אתם כבר מכירים את מותג ג'ילי, שהחל לשווק מכוניות בישראל רק לפני כשנה וחצי. חשמליות כמובן, מדגם אחד ויחיד. אתם מכירים היטב, כי כעבור 18 חודשים מכרה כאן היצרנית הצעירה יחסית, שנולדה רק ב-1997 ופרצה באמת מחוץ לגבולות סין רק לפני שנים אחדות, לא פחות מ-10,000 מכוניות. מאותו דגם בודד. הגיאומטרי C, הרכב הנמכר ביותר מסוגו אשתקד. ואתם מכירים גם כי היא בעלת הבית של וולוו, ולוטוס, ולינק & קו, ופולסטר, בין היתר. קונצרן רכב מרשים שממש לא מסתפק בסין, או בהצלחות נקודתיות.
כדי להבין קצת יותר על הנעשה שם מאחורי הקלעים, ביקרנו לאחרונה במרכז המחקר והפיתוח של היצרנית, פגשנו את בכירי החברה וקיבלנו הצצה ראשונית ומאוד מאוד מסקרנת לדגמים שבדרך, טכנולוגיות מסקרנות וכמובן - השאיפות. לשיפוטכם.
מהיסטוריה לעתיד: קונצרן ג'ילי מאגד תחתיו כיום לא פחות מ-12 מותגי רכב. הרשימה המלאה כוללת את וולוו, סמארט, לוטוס ופולסטאר ה'אירופאיות', לצד מספר מותגים סיניים. חשוב יותר, את השנה הוא סיים עם סך מכירות של 2.3 מיליון מכוניות. עדיין רק רבע עד חמישית מהגדולים מכולם, אבל בהחלט בדרך הבטוחה לצמוח הלאה.
ולא רק מותגי רכב, שכן ג'ילי מקיימת שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק עם דיימלר (מרצדס), ומחזיקה חברות בת גם בתחומים נוספים. למשל מערכי החלפת סוללות, נהיגה אוטונומית (כולל שת"פ ארוך שנים עם מובילאיי הישראלית), וגם בתחומי הלוויינים והחלל.
ההיצע המודרני של דגמי קונצרן ג'ילי נשען כיום על ארבע פלטפורמות מרכזיות: BMA לדגמים קטנים וקומפקטיים (בהם ג'ילי אמגרנד ולינק & קו 06); CMA הגדולה יותר שמותאמת גם להנעות חשמליות (וולוו XC40, פולסטאר 2, לינק & קו 01); SPA הותיקה והגדולה (וולוו XC90, וולוו S60, לינק & קו 09) ו-SEA החשמלית-ייעודית (זיקר 001, וולוו EX30, פולסטאר 4, סמארט 3). עד כאן, המוכר והידוע.
"אנחנו פועלים באסטרטגיה של ריבוי מותגים", מסביר לי ג'רי גאן, מנכ"ל קבוצת הרכב של ג'ילי. "בישראל אמנם נחלנו הצלחה עם הגיאומטרי C, והשקנו לאחרונה גם את מותגי פולסטאר ולינק & קו, אך במקביל נצטרך להעמיק את הנוכחות שלנו אצלכם גם לעומק, ולא רק לרוחב. זה יצטרך לקרות באמצעות היכרות טובה יותר עם הקהל הישראלי ובאמצעות שיפור השירות לאחר המכירה".
גאן מבטיח כי גם זיקר תגיע בעתיד אל השוק הישראלי: "לכל אחד מהמותגים שלנו יש מיצוב שונה וייעוד שונה. כמו שלקבוצת פולקסווגן יש גם את פורשה ואודי, כך גם לנו יש את מותגי וולוו, לוטוס, זיקר ואחרים. אבל מכיוון שהבסיס לכל אלו צריך להיות יציב וחזק, בחרנו להתחיל אצלכם עם ג'ילי גיאומטרי C, ובהמשך נוכל להתפנות למותגים נוספים - בהם גם זיקר".
ומה הם לדעתו האתגרים הגדולים שניצבים מול הצלחת ההחדרה של רכב סיני לשווקי מערב? "הם לא שונים מאלו שמותגים אחרים צריכים להתמודד איתם. בסופו של יום כולם צריכים לעמוד בדרישות של הצרכן. אבל אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו לחשוב לא רק על קצב המכירות, אלא גם על שביעות הרצון של הלקוח לאורך הזמן. אם השירות לאחר המכירה לא יעמוד באותו הקצב של המכירות, לא נצליח לחדור לשווקים נוספים", הוא אומר.
וזה מה שצפוי בקרוב: נדמה כי ג'ילי יורה לכל הכיוונים, ולא עוצרת להחלפת מחסניות. חטיבת הנהיגה החכמה שלה עובדת על מערכות נהיגה מבוססות נתונים: ברכבים עצמם יוטמעו אמצעי קלט הכוללים מצלמה קדמית בעלת 8 מיליון פיקסלים, 4 מצלמות היקפיות נוספות, 12 רדארים אולטראסוניים, 5 רדארים רגילים ומצלמת ניטור נהג פנימית. כל אלו ישדרו נתונים לענן, שם יעובד המידע והתובנות הנגזרות ממנו ישלחו בחזרה לא רק לרכב שמסר את המידע, אלא לכלל הרכבים על הכביש. השקת הפרויקט השאפםתני מתוכננת ל-2025.
שנה קודם לכן תשיק ג'ילי מכונית סדרתית עם נהיגה אוטונומית ברמה 3, כזו שמאפשרת לנהג להסיט את מבטו מהכביש בתנאים מסוימים (כביש מהיר, הפרדה בין מסלולים, מהירות מרבית נמוכה יחסית. למי ששכח, נזכיר כי עד כה רק מרצדס קיבלה אישור להפעלה מסחרית של מערכת דומה על כבישים ציבוריים.
ויש כמובן את פרויקט העל של הנעות החשמל, זה שהפך את ג'ילי לשם מוכר בכמעט כל בית בישראל, וזה שיאפשר לה (וליצרניות סיניות נוספות) לחדור במהירות אל שווקי המערב. בשלוש השנים הקרובות מתכננת ג'ילי להשיק עוד 25 דגמים חשמליים, להפחית את ממוצעי הפליטות שלה ב-25% ולהשקיע עוד 150 מיליארד יואן - כמעט 80 מיליארד שקל - במחקר ופיתוח בתחום החשמל. לא פחות מ-3,000 מהנדסים עוסקים בכך בכל רגע נתון במרכזי המחקר והפיתוח של החברה, כך שכל הטכנולוגיות העתידיות של החברה, וגם ייצור הסוללות, יתבצעו ללא סיוע חיצוני.
ויש גם את הדור הבא של החשמליות, שיציע סוללות במתח עבודה של 800 וולט. הם לא יהיו ראשונים בכך שכן יונדאי-קיה למשל כבר שם בשנתיים האחרונות, אבל הם מבטיחים טעינה מהירה בהרבה, עד לקצב של 475 קילוואט. גבוה ב-35% מהיכולות המרשימות של הקוריאנים, ומתקרב רק למספרים שמדברים עליהם בפורשה. וגם אצל מותג הספורט-יוקרה הגרמניה, המספרים המרשימים מוזכרים לכל היותר בתור תכנית עתידית ללא תאריך יעד ברור למימוש.
וכבר בשנה הבאה צפויות החשמליות של ג'ילי, להצטייד גם בסוללות מבוססות נתרן, עשויות להיות אלו שירעידו את הכסאות של כמה בכירים בתעשיית הרכב באירופה. אם רק יתממשו ההבטחות מרחיקות הלכת.
אגב, בג'ילי לא זונחים (עדיין) את מנועי הבעירה הפנימית, בשונה מיצרניות אחרות שהודיעו על עצירת פיתוח של יחידות הנעה מזהמות. הסיבה ברורה: למרות השאיפות להתפשטות מערבה, לג'ילי יש לקוחות רבים גם במדינות אסיה, דרום אמריקה ואפריקה. ולכן היצרנית מתכננת לשפר בעתיד הקרוב את יעילות מנועי הבנזין. אם ב-2015 הגיעה ג'ילי לניצולת תרמית של 37%, עד סוף העשור היא מתכננת לעמוד על 46%.
יש סבלנות: בג'ילי לא נוקבים ביעדים תחרותיים ברורים, כמו אלו של יונדאי שהצהירה בעבר על שאיפתה להתברג בין חמש היצרניות הגדולות בעולם (ועמדה בכך). בכירי היצרנית הסינית מדברים בעיקר על הטכנולוגיות שיביאו אותם לצמרת של תעשיית הרכב, וגם מוכנים לנקוב ביעדי המכירות לטווח הקצר: 3.65 מיליון מסירות עד לשנת 2025.
כדי להסביר את עוצמתו של הנתון הזה, נזכיר כי מדובר במספר המהווה גידול עצום של כמעט 60% ביחס לנתון המסירות המצוין לכשעצמו שהשיגה ב-2022. אלה עדיין לא מספרים שיספיקו לג'ילי כדי להתברג בין הגדולות מכולן: נזכיר כי טויוטה סיימה את השנה היוצאת עם 10.5 מיליון מסירות, ואחריה קבוצת פולקסווגן עם 8.3 מיליון. אבל לסינים יש סבלנות. ההשקעה בפיתוח תימשך והתוצאות עוד יגיעו. עד אז, לתעשיית הרכב המערבית יש כמה סיבות טובות לדאגה.
הכתב היה אורח חברת ג'ילי
