מכירים קופרה, תת המותג הספורטיבי של סיאט? בתחילת הדרך, שמו הוצמד לגרסאות ביצועים של דגמים מוכרים, עד שהפך לפני שנים ספורות למותג נפרד. עדיין עם גרסאות ספורטיביות לסיאט לאון ואטקה, אך גם דגמים עצמאיים כמו קופרה בורן, פורמנטור ואחרים. עם דגש על ספורט כמובן. אבל החל מאתמול משווקת הלאון - עם מספר שינויי אבזור ואיפור וסמל קופרה בחזית, אבל (גם) עם מנועים רגילים של סיאט משפחתית ללא כל יומרה ספורטיבית. ואי אפשר להתחמק מהכרה בכך שמדובר בתחפושת נאה ומוצלחת ומהלך שיווקי שכנראה יוכיח עצמו כרווחי. אבל תחפושת, עדיין.
אבל זה ממש לא המקרה היחיד שבו כלי רכב משווקים עם סמלים ושמות דגם שונים, ללא שינוי מהותי ברכב עצמו. ואנחנו לא מדברים על שיתוף פלטפורמות - כמו במקרה של יונדאי טוסון וקיה ספורטז' שחולקים פלטפורמה ורכיבים, שכן מדובר אחרי הכל בדגמים נפרדים עם עיצוב מובחן, ואפילו מאפייני התנהגות שונים. אנחנו מדברים על דגמים זהים כמעט לגמרי, למעט השם.
הדוגמאות הידועות ביותר הן שלישיית מכוניות המיני, טויוטה אייגו (מהדור הקודם), פיג'ו 108 וסיטרואן C1, שיצאו כולן מאותו פס הייצור בצ'כיה בהבדלי עיצוב מזעריים. באותה קטגוריה ניתן למצוא גם את שברולט ספארק, שנמכרה באוסטרליה ובניו זילנד תחת השם "הולדן ספארק", שווקה לפרקי זמן קצרים באירופה תחת השם "אופל קארל" ובבריטניה בתור "ווקסהול ויוה", ואפילו יוצרה בווייטנאם בתור ווינפאסט פאדיל.
אצל צמד מכוניות סופר-מיני יפניות התרחש תהליך הדדי של החלפת זהויות, כאשר בארה"ב שווקה המאזדה עם סמלי טויוטה תחת השם "יאריס", בעוד באירופה תוכלו לקנות מאזדה 2 היברידית - שהיא למעשה טויוטה יאריס לכל דבר ועניין. אגב, דגמים כאלו כבר הגיעו ארצה בערוצי היבוא המקביל.
תהליך מעניין קרה גם אצל מיצובישי ASX, כאשר הדור היוצא והוותיק (שעדיין משווק כאן) נמכר בחלק מהשנים תחת השמות פיג'ו 4008 וסיטרואן C4 איירקרוס, ובכלל התבסס על פלטפורמה משותפת לג'יפ פטריוט ודודג' קאליבר מהעבר השני של האוקיינוס. הדור הבא של ה-ASX, שהוצג בחודשים האחרונים, הוא העתק מדויק של רנו קפצ'ור כחלק מהברית שנרקמה בין החברות. הצפי הוא כי גם הדור הבא של מיצובישי קולט יתבסס על רנו קליאו, ויאפשר להוציא לגמלאות את הספייס סטאר המזדקנת.
גם סוזוקי נוטה להחליף שמות מפעם לפעם. הבאלנו כבר לא משווקת בישראל, נמכרת בעולם תחת השמות טויוטה גלאנזה וטויוטה סטארלט - ולא, אין קשר לסופר-מיני המצליחה משנות התשעים. סוזוקי אלטו שווקה בזמנה תחת השם מאזדה קארול, ואילו באירופה תוכלו לרכוש את סוזוקי סוואס שהיא למעשה טויוטה קורולה סטיישן, ואת סוזוקי א-קרוס שהוא לא אחר מאשר טויוטה ראב 4 פלאג-אין.
עוד שם שחזר משנות התשעים הוא ניסאן טראנו, שהודבק בתקופות מסוימות ברוסיה ובהודו על לא אחר מאשר דאצ'יה דאסטר. אם תבקרו בוונצואלה, אולי תזהו מכונית מוכרת בשם דודג' בריסה - שלפני כעשרים שנה היתה גרסה ביצור מקומי של יונדאי אקסנט, ומאוחר יותר הפכה ליונדאי גטס.
בסין מדובר בתופעה נרחבת בהרבה, שחוצה מותגים ודגמים. את דגמי שברולט תוכלו למצוא במדינה גם תחת המותג באוג'ון, ביואיק לה קרוס נמכרת בתור רוואה 950, דודג' דארט נמכרת בתור פיאט ויאג'יו, דגמי צ'רי נמכרים באיטליה תחת המותג DR ואפילו פיז'ו 206 נמכרה בעבר בסין תחת השם סיטרואן C2 - וזו לא ה-C2 שהכרנו כאן בישראל.
ויש גם מקרים נדירים בהם נדרשים יצרני הרכב להחליף רק את שם הדגם, על מנת להימנע ממבוכה. כך קרה במקרה של מיצובישי פאג'רו, שבמדינות דוברות ספרדית נמכר תחת השם מונטרו, מכיוו שבספרדית המילה "פאחרו" משמעותה "מאונן". בפורטוגל תוכלו לפגוש את יונדאי קונה תחת השם קוואי, זאת מכיוון שהמילה קונה בפורטוגזית מזכירה את הכינוי לאיבר המין הנשי.
