ניצני שינוי נראים כבר, אבל עולם הרכב עדיין נשלט על-ידי גברים. ולצד מארי ברה העומדת בראש קונצרן GM, עומדת שורה ארוכה של מנהלים גברים שמנהלים את התעשייה. ועוד יותר מכך בספורט המוטורי. למרות שמדובר בענף הקיים מאז המצאת הגלגל, ובזמן שנשים מוכיחות כי הן שוות ומסוגלות להתמודד עם גברים בכל תחום, את מספר הנשים שהגיעו להישגים באמת משמעותיים על המסלול, ניתן לספור על אצבעות הידיים. אגב, גם בארץ מוכרת ספורטאית בודדת - לצד עשרות גברים - שמתחרה בהצלחה במרוצים בינלאומיים, רן יוחאי.
אפשר למצוא סיבות לעובדה שנשים פחות משתתפות בספורט מוטורי ובאופן טבעי, רק מעטות מהן מגיעות להישגים. מה שבטוח, בניגוד לענפי ספורט מסוימים, לעניין הפיזיולוגי אין קשר. ואת הסיבות התרבותיות נותיר לשעורי מגדר באקדמיה. אבל לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל מחר (יום ג', 8.3) החלטנו בכל זאת לספר לכם על כמה שכן עשו זאת. נהגות ורוכבות המרוצים הבולטות ביותר שהלכו עם החלום שלהן, התעלמו מהסטריאוטיפים, ניצחו את הגברים המהירים בעולם בהתמודדות ישירה ומהוות השראה אדירה.
אני אראה לך מי הקוף כאן (מישל מוטון)
"שטן עם פנים של מלאך", "הפרא העדין", אלה רק שניים מתוך סוללת כינויים להם זכתה נהגת אליפות העולם בראלי, מישל מוטון. אבל המשפט הזכור כנראה יותר מכל בהקשרה הוא זה של לא אחר מוולטר רוהל, מנהגי הראלי המצליחים בכל הזמנים ואגדה מוטורית פעילה עד היום. לאחר שהובס על ידי מוטון בסבב האקרופוליס של אליפות העולם בראלי בשנת 1982, מצא לנכון לציין כי "גם קוף מאומן יכול להיות מהיר באודי".
רוהל התייחס, במידה גדולה של צדק, ליתרון הטכנולוגי האדיר לו זכתה הנהגת הצרפתיה במכונית האודי כפולת ההנעה, על פני אופל אסקונה עם הנעה אחורית בה הוא נהג. אבל מוטון לא ניצחה רק במרוץ הזה שנחשב לאחד מהקשוחים ב-WRC, אלא גם בשניים נוספים באותה שנה, בפורטוגל ובברזיל.
את העונה סיימה במקום השני לפני חבריה לקבוצת אודי, שניים מהשמות המפורסמים בהיסטוריה של התחרות ומי שנחשבו לנהגים המהירים ביותר בסבב - האנו מיקולה (שלישי) וסטיג בלומקוויסט (רביעי). היצרנית זכתה בזכות הישגים אלה בתואר האליפות.
מוטון תמיד אהבה מכוניות, וכבר מגיל 14 נהגה בסיטרואן דה-שבו משפחתית בשדות סביב לבית הוריה שבריביירה הצרפתית. אבל אחרי סיום התיכון בחרה דווקא בלימודי משפט. את המירוץ הראשון שלה ב-1973 החלה דווקא בכיסא הנווטת, כשחבר ילדות הציע לה להצטרף אליו לראלי קורסיקה. רק לאחר מכן, בעידוד אביה שהחליט לשלם עבורה את כל ההוצאות לעונה אחת באליפות צרפת בראלי, היא עברה לשבת מאחורי ההגה של מכונית תחרותית (אלפין A110).
אגב, גם במירוץ הראשון שלה באליפות העולם (ראלי קורסיקה, 1974) סיימה מוטון במקום ה-12. הגברים שהביסה בדרך לתוצאה המעולה הזו טענו מיד כי במנוע שלה בוצעו שיפורים לא חוקיים, שכן אחרת איך יכולה הייתה להצטיין כל כך. מיותר לציין שהמנוע נבדק בקפידה ונמצא תקין.
מוטון המשיכה להתחרות במרוצי ראלי באירופה, אך ב-1980 הגיע הטלפון מאודי, שהציעה לה את מושב הנהג בקבוצת החדשה שהוקמה לעונת 1981. השאר, היסטוריה. מוטון היא עד היום האישה היחידה לנצח מירוץ באליפות העולם בראלי, ענף ספורט מוטורי הנחשב לאחד הקשים, אם לא הקשה ביותר. אגב, גם בארה"ב קבעה הישג נדיר כשניצחה במירוץ הטיפוס פייקס פיק ב-1985. וגם במקרה זה היא האישה היחידה לעשות זאת בהיסטוריה.
מלכת המדבר המקורית (יוטה קליינשמידט)
לאחר שסיימה לימודי הנדסה, החלה יוטה קליינשמידט את דרכה המקצועית במקום המתאים ביותר עבורה, מחלקת הפיתוח של ב.מ.וו. אבל לעיקר פרסומה אחראית קריירת המירוצים האדירה שלה, אותה החלה על אופנוע בראלי הפרעונים של 1987. הראלי הזה היה הכנה לדבר האמיתי, מירוץ פריז דקאר אליו זינקה שנה לאחר מכן, האירוע המוטורי שנחשב לקשה והמאתגר מכולם, אז עדיין בדיונות של אפריקה. היא לא סיימה אותו, ונשרה כמו מחצית המתחרים לפני קו הסיום.
רק ארבע שנים מאוחר יותר הגיעה לדגל השחמט במירוץ היוקרתי, דווקא בגרסתו של 1992 הנחשבת עד היום לאחת הקשות בהיסטוריה הארוכה של האירוע השנתי. הזינוק נערך בפריז, הסיום היה בקייפטאון שבקצה הדרומי של יבשת אפריקה. 10 מדינות נחצו בדרך ומבין הנשים הבודדות שהשתתפו בו, קליינשמידט הייתה המהירה ביותר. בין כל המתחרים סיימה הרוכבת במקום ה-23.
באמצע שנות ה-90 עברה הרוכבת לארבעה גלגלים, קטגוריה מעט פחות תובענית מבחינה גופנית. אבל רק במעט. וב-1997 הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה שניצחה קטע דירוג בדקאר. היא עשתה זאת (פעמיים באותו מירוץ) בעזרת הבאגי בקבוצת המירוץ של ז'אן לואי שלסר, מי שגם היה בן זוגה באותה תקופה. רק אשתקד הצליחה אישה נוספת לנצח קטע דירוג בדקאר, כריסטינה גוטיירז שהתחרתה בקטגוריית רכבי שטח קלים.
בחזרה ליוטה. דווקא לאחר שנפרדה ממנו (גם כבן זוג) ועברה לסרבל קבוצת מיצובישי (עם הפאג'רו אבולושן) ב-1999, השיגה קליינשמידט פודיום ראשון לאישה בדקאר עם המקום השלישי ושני נצחונות בקטעים מיוחדים. שנה אחר כך השיגה "רק" את המקום החמישי במירוץ, וב-2001 הגיע הרגע הגדול בו הניפה את הגביע לאחר שניצחה (בלי ניצחון באף קטע מיוחד) במירוץ כולו, האישה היחידה לעשות זאת.
הנהגת הגרמניה זכתה גם במקום השני שנה מאחור יותר, וב-2005 סיימה שלישית עם פולקסווגן טוארג. בשנת 2007 התחרתה בפעם האחרונה בדקאר ואשתקד חזרה לסרבל המירוצים בסבב אקסטרים E, תחת קבוצת קופרה ABT.
הדוגמנית המהירה בעולם (דניקה פטריק)
דניקה פטריק נחשבת לאחת הנהגות האמריקאיות המצליחות בהיסטוריה, עם שורת הישגים מרשימים במספר קטגוריות מירוץ. ויש לה גם הישג שרק 13 אנשים אחרים בעולם כיום יכולים להתגאות בו. מיד נחזור לזה.
קריירת המירוצים של פטריק שהזניקה אותה לתודעה, ואפשרה לה לפתח גם קריירת דוגמנות מצליחה, הגיעה במקרה, ללא השראה מוטורית כלשהי, בוודאי לא ספורט-מוטורית, מהמשפחה. הייתה זו דווקא אחותה הגדולה, ברוק, שביקשה מההורים וקיבלה קארטינג. דניקה קפצה על המציאה, החלה להשתתף במירוצים מקומיים, הפגינה יכולת יוצאת דופן וסיימה כבר את העונה הראשונה במקום השני מבין 20 מתחרים, כולם בנים כמובן. ליגת הקארטינג האמריקאית הייתה השלב הבא והמתבקש, ובה השתתפה באמצע שנות התשעים. שלוש אליפויות קטגוריה ועשרה תארים מאוחר יותר, הגיע השלב הבא.
הנהגת המוכשרת בת העשרה התקבלה לתוכנית פיתוח נהגים של לין סנט ג'יימס (נהגת מרוצים אמריקאית), ושם המשיכה להתפתח ולהוכיח יכולת יוצאת דופן. מספיק לשכנע את מי שצריך היה, לאפשר לה לעבור לגור לבדה בבריטניה כשהיא רק בת 16, במטרה להתחרות במרוצי פורמולה ווקסהול ופורד המהווים בסיס לקטגוריות פורמולה גבוהות יותר ולבסוף המלכה, פורמולה 1. למרות שניצחה במירוץ הסופר-יוקרתי בפורמולה-פורד פסטיבל, זה לא הלך.
פטריק חזרה לארה"ב, אבל לא ויתרה על עולם המירוצים. ההיפך הוא הנכון. עם הכישרון האדיר והתעקשות, מצאה הנהגת הצעירה את המימון הדרוש והחלה להתחרות במירוצי אינדי הסופר תחרותיים באמצע שנות האלפיים. ההצלחה כאן הייתה כמעט מיידית. ב-2007 זכתה בפודיום ראשון עם מקום שלישי מתוך עשרות נהגים במסלול בומברדיה לירג'ט 550 בטקסס, וגם בפיירסטון 200 שבטנסי. שנה לאחר מכן היא גם השיגה ניצחון ראשון באינדי יפן 300, אישה ראשונה לנצח מירוץ בסבב. ושנה לאחר מכן היא סיימה שלישית במירוץ האינדיאנפוליס 500, מאירועי הספורט מוטורי הגדולים והנצפים בעולם.
בתחילת העשור הקודם עברה פטריק לסבב הנאסקר, הנחשב לפופלארי במיוחד בצפון אמריקה. היא אומנם לא ניצחה באף לא אחד מהמרוצים בשבע עונות של השתתפות, אבל היא כן זינקה מהמקום הראשון לדייטונה 500 ב-2013. לאורך כל המירוץ הייתה פטריק בעשירייה הראשונה ואת קו הסיום חצתה שמינית. בכך היא שייכת לקבוצת עלית של 14 נהגים בלבד בעולם שזכו להוביל את שני המרוצים המפורסמים והקשוחים ביותר בצפון אמריקה – האינדיאנפוליס 500 והדייטונה 500.
יחידת עילית (ללה לומברדי)
הפורמולה 1 היא ללא ספק קטגוריית המירוצים היוקרתית, נצפית וממומנת ביותר בעולם. זו שמרכזת אליה רק את העלית שבעלית בין נהגי המירוץ בעולם, אם כי בעידן הנוכחי, יותר מבעבר, גם יכולת גיוס מימון היא חלק בלתי נפרד מפוטנציאל ההשתתפות בה. וביותר מ-70 שנות פעילות, שתי נשים בלבד זינקו אי פעם למירוץ היוקרתי. ללה לומברדי לא הייתה הראשונה, שכן מריה תרזה דה פיליפיס זכאית לתואר הזה. אבל מבין השתיים, היא זו שיכולה לטעון כי הוכיחה שאין לגברים יתרון כלשהו גם בספורט התובעני הזה, לאחר שסיימה שישית בגרנד פרי ספרד ב-1975.
הפעם הראשונה שלה מאחורי ההגה הייתה דווקא כשליחה במכונית מסחרית ששייכת לעסקי הקצבות המשפחתיים. והאגדה מספרת, איך לא, שהמשלוחים אותה היא העבירה הגיעו תמיד לפני הזמן. אחרי השתתפות קצרה במרוצי קארטינג עלתה לראשונה בגיל 24 המאוחר יחסית על מסלול מונזה. שלוש שנים לאחר מכן עברה לפורמולה 3, באותם ימים זו שממנה עוברים לפורמולה 1, ואת עונת הבכורה שלה סיימה במקום השני הסנסציוני. ב-1970 עברה לפורמולה 850 האיטלקית וניצחה בארבעה מתוך עשרה מרוצים וקטפה את תואר האליפות.
ב-1974 קיבלה הזדמנות לזנק למירוץ פורמולה 1 בקבוצת מרוצים פרטית, אבל המכונית הייתה איטית מדי במקצי הדירוג ולא אפשרה לה לקבוע את הזמן הנדרש. אבל הכישרון היה ברור. שנה לאחר מכן עברה לקבוצת מארס, והייתה כאמור לשנייה - ובינתיים האחרונה - שהתייצבה אי פעם לזינוק במירוץ פורמולה 1, הגרנד פרי של דרום אפריקה. כחודשיים לאחר מכן, בגרנד פרי הספרדי, זה קרה. לומברדי זינקה מהמקום ה-24 וסיימה שישית. בכך קבעה לא רק את התוצאה הטובה ביותר לאישה בפורמולה 1, אלא גם הפכה ליחידה בהיסטוריה שצברה נקודות אליפות בקטגוריית העל של עולם המירוצים.
השאירה מאחור את אלוף הפורמולה 1 (אלן לוהר)
אליפות גרמניה במכוניות סלון (DTM) נחשבת לאחד מסבבי מרוצי האספלט התחרותיים ביותר בעולם. בגלל נהגים סופר-מוכשרים שהתחרו שם, בהם גם נהגי פורמולה 1 מבוגרים, אבל בעיקר מכיוון שזו תמיד הייתה זירה קשוחה ורווית יצרים בה התמודדו על כל הקופה התדמיתית היצרניות המקומיות - ב.מ.וו, מרצדס ואודי. ואלן לוהר היא עד היום האישה היחידה שהשיגה ניצחון במירוץ.
את ההישג ההיסטורי קבעה במסלול הוקנהיים ב-1992, הנחשב לאחד הארוכים, המהירים והקשים בסבב הגרמני. ובדרך לעשות זאת עקפה את קקה רוזברג, אלוף פורמולה 1 לשעבר (1982, ואביו של אלוף 2016, ניקו רוזברג) ואת ברנד שניידר (אלוף הסבב 1995). במהלך חמש העונות בהן השתתפה בקבוצת המרוצים של מרצדס, הייתה לאישה הראשונה שקבעה את ההקפה המהירה ביותר, זינקה מפול פוזישן ועמדה חמש פעמים על הפודיום.