לפני מספר ימים קיבלה ד"ר ענת בונשטיין, ראש מנהלת תחליפי הנפט ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, מכתב יבש ממנכ"ל המשרד, צחי ברוורמן. "התוכנית שהוקמה למשך עשור לא תחודש, ופעילותה תעבור למועצה הלאומית לכלכלה. אנחנו מודים לך על עבודתך", נכתב שם. כך באופן רשמי, גילתה אחת הנשים המשפיעות על תחום האוטו-טק בישראל, תעשייה פורצת דרך שהציבה את המדינה הקטנה בחזית פיתוחי התחבורה החכמה בעולם, כי הגוף עליו הייתה אחראית במשך שנים, יסיים את דרכו. מי יחליף? במשרד ראש הממשלה אומרים כי טרם נקבע אחראי על התחום במועצה הלאומית לכלכלה.
(צילום: משי בן עמי)
"תחום התחבורה החכמה הוא לא תחום שמספיק לעקוב אחריו ממשרד ראש הממשלה", אמרה בונשטיין ל-ynet בתגובה ראשונה לסגירת המנהלת. "זה תחום שמחייב יוזמה, תחום שצריך כתובת אחת עבור גורמים זרים שכעת לא יהיה להם לאן לפנות. תחום שאמור לעזור לגורמים האלה לייצר חיבורים בין גורמים ממשלתיים כדי לקדם פעילות בארץ. ואת זה לא יהיה להם", היא אומרת.
בונשטיין: "פרויקט כמו פינטה, הרובוטקסי של מובילאיי ופולקסווגן, יצא לדרך אחרי שפגשתי את יו"ר פולקסווגן דאז, מתיאס מולר. אני היא זו ששכנעה אותו שהמדינה תתמוך בפרויקט ותעניק לו את הגיבוי המלא. והממשלה הבאה אכן תתבקש לאשר שינויי חקיקה שיאפשרו הפעלה מסחרית של שירות כזה. אותו הדבר קרה עם הניסוי הראשון מסוגו שקיימה כאן פיאט להנעת רכב פרטי בדלק משולב בנזין-מתנול, שלא מופק מנפט. אני היא זו שנסעה לאיטליה כדי להבטיח ליצרן את תמיכת הממשלה".
לדברי בונשטיין, "תעשיית האוטוטק בישראלית ב-2021 היא משהו אחר לגמרי משהיה כאן ב-2011. לפני 10 שנים היה כאן רק מרכז פיתוח קטן של ג'נרל מוטורס, שגדל מאז דרמטית. היום כבר נוספו מרכזי פיתוח ומעבדות של פולקסווגן, סקודה, סיאט, מרצדס, רנו-ניסאן, ולצדן יש נציגויות של טויוטה, הונדה ויונדאי. לכולם הוצע לערוך כאן ניסויים ולפתח פה טכנולוגיות חדשות, וכולם הסכימו".
מקימים מנהלת, היעדים מרחיקי לכת
מנהלת תחליפי הנפט ותחבורה חכמה הוקמה ביוזמת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהחלטת ממשלה 2790, במטרה לקדם השקעה בתחליפי נפט. ב-2013 אף קבעה הממשלה יעד שעד 2020 30% מהתחבורה בישראל לא תבוסס על נפט, מה שלא קרה. ב-2017 קיבלה המנהלת אחריות לתחום התחבורה החכמה, ולפני שנה שונה שמה ל"מנהלת התחבורה החכמה". בונשטיין הגיעה למנהלת ב-2011, וב-2016 החליפה את ראש המנהלת הראשון, אייל רוזנר.
(צילום: חגי דקל, ירון שרון)
כשהוקמה המנהלת, הבטיחה לה הממשלה תקציב של 1.5 מיליארד שקל ל-10 שנים, בפועל היא קיבלה רק כ-100 מיליון שקל לשנה בממוצע. מועסקים בה כיום תשעה עובדים, ותקציבה הוקדש לתמיכה בפרויקטים לתחליפי נפט ותחבורה חכמה שונים. בתחום תחליפי הנפט תמכה המנהלת בפרויקט סוללת האלומיניום של פינרג'י, בכביש החשמלי של אלקטריאון, ורק לאחרונה בהקמת תחנה ראשונה לתדלוק במימן, שתקים סונול.
בין הפרויקטים בתחום התחבורה החכמה שזכו לתמיכה היו קהילת אקומושן, תכניות ממשלתיות לעידוד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית ובסבסוד רכישת אוטובוסים חשמליים בידי חברות התחבורה הציבורית. הכספים הועברו דרך משרדי הממשלה השונים, כאשר את עיקר הקרדיט קיבלו השרים.
תמכתם ב-2 מיליון שקל בפרויקט הרכב החשמלי השיתופי בחיפה, שלא זכה להצלחה ונסגר לאחרונה בהחלטת העירייה
"הפרויקט לא הצליח, אבל תקע יתד. אפשר להתנסות בייבוא רכב החשמלי בהיקף הגדול ביותר מאז בטר פלייס, בהקמת תשתית טעינה ובקביעת חלוקת העבודה בין חברת החשמל לחברות הטעינה. רק בשנה שעברה העברנו למשרד להגנת הסביבה 40 מיליון שקל לקול קורא לסבסוד רכישת 200 אוטובוסים חשמליים בידי החברות".
קודמך אייל רוזנר עבר לתחום ההשקעות בתחבורה חכמה. זה יהיה גם הכיוון שלך?
"הלכתי לממשלה כדי להשפיע, ואני אמשיך לנסות ולהשפיע מחוץ לממשלה, לעשות משהו שהילדים שלי יהיו גאים בו. הגעתי מביו-כימיה, ותחום האנרגיה מאוד מעניין אותי", היא אומרת.
מה אנחנו חושבים: ללא גוף משמעותי ומתוקצב שיתמרץ את משרדי הממשלה בקידום פרויקטים ושינויי חקיקה, הנדרשים לקידום התחבורה החכמה והרכב החשמלי, נמשיך לזהם את הסביבה ברכבי בנזין ודיזל, פרטיים ומסחריים. גם עם ההשקעה של המנהלת, ישראל נשארה מאחור ופתחה פער מדאיג מול אירופה, ארה"ב וסין בשימוש ברכב חשמלי, בזמן שתיקוני חקיקה חשובים לשימוש ברכב חשמלי ולפתיחת חסמים לטעינה חשמלית ביתית תקועים ממתינים לאישור כבר חודשים.
הממשלה כולה, מראש הממשלה ועד אחרון הפקידים, יודעים לדקלם שהם רוצים ליצור כאן "עוד מובילאיי", אבל בפועל נכשלים באספקת שדות ניסוי, הזדמנויות לפיילוטים מהירים, ובהכשרת כוח אדם לתחום. יותר ויותר חברות אוטוטק ישראליות מוצאות לקוחות ראשונים דווקא בחו"ל, ובמקום שהתחום יוביל להחזרת מוחות ישראלים מהעולם, הוא יוצר רכבת אווירית הפוכה.
