האם ישראל ערוכה כבר לשלב הבא של עולם התחבורה, בו עמדות טעינה הופכות חשובות לא פחות ממשאבות תדלוק? בחודשים האחרונים בדקנו על בסיס יומיומי (כמעט) את מצב פריסת התשתית הדרושה לרכב חשמלי, לאורך עשרות אלפי קילומטרים ומפגשי יומיום באתגרים הלא פשוטים עימם מתמודדים בעלי רכב נטולי מיכל דלק.
ובאופן שלא יפתיע את מי שכבר עשה את המעבר, אחד השינויים הבולטים שצריך להסתגל אליהם הוא נושא תכנון הנסיעה, הרלוונטי כמובן בעיקר בנסיעות ארוכות שמאתגרות את הטווח שמעניקה הסוללה. יאמר מיד, התכנון אינו מורכב או מסובך, בעיקר כאשר מדובר ברכב עם טווח ראוי, אבל הוא כן חלק מההכנות, ודורש תשומת לב עד שהוא הופך לחלק אינטגרלי מהן.
מה נדרש מאיתנו אם כן?
חישוב מרחק: זה נשמע מובן מאליו לוותיקי רכב חשמלי, אך קצת פחות לבעלים חדשים ובוודאי מוזר לנהגי בנזין שדאגה באשר לטווח הנסיעה האפשרי ברכב כלל לא רלוונטית עבורם. בוודאי לא באופן שדורש לבדוק את המרחק מהבית אל היעד ובחזרה. אם מספר הקילומטרים שאתם צפויים לעבור במהלך הנסיעה מתקרב לטווח הנסיעה המירבי של הרכב, ובוודאי אם הוא עובר אותו, תיאלצו לתכנן עצירת טעינה במהלך הדרך. קחו רק בחשבון שינויים שעשויים להתרחש במהלך הנסיעה (פקקים, למשל) ובקילומטרים שעשויים להתווסף במקרה של טעות בניווט או שינוי ספונטני בתכניות.
בדיקת תוואי: נסיעה מתל אביב לבאר שבע לא דומה לנסיעה מתל אביב לירושלים או לרמת הגולן, ונסיעה ממושכת בכבישים מהירים שונה בתכלית מנסיעה שכוללת עמידה ממושכת בפקקים. אם הנסיעה שלכם כוללת טיפוס בעליות או שיוט מהיר מהממוצע, צריכת החשמל של הרכב צפויה לזנק וטווח הנסיעה יתקצר באופן משמעותי. מנגד, אם המסלול כולל ירידות ארוכות (והוא חד-כיווני) או אם אתם נוסעים בדרך פרברית-מרומזרת במהירות איטית יחסית, הסיכוי שלכם להשיג את טווח הנסיעה המוצהר של הרכב גדל באופן משמעותי.
ומזג האוויר: הסוללה ברכב החשמלי מושפעת באופן דרמטי מהטמפרטורה החיצונית. זה בא לידי ביטוי בעיקר בימים קרים, אז עשוי טווח הנסיעה להתקצר בעשרות אחוזים, אך גם לטמפרטורות גבוהות יש השפעה על ביצועי הסוללה. חשוב לא פחות, בימים חמים קצב הטעינה יהיה איטי יותר, מה שיאריך את משך הזמן שתבלו בהמתנה ליד עמדת הטעינה. ואגב, לא מדובר רק בטמפרטורת קיצון שתוכלו לפגוש בסקנדינביה: גם ביום חורף ישראלי נפוץ, עם טמפרטורה של 10-12 מעלות, ניתן לצפות לפגיעה משמעותית בטווח הנסיעה.
עושים מנוי: זה ישתנה ללא ספק בעתיד הלא רחוק, אך לפחות עכשיו לא ניתן לשלם בעמדות טעינה באמצעות כרטיס אשראי, אלא רק באמצעות אפליקציה יעודית או צ'יפ שהוזמן מראש. לשם כך מומלץ להירשם כמנויים אצל כל חברות הטעינה הגדולות, מה שיאפשר לכם גמישות במהלך הנסיעה והתחברות קלה יחסית לעמדת הטעינה. אמנם, בחלק מהמקרים תוכלו להירשם "על המקום", אבל זה תהליך שלעיתים זמן - ובחלק מהחברות נדרשת שיחה עם המוקד הטלפוני, ששעות הפעילות שלו מוגבלות.
איתור עמדת טעינה: יש לא מעט אפליקציות שמאפשרות לאתר את עמדות הטעינה הציבוריות, ולאחרונה אף דירגנו אותן בסקירה השוואתית. השתמשו בהן כדי לאתר עמדה מתאימה לאורך הדרך, ושימו לב לכמה פרטים חשובים: בדקו את קצב הטעינה - אם הרכב שלכם תומך בטעינה אולטרא-מהירה בקצב של 200 או אפילו 350 קילוואט, חבל להסתפק בעמדת 50 קילוואט שתאריך את משך הטעינה; בדקו את מספר "אקדחי הטעינה" שמותקנים במקום - ככל שיש יותר כאלו, כך יגדל הסיכוי שלכם לאתר עמדה פנויה, אך מנגד קצב הטעינה עשוי להיפגע כאשר שני רכבים מתחברים במקביל לאותה העמדה. בדקו גם את המיקום המדויק של העמדה בתוך המתחם, את עלות החניה (אם קיימת) ואת מחיר הטעינה.
קחו בחשבון עומסים צפויים: אם אתם נוסעים לחרמון בסוף השבוע הראשון אחרי השלג, סביר להניח שתיתקלו בעומסים כבדים בעמדות הטעינה הפופולאריות על כביש 90, בקרית שמונה וברמת הגולן. כך גם לגבי העמדות המרכזיות על כביש הערבה ובמצפה רמון, בחגים או בימי החופש הגדול שבהם רבים נוסעים לאילת.
הפתרון? תכננו עצירה לטעינה בשלב מוקדם יותר ובמיקומים פחות פופולאריים - למשל, בדרך מהמרכז לרמת הגולן או לחרמון ניתן לעצור לטעינה כבר בעפולה או בנצרת, ואילו בדרך לאילת ניתן לעצור לטעינה בדימונה או בעבדת. כך גם תישארו עם רזרבות בסוללה למקרה שהעמדות לא יפעלו באופן תקין, מה שיאפשר לכם להתקדם לעמדות הבאות.
