- המספרים מאוד מרשימים: 404 כ"ס, 43 ק"מ חשמליים, כ-30 ק"מ לליטר, 5.6 שניות ל-100
- עשוי להתגלות כאטרקטיבי במיוחד לרכישה, אך אין לו עדיין תאריך הגעה
- ישווק רק בגרסת מרכב ארוכה אך ללא אופציה לשבעה נוסעים
לנד רובר חייבת: בערוב ימיו היה הדיפנדר היוצא מתחרה של כבוד בקרב על תואר "הדגם המיושן ביותר שתעשיית הרכב העולמית מתעקשת להמשיך ולשווק". היו סיבות לא רעות לכך, שכן למרות שהיה עתיק (אך קלאסי ונחשק) מבחינת מראה, עתיק (אך ייחודי) מבחינת סביבת הנהג ותא הנוסעים ועתיק בכל קריטריון בטיחות וזיהום אפשרי, נהנה הדיפנדר "ההוא" מעדת מעריצים קנאית. בהתאם, נסחר כמשומש במחירים מופרכים וכל רכב שיוצר, נחטף. אבל הגיע הזמן להחליף, ולנד רובר עשתה את זה בגדול.
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עורך וידאו: אמיר סולומון)
להשקת הדיפנדר החדש קדמו שנים של הדלפות ורמיזות, תצלומי "ריגול" והערכות מומחים. גם אחרי שעלה כבר על הכביש, המשיך דיון סוער סביב נכונות ההחלטה לקחת את קוביית המתכת הפשוטה אך עמוסת הכריזמה, ולהחליפה ברכב מודרני מאוד למראה. לחסל את מכלליו הפשוטים אך מוכחים ולהחליפם בעילית טכנולוגית. או לייצר סוג של דיסקברי חדש ומוכוון שטח במראה ייחודי, כפי שטענו וטוענים רבים.
המספרים מאחורי החדשות: לנד רובר השיקה את הדיפנדר החדש במספר גרסאות ומנועים ללא גרסה היברידית שברור היה כי תגיע בהמשך. והיא אכן מגיעה כעת. למנוע ה-2.0 ליטר ארבעה צילינדרים המוגדש שמייצר 300 כ"ס, התווסף מנוע חשמלי עם 142 כ"ס נוספים.
מכיוון שהם מגיעים להספק המרבי בנקודות שונות (החשמלי כמובן קודם), חישוב כוח הסוס המשולב אינו מייצג את שני ההספקים המרביים. לפי לנד רובר, ההספק המקסימלי שיעבור לכל הגלגלים דרך תיבת ההילוכים ומערכת הנעה כפולה יהיה 404 כ"ס. המנוע החשמלי יונע על-ידי סוללת 19.2 קילו-וואט שעה ויעניק עד 43 ק"מ תיאורטיים של נסיעה חשמלית ללא דלק וזיהום.
לפי היצרנית הבריטית (בידי טאטא ההודית), צריכת הדלק המשולבת יכולה להגיע לכ-30 ק"מ לליטר ופליטת המזהמים עומדת על 74 גרם לקילומטר בלבד. יחד עם זאת, ההאצה מעמידה ל-100 תסתיים תוך 5.6 שניות מאוד מרשימות והמהירות המרבית תוגבל ל-209 קמ"ש. בטעינה ברמה 3 ניתן למלא כ-80% מהסוללה תוך כשעתיים, ברמה 2 הביתית הזמן לטעינה זהה עומד על כשבע שעות. עמדת טעינה מהירה (50KW) תאפשר טעינת 80% תוך 30 דקות בלבד.
במהלך הנסיעה נטענת הסוללה מאנרגיה חוזרת המיוצרת על-ידי בלימה והאטה. נתון נוסף: ה-P400e מורשה לגרור עד שלושה טון (500 ק"ג פחות מבני משפחתו) ויכולת ההעמסה על הגג עומדת על 300 ק"ג. הסוללה מאחור מגבילה את אפשרויות הישיבה לחמישה או שישה נוסעים (שלושה מלפנים) בעוד המשקל העצמי גבוה בכ-240 ק"ג עקב הסוללה והמנוע החשמלי, או כ-2.6 טון בסך הכל.
מה אנחנו חושבים: הדיפנדר החדש אמנם נופל מהישן בכל מה שנוגע לרגש, אבל הוא רכב שמציע חבילה מוטורית גבוהה משמעותי, כולל בשטח. ואין ברירה, היצרן (ומן הסתם גם היבואנית) זקוקים לגרסה היברידית-נטענת, ובעתיד תהיה גם חשמלית. זו דרכו של עולם הרכב.
החדשות הפחות טובות הן שעם משקל כה גבוה ומידות כל-כך גדולות, אפשר היה לבחור בסוללה גדולה יותר מזו המותקנת בתחתית תא המטען ומספקת כ-40 ק"מ חשמליים בתנאים אידיאליים. גם הוויתור על אפשרות לשבעה נוסעים מעט מאכזבת. ועדיין, נשמח לאחד כזה בחניה.
