- טויוטה מיראי, מכונית המימן היפנית, משנה את פניה באופן דרמטי
- מבוססת על פלטפורמת לקסוס LS הגדולה ותציע 650 ק"מ נקיים
- על השאלה מתי תגיע יש תשובה פשוטה: כשיהיה היכן לתדלק אותה
מים באגזוז: טויוטה אומנם לא הייתה מהראשונות להציג מכונית מימן, שכן תואר זה שמור ליונדאי סנטה פה יוצא הדופן לפני כשני עשורים. היצרנית הקוריאנית גם הקדימה את הענקית היפנית בשיווק מכוניות תא דלק עם הטוסון (דור 2) ב-2013. אבל. בניגוד ליונדאי, המיראי הראשונה שהוצגה - כשנה לאחר הקוריאנית - נמכרה במספרים מרשימים מאוד - 11 אלף מכוניות עד עתה.
שוקי היעד העיקריים: יפן, קליפורניה שבארה"ב, אירופה ואיחוד האמירויות. כל זאת למרות מחסור בתשתיות תדלוק. אגב, טויוטה טוענת שהדור החדש צפוי למכור פי 10 מהדור הראשון כך שאם חשבתם שמדובר בסוג של קוריוז והצגת תכלית בלבד, חשבו שוב.
שכן טויוטה משקיעה משאבים רבים בפיתוח הנעת מימן לשימוש בתחבורה, בעיקר מכיוון שהיא נחשבת ליעילה הרבה יותר מהנעה חשמלית המוכרת לנו שבה סוללות נטענות לעיתים קרובות מחשמל המיוצר בתחנות כוח מזהמות. ברחבי העולם יש אמנם ניסיון אמיתי לייצר חשמל באמצעות אנרגיה נקייה, אך מרבית החשמל מגיע עדיין מתחנות מזהמות. בישראל יש לציין, פחות או יותר כולו מופק כך.
איך עובדת הפקת החשמל במכונית מימן? באמצעות תהליך כימי המערב מימן המאוחסן במכל ייעודי וחמצן "רגיל" מהאוויר, ומזין כך מנוע חשמלי שמחובר ישירות לגלגלים. תוצר הפליטה היחיד מהאגזוז הוא אדי מים נקיים לגמרי. ויתרון עצום נוסף: תהליך התדלוק - מתחנת טעינה ייעודית כמובן - אורך כמקובל במנועי בנזין ודיזל, כחמש דקות. לשם השוואה, גם תחנות הטעינה החשמליות המהירות ביותר דורשות עשרות דקות לצורך "טעינת סוללה" ב-650 ק"מ.
טייק 2: בעוד המיראי הקודמת התבסס על פלטפורמת ההנעה קדמית של פריוס (דור 3) המיושנת יחסית, המכונית החדשה מבוססת על פלטפורמת GA-L שמהווה בסיס למכונית היוקרה הגדולה לקסוס LS, עם מנוע חשמלי המחובר לגלגלים האחוריים. הוא מפיק 174 כ"ס ואלה בסך הכל 19 כ"ס יותר מבעבר. לדברי טויוטה, בין השיפורים שעברה יחידת ההנעה: תכנון יעיל יותר של המכלולים שמאפשר להפחית 50% ממשקלם, כמו-גם שיפור יכולת הפעולה אפילו בטמפרטורה נמוכה במיוחד של 30- מעלות צלזיוס, שאינה נדירה בחורף סקנדינבי.
גם המצבר, המשמש לאגירת האנרגיה החשמלית, הוא כעת מסוג ליתיום-יון מודרני יותר מיחידת הניקל-מטאל בדגם היוצא. הוא קטן יותר בממדיו אבל מכיל יותר תאים המאפשרים אגירת אנרגיה משופרת. הוא ממוקם מאחורי גב המושבים האחוריים, על מנת לצמצם את הפגיעה בנפח תא המטען, ומקורר אוויר על-ידי כונסים ייעודיים.
מכלי המימן מוצבים על ובתוך מבנה הרצפה בתצורת T, אחד ממוקם לאורך והשני מתחת הספסל האחורי ואילו שלישי מוקם מתחת לרצפת תא המטען. בכך מתאפשרת הגדלת קיבולת המימן (5.6 ק"ג, 1+ יותר מבעבר) ובהתאם הגדלת טווח הנסיעה ב-30%, לכ-650 ק"מ.
מה עוד כדאי לדעת עליה: המעבר לפלטפורמת ההנעה האחורית ותכנון מתקדם של רכיבי ההנעה, מאפשר לדברי טויוטה שיפור משמעותי ביכולת הדינמית וחווית הנהיגה, בעוד הרחבת מפסק הסרנים ב-7.5 ס"מ מעניקה מקום לחישוקי "19 או "20 כאופציה. חשוב יותר, הארכת בסיס הגלגלים באופן משמעותית מגדילה את מרחב המחיה לנוסעים ואת השימושיות.
מה אנחנו חושבים: אין ספק כי על הנייר לפחות, הנעת מימן נשמע כפתרון הטוב מכל העולמות, גם זמן טעינה מהיר פי כמה, גם טווח גדול יותר, גם אנרגיה נקייה לחלוטין. עם בעיה אחת קלה - תשתית המוגבלת בכל העולם, גם במתפתחות שבמדינות.
בהתעלם מכך ובהתחשב בהיצע הדגמים המצומצם כיום שכולל גם את יונדאי NEXO והונדה קלריטי, מיראי החדשה נראית כמסקרנת ומעניינת ביותר, היחידה שניכרת בה השקעה בהתאמה לחיים אמיתיים. עכשיו נותר רק לשכנע את מקבלי ההחלטות בצורך להציב גם תחנות תדלוק שכאלה לצד החשמליות. יכול להיות מאוד מעניין.
