כפי שיודע כל מכור טסלה בישראל, העידן החשמלי הפך את הזינוקים מהרמזור וזמני התאוצה הקצרצרים לעניין נגיש מאי פעם. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא בבירור מודל 3 המשפחתית, שבגרסתה החזקה מזנקת ל-100 קמ"ש ב-3.3 שניות בלבד, ועם ה-S הסאלונית מסוגלת לגרד כמעט 2 שניות. מספרים מטורפים למכוניות בנזין, גם כאלה שעולות פי עשרה ויותר, ומגיעות מבתים אקזוטיים.
אבל גם בתקציב עממי (יחסית) של 200 אלף שקלים ולא רק עם חשמל, ניתן למצוא מכוניות זריזות. כולל שלוש שמסיימות את המיאוץ הקלאסי בפחות מ-7 שניות. מתוך רשימת 10 הדגמים הזריזים ביותר, שישה מצוידים במנועי בנזין מוגדשים, שלושה מצוידים בהנעה חשמלית ואחד משלב בין השיטות עם הנעה היברידית-נטענת.
ואגב, למרות שאת הרשימה מובילים שני רכבי ספורט קטנים, אין הכרח לבחור דווקא במכונית קטנה ונוקשה, תוך ויתור על השימושיות, כדי לקבל ביצועים נאותים. מחצית מהמקומות ברשימה נכבשו על ידי רכבי פנאי, ולצידם עוד משפחתית קומפקטית (לאון) ומשפחתית גדולה אחת (סופרב).
ברשימת הדגמים האיטיים ביותר, לעומת זאת, מצאנו פחות גיוון. ארבעת הדגמים שיידרשו מכם את הסבלנות הרבה ביותר משתייכים לקטגוריית המיני, שם מטבע הדברים נמצאים המנועים הצנועים ביותר. כל דגמי הבנזין ברשימה אינם מצוידים בסיוע של מגדש טורבו, והחשמלי היחיד משתייך לקטגוריית המסחריות שבה הביצועים תופסים מקום שולי בשיקולי הרכישה.
ועוד הערה אחת. מנוע ה-1.6 ליטרים של סובארו XV ומנועי ה-1.4 ליטרים של קיה סטוניק ויונדאי אקסנט אמנם חוסכים בעלות הרכישה, אך מי שירצה ביצועים עדיפים יוכל לבחור במקרים האלו במנועים חזקים יותר שמוצעים באותם דגמים בדיוק. ואצל הקטנות של סוזוקי הופתענו לגלות שדווקא התיבה הידנית פוגעת בביצועים, בעוד הגרסאות האוטומטיות מציגות תאוצות זריזות יותר.