בעבר צוידו רק רכבי יוקרה במערכותהסופר-מתקדמות, היום ניתן למצוא אותן גם בדגמים קטנים וזולים.
רכבי פנאי
זו לא ממש קטגוריה חדשה כמובן, שכן רכבי הפנאי (או כביש-שטח, או SUV, או קרוס אוברים, או ג'יפונים) נכללים בהגדרה הרחבה. העניין הוא שבעשור הנוכחי הם הפכו מנישה למיינסטרים. בכל גודל, קטגוריה, רמת מחיר, ביצועים. ועל הדרך הם הביאו לסף הכחדה (ומעבר) קטגוריות מסורתיות כמו משפחתיות גדולות וקומפקטיות, סופר-מיני, מיניוואנים ואפילו ספינות דגל. נראה כי כולם רוצים כיום להתהדר בעיצוב דרמטי יחסית, ממדים גדולים יחסית, ישיבה גבוהה ומקום לעגלה בתא המטען.
האהדה אליהם אינה בלתי מובנת כמובן. אם להכליל הרי שלצד יתרון הישיבה הגבוהה מבחינת ביטחון, בעיקר עבור קטני קומה, גם קל יותר להכנס ולצאת מהם, מרווח הגחון מסייע לטיפוס על מדרכה, מגני הפלסטיק סביב המרכב עוזרים להפחית שפשופי חניה קשים במרכזי הערים והם מציעים בדרך כלל מרחב פנים מכובד לחמישה. מול אלה יש כמובן חסרונות המתבטאים (שוב, בדרך כלל) בצריכת דלק גבוהה יותר, יכולת דינמית פחותה וכפועל יוצא גם רמת בטיחות דינמית נמוכה יותר. חשבו למשל על תמרוני התחמקות מסכנה. ועוד עניין - הם כמעט תמיד פחות נוחים לנסיעה בהשוואה למשפחתית מהשורה.
מנועים היברידיים
בעשור האחרון עשו מערכות הנעה היברידיות את הקפיצה הגדולה. יחידות ההנעה שמשלבות מנוע חשמלי עם מנוע בעירה פנימית (בנזין או דיזל) הפכו לסופר-נפוצות, בין היתר תודות לתג-מחיר כמעט זהה למערכות הנעה "רגילות". בסוף העשור הן תופסות יותר מ-10% משוק הרכב וצפויות ליותר מכך בשנים הקרובות תודות לצריכת דלק נמוכה משמעותית. עם זאת, חשוב לזכור כי לחלק (ניכר) מההצלחה השיווקית של כלי הרכב האלה אחראיות תכניות עידוד שונות מסביב לעולם. החל במיסוי מופחת שסייע להציע אותן במחיר אטרקטיבי (או דומה אך עם אבזור עשיר משמעותית), דרך הנחות מפליגות בדמי שימוש ועוד.
אם בתחילה היה מדובר ביחידה חשמלית קטנה עם סוללה שאוגרת אנרגיה תוך כדי נסיעה (מהבלמים למשל), כיום מדובר בשללש מערכות שונות. אם בעבר התהדרו יצרניות היברידיות ביכולת לנוע חרישית ללא פעולת מנוע לאורך קילומטרים ספורים, היום מדובר בעשרות קילומטרים גם במערכות הפשוטות יחסית ובוודאי בכלי רכב נטענים הנהנים לא רק מאגירת אנרגיה תוך כדי תנועה אלא גם מ"שאיבתה" דרך שקע החשמל. חלק גדל והולך של היצרניות משלבות גם מערכות היברידיות "קלות" המסייעות בעיקר כתומכות חשמל לאבזור ומתנע ותרומתן קלה בלבד, אך בהחלט קיימת.
מנועים מוגדשים וקטנים
הם ממש לא חדשים ומוכרים לנו היטב גם מעשורים קודמים בחרטומן של מכוניות ביצועים, אבל בעשור האחרון הפכו מנועים מוגדשים לפתרון נוח בדרך לצמצום צריכת הדלק. נשמע מוזר אמנם, שכן מנועים מוגדשים - בעיקר דורות קודמים שלהם - היו מתכון בטוח לצריכת דלק שערורייתית. אלא שכיום המצב שונה לגמרי ויצרניות עם מנועי בנזין אטמוספריים הנושמים בכוחות עצמם בלבד, מעטות מאוד - מאזדה למשל, סוזוקי ומיצובישי.
כמו במקרה של מנועים היברידיים, גם כאן הסיבה לפופולריות הגואה היא דווקא הצורך להפחית זיהום וצריכת דלק, שכן מנועים מוגדשים - העושים שימוש בגזי הפליטה לצורך תוספת הספק מאפשרים בסופו של תהליך ניצול טוב יותר של תהליך שריפת הדלק ומאפשרים הקטנת נפח המנוע תוך שמירה על הביצועים הנדרשים. בכך, בעיקר כאשר המגדש (הקטן יחסית) אינו עובד, צריכת הדלק נמוכה במיוחד ומסייעת ליצרניות לעמוד ברף החוקי.
חלק בחלתי נפרד (שלא לומר עיקרי) בתהליך זה הוא המעבר למנועים קטני-נפח במיוחד (בין ליטר לליטר וחצי בהתאם לקטגוריית הדגם) ובתצורת שלושה צילינדרים בלבד אשר היו נדירים עד לא קיימים (למעט מכוניות זעירות) בעידן המנועים האטמוספריים. אז צריכת דלק נמוכה ופליטת מזהמים מצומצמת לצד שמירה על רמת ביצועים נאותה קיבלנו, אבל מנועים אלה סובלים לא פעם מהתצורה חסרת האיזון המייצרת צליל אופייני ובדרך כלל לא נעים לאוזן, לצד פעולה רוויית רעידות בעיקר בסל"ד נמוך.
תיבת הילוכים כפולת-מצמד
תעשו פרצוף מופתע, אבל גם כאן מדובר בצורך לייעול מערכת ההנעה. תיבות הילוכים בעלות יותר ממצמד אחד היו בעבר מורכבות מאוד, יקרות מאוד ולא ממש אמינות. כיום הן פשוטות יותר לייצור, זולות בהרבה ושומרות על רמת אמינות גבוהה יחסית, גם אם לא כזו שיכולה להתחרות בתיבה אוטומטית פלאנטרית "פשוטה". על הנייר לפחות הן מציעות את הטוב מכל העולמות. גם חיבור ישיר בין מנוע לתיבת הילוכים ללא הפסדי כוח - ותוספת בצריכת דלק - הנגרמים בתיבות אוטומטיות קונבנציונלית (עם ממיר מומנט), גם העברות מהירות, חלקות ומדויקות יותר מתיבות רובוטיות בעלות מצמד בודד המורכבות במכוניות זולות במיוחד.
התיבות האלה אינן מושלמות. לא רק מכיוון הן יקרות יותר לתחזוקה (ועדיין כושלות לעיתים קרובות יותר), הן גם סובלות מעקב אכילס המצוי כמעט בכל אחת מהן - פעולה לא מוהקוצעת במהירות זחילה, עם קופצנות מטרידה ברמה שונה לפי היצרנית. הן גם לא מתאימות לכל המנועים, שכן אלה המשחררים מומנט גבוה במיוחד, נתפסים עדיין בתעשייה כחזקים מדי עבורן.
חשמל
החשמל כבר כאן. נכון, הניסוי המקומי והמדובר של שי אגסי, אשר התבסס על טכנולוגיה ארוכת שנים המבוססת על החלפת סוללות לצורך המשך נסיעה, התרסק ברעש גדול ובלהבות שמקורן ב-3 מיליארד שקלים שנשרפו בעיקר על ידי החברה לישראל ומשפחת עופר. הוא אמנם חי וקיים בפורמט כזה או אחר, אבל עמדות הטעינה - בבית בעבודה, בתחנות ייעודיות, איטיות או מהירות או סופר-מהירות - ניצחו בענק. בעולם הן כבר נפרשות בקצב אדיר וגם בישראל הן צצות כפטריות לאחר הגשם.
אכן, טווח הנסיעה ברכב חשמלי בלבד מהווה עדיין מגבלה של ממש עבור הצרכן. בעיקר מכיוון שפרישת הסוללות מתקדמת לאט (מדי), אך לא רק. גם קצב טעינה איטי יחסית בדרך כלל, מרתיע חלק ניכר מהרוכשים שלא התרגלו לרעיון טעינת המכונית בדומה לטעינתו של הסמארטפון - בכל הזדמנות, בכל מקום, בעיקר בלילה. אבל זה יגיע, ללא ספק. ויחד עם עמדות הטעינה יוצף השוק - לא פחות - כבר בשנה הקרובה במספר גדול של דגמים כל-חשמליים במגוון קטגוריות ורמות מחיר. זה כבר כאן.
מסך מגע
פחות או יותר כל מכונית חדשה שמשווקת אצלנו כיום, מצוידת במסך מגע לתפעול מערכות שונות. החל בהתקנות מקומיות לתפעוטל אפליקציות שונות ומערכות בידור, ועד מסכי ענק דרכם ניתן לשלוט על מרבית מערכות הרכב. בתחילת העשור זה לא היה כך, שכן במסכים שכאלה צוידו בעיקר מכוניות יוקרה. אבל התקדמות הטכנולוגיה והשימוש הגורף סמארטפונים שהביא עימו הסתגלות מהירה לתפעול באמצעות הזזת אצבעות, אחראים לכך.
מסך חיווי מופעל מגע מודרני, מציע כיום אינספור שימושים. החל באותן מערכות רכב, דרך מדיה ובידור, אפליקציות שונות וכמובן משמש להקרנת תמונת הכביש מאחור עבור מאותגרי חניה. חלק ניכר מהמערכות מאפשר גם לשקף את הטלפון הנייד, להפעיל מערכות באופן קולי, לשלוח הודעות טקסט ואיך לא, להציג ניווט.
הסינים באים
שוק הרכב הסיני הוא הגדול ביותר בעולם. לא מפתיע בהתחשב במספר תושבים שחצה לאחרונה את ה-1.5 מיליארד. אך אם לפני כמה עשורים מדובר היה בשוק סגור וחסר משמעות עבור יצרניות הרכב הגדולות, היום המצב בדיוק הפוך. יצרנית שאינה נהנית ממכירות בסין - של מותגיה עצמה או של חברות מקומיות עימן היא חולקת רווחים - אינה יכולה להתקיים. שינוי קיצוני ברמת החיים במדינה, יחד עם שינויים כפויים בתעשיית הרכב, הפכו אותה גם ליצרנית הגדולה בעולם, עם מאות יצרניות ותעשייה שסוגרת במהירות את הפער מהמערב, יפן וקוריאה.
ובעשור האחרון, למרות האטה יחסית בשנים האחרונות, תעשיית הרכב הסינית הפכה משמעותית במיוחד עבור שוקי עולם בכלל והשוק הישראלי בפרט, עם התעצמות צפויה בשנים הבאות. בעיקר עקב המעבר ליחידות חשמליות שמאפשר לסינים - לסגור פערים בקצב מסחרר. אצלנו, מלבד MG שכבר משווקת כאן מכוניות ו-GAC שתפתח אולם תצוגה ראשון בתחילת השנה, צפויים מותגים סינים נוספים לנחות בשנים הקרובות. לא במקרה פוקדים יותר ויותר בכירים ביבואניות המקומיות את תערוכת הרכב הסינית הגדולה במטרה לחפש שיתופי פעולה מסחריים.
