ממש לא חייבים להתפשר

בשיתוף ynet רכב חדש

רכישה של מכונית חדשה הפכה בישראל לתרגיל באיפוק ובמחשבה מראש. כי עדיין מכונית חדשה עודנה אחת ההוצאות המשמעותיות ביותר מבחינה כלכלית בחייה של המשפחה הישראלית. בכל זאת מדובר בהוצאה השנייה בגודלה אחרי רכישה של דירה. נתון הגיוני בסך הכול לנוכח העובדה שמכונית עולה מעל מאה אלף שקלים ברוב המקרים. ולכן כשאנחנו קונים מכונית חדשה אנחנו חייבים להתפשר.

לא חייבים להתפשר(צילום: shutterstock)

אבל למה להתפשר בבואנו לקנות את מה שעבורנו הוא סוג של חלום? התשובה כואבת: בגלל המציאות או "המצב". בעוד שבארצות הברית או באירופה או אפילו בסין, מי שקונה מכונית חדשה קונה אותה לפי מה שבא לו, מה שהוא צריך ומה שהוא יודע שיגרום לו לחייך בהנאה, בישראל צריך לקנות מכונית חדשה לפי איך נוכל למכור אותה בעתיד. כלומר איך נצליח למכור אותה בבוא היום.

זה אותו נושא כאוב של ירידת הערך, כלומר כמה כסף נאבד מהערך של המכונית מדי שנה. אז בבואנו לעשות רשימה של צרכים ולהבדיל בין המצוי ובין הרצוי עלינו להוריד מהרשימה שלנו את המכוניות שאנחנו יודעים שכנראה יהיה לנו קשה למכור בהמשך. כל מיני מותגים אזוטריים ואלו הנחשבים בעיני הסוחרים כ"גרזנים" שאי אפשר למכור הלאה.

זה מוריד לנו פחות או יותר מחצית מהמכוניות שרצינו לקנות. זה לא נעים אבל יש כיום בישראל לא מעט מותגים שמייצרים מכוניות מעולות. הבעיה היא שיש להן שוק לא טוב. אז למשל אם רצינו מכונית מתוצרת יצרן אירופי, או אמריקאי, כזה ששוק הרכב שלו ביד השניה אינו מצוין, אז אנחנו נוותר. המשמעותי היא שאם אנו אוהבים את הרכות של רכב אמריקאי למשל נצטרך להתפשר ולוותר. חבל. אבל זה דבר השוק.

אחר כך ישנו הנושא של תצורת הרכב. למה תצורה? כי כיום מכוניות שונות זו מזו. רכב כביש שטח או ג'יפון, אינו מכונית משפחתית. מכונית משפחתית אינה מכונית סופר מיני, אבל אנחנו קונים בכל מקרה מכונית כזו בגלל שבבוא היום יהיה יותר קל למכור. איזה מין שיקול לא הגיוני זה, לקנות מכונית שלא באמת מתאימה לצרכים שלנו רק בגלל היום שבו נצטרך למכור אותה? ושוב אנו מוותרים על הצרכים שלנו, למשל שהמכונית תהיה חסכונית, בגלל שאנחנו מפחדים שהיא לא תהיה סחירה בעתיד. ואנחנו מוותרים על נוחות. אבל יותר חשוב מהכול, אנחנו מוותרים על מה שאנחנו באמת רוצים, על מה שמשמח אותנו כצרכנים.

קניה של מכונית היא לא רק רשימה של מה אנחנו צריכים. היא גם רשימה של מה גורם לנו לחייך. ועוד נקודה בעייתית: הבטיחות. כיום מכוניות הולכות והופכות ליותר ויותר עמוסות בטכנולוגיות בטיחות, זה לא רק עניין של כריות אוויר אלא גם עניין של מערכות בטיחות אקטיביות. שיודעות לעצור את האוטו במצב של סכנה. אבל המערכות האלה מותקנות לפעמים רק בגרסאות המפוארות יותר ואנחנו מפחדים לאבד כסף במכירה כי אף אחד לא ישלם לנו אקסטרה על תוספת האבזור. אז אנחנו מתפשרים על הבטיחות וזה כמובן כבר חמור יותר מהחלומות שלנו והשימושיות.

בקיצור, אם לנסח את המצב בפשטות: רכישה של מכונית שאנחנו באמת רוצים היא עניין לעשירים. כל היתר צריכים לפעול לפי תחשיבים שונים לחלוטין. מצב ביש. אלא אם בוחרים בליסינג תפעולי פרטי. מלבד שיטת התשלום הנוחה לליסינג פרטי תפעולי יש יתרון מובהק נוסף: אפשר לבחור מה שבאמת רוצים. רוצים יפני? יש. אירופי? יש. מיני? יש. גם סופר מיני הולך וגם רכב כביש שטח.

בעבר בחברות הליסינג נהגו להחזיק מלאי מצומצם של דגמי רכבים אך כיום למי שבוחר בליסינג תפעולי פרטי יש יכולת לבחור חלק ניכר מדגמי המכוניות החדשות שמשווקות בישראל, וזהו יתרון משמעותי, כי לשם שינוי אפשר לנהוג במכונית שאנחנו באמת רוצים ולא להצטער על שהתפשרנו על מוצר שעולה מעל מאה אלף שקלים.