זוכרים את הודעת עיריית תל אביב על ביטול מיזם "תל אופן" להשכרת אופניים, ממש רגע לפני הכרזתה על "מהפכת אופניים" וסלילת שבילים חדשים? זוכרים גם את הכרזת ראש העיר, רון חולדאי לפיה "השוק הפרטי מציע אלטרנטיבות טובות לרכיבה שיתופית ואין הצדקה בהשקעת כספי ציבור בשירות שרמת הביקוש שלו נמוכה". ובכן, היום (א') התבשרנו כי חברת F.S.M, זו שהפעילה את תל אופן, מפרסמת קול קורא למתן חסות להמשך הפעלת המיזם בעיר לחמש שנים נוספות.
מהחברה נמסר כי "בעתיד הקרוב העיר תהיה פקוקה ועמוסה יותר עקב עבודות על הרכבת הקלה ובכלל, ושירות אופניים ירוקים בטוחים במחיר סביר הופך להיות הפתרון האולטימטיבי לתחבורה בתוך העיר". עוד מוסרת F.S,M כי תרחיב את הפרויקט לכל גוש דן באמצעות שבילי אופניים, וכי בכוונת החברה לשדרג את השירות באמצעות אופניים חשמליים ושדרוג מערך התפעול והבקרה. צעדים עליהם ממילא הכריזה לפני ההנתקות החד-צדדית של עיריית תל אביב מהפרויקט.
תל אופן החל לפעול לפני כתשע שנים (מאי 2011) עם 250 זוגות אופניים להשכרה ו-25 עמדות, במטרה לאפשר לתושבי העיר ומבקריה לנוע ברחובות מבלי להחזיק בזוג אופניים פרטי או להידרש לתחבורה ציבורית לא יעילה ו-או יקרה מדי. הרעיון היה ועודנו פשוט: תחנות עגינה ייעודיות מאפשרות לשכור אופניים במספר פעולות פשוטות ולהחזיר אותם בסוף השימוש בעלות נמוכה, אם במסגרת חד-פעמית או בעזרת מנוי. לדברי העירייה דאז, הפרויקט הוקם במקור "כחלק מהחזון העירוני להפיכת אופניים לכלי תחבורה מרכזי בעיר".
את הפגיעה הגדולה ביותר בפופולאריות ספגה תל אופן עם הצפת הרחובות באופניים חשמליים זולים יחסית ולאחר מכן עם חדירתן של חברות להשכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים. השכרתם יקרה יותר אך הזמינות ונוחות השימוש גבוהות לאין שיעור. ראוי עם זאת להזכיר כי הכלים החשמליים, פרטיים או שיתופיים, מסוכנים יותר לשימוש. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בסוף השבוע שעבר, ב-2019 נפגעו 598 בני אדם כתוצאה מקורקינטים חשמליים, לעומת 237 בשנה הקודמת - עלייה של 152%.
עד היום נפרסו ברחבי העיר תל אביב 186 תחנות עגינה במקומות מרכזיים ובמערך 1,860 זוגות אופניים. ניסיונות להרחיב את המיזם לערים נוספות במרכז (רמת גן וגבעתיים) או אף ירושלים, נכשל מסיבות שונות. לפי נתוני סקרי שימוש שערכה עיריית תל אביב, כ-65 אלף מתושבי העיר משתמשים באופניים או קורקינט חשמלי כאמצעי תחבורה מועדף.
לצד ביטול מיזם תל אופן בתל אביב והניסיון להפיח בו רוח חיים, ניכר כי בעשרות מדינות בעולם מתרחש מעבר לתחבורה ירוקה ובעיקרה שימוש באופניים, על רקע החזרה לשגרת חיים בצל הקורונה ולנוכח הנחיות שמירת הריחוק החברתי, כמו-גם הצורך להפחית עומסים בתחבורה הציבורית ובכבישים. ערים ומדינות מקצות תקציבים נכבדים לעידוד נסיעה באופניים והכשרת עשרות קילומטרים של תשתיות יעודיות בתוך ימים ספורים. בישראל המצב שונה והתאמה לעידן החדש במקרה הטוב איטית בהרבה, במקרה הפחות טוב לחלוטין לא קיימת.
