בקצרה:
- השנה נרשם זינוק חד של 37% במספר רוכבי האופנועים שנהרגו בתאונות דרכים
- מתוך 52 רוכבים שאיבדו את חייהם, 12 פגעו במעקה בטיחות מיושן
- משרד התחבורה מאשים את האוצר בקיצוץ תקציב, באוצר מלגלגים על הטענה
כמה שווים חיי רוכב אופנוע? שאלה מורכבת שעליה למשרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל יש תשובה. עשרות מליוני שקלים בלבד עשויים היו להציל לפחות 12 רוכבי אופנוע שנהרגו מתחילת השנה לאחר שנפגעו ממעקה בטיחות שאינו מותאם. בחברת נתיבי ישראל אומרים כי תקציבם קוצץ ולכן לא ניתן היה לטפל בבעיה הבטיחותית. כמה כסף נדרש? כ-15 מיליון שקלים בשנה מתוך תקציב שנתי של 1.5 מיליארד שקלים. כך נחשף היום (ד') בישיבת ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, שפגישתה האחרונה נערכה לפני יותר משנתיים.
בדיון שנערך בראשותו של ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם), סקרה מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת-ויזל, את הנתונים הקשים: 52 רוכבי אופנוע נהרגו מתחילת השנה, עלייה של 37% ביחס לשנה שעברה ומגמה שנמצאת בעלייה כל הזמן. "הסיכון (לתאונה) הוא פי 16 מרכב פרטי, וזה נתון שצריך להדיר שינה מעינינו. בתקופת הקורונה הייתה הרבה נסיעה מעל (המהירות) המותר, לא זהירה ופריקת עול. לא כולם, אבל חלק מהתאונות הן תאונות של מהירות גבוהה והתפרעות בכביש".
לדברי טבת-ויזל, ישנם שלושה מוקדים לטיפול דחוף: מעקות בטיחות שלא מותאמים לאופנועים ואשר - כפי שנחשף ב-ynet - התקציבים לטיפול בהם הוקפאו, הסברה לרוכבים והכשרה מתקדמת, בעלות של 2 מיליון שקלים שלא אושרו. לדבריה, ב-12 מהתאונות הקטלניות שאירעו מתחילת השנה "עף רוכב האופנוע על המעקה. למעקות הבטיחות אין פס מגן תחתון וזהו הפתרון ברחבי העולם". עוד אמרה כי בעוד כשבוע יחל קמפיין שיפנה לנהגי רוכבי אופנועים ובמקביל הציעה לחייב חברות שליחויות בשימוש באמצעי מיגון לשליחים.
נציגת אגף התקציבים במשרד התחבורה התייחסה בדיון לנושא המעקות הקטלניים ואמרה כי מדי שנה נחוצים 2 מיליארדי שקלים כדי לעמוד בתקנות המחייבות לתחזוקת כבישים, אלא שממוצע (התקציב המאושר) בשנים האחרונות הוא (רק) 1.375, ולכן אין לחברת נתיבי ישראל מספיק כסף כדי לטפל בכבישים כך שיותאמו לצמצום קטלניותן של תאונות הדרכים במעורבות רוכבים. עוד אמרה כי לצורך שינוי מעקות הבטיחות והתקנת פס מגן תחתון דרושים 44 מיליון שקלים מדי שנה בתשע השנים הקרובות.
נציג אגף תקציבים באוצר ענה לה והזכיר כי "תוכנית העבודה של אחזקת הכבישים בנתיבי ישראל עומדת בממוצע על 1.4 מיליארד שקל מדי שנה, וצריך למצוא (רק) 15 מיליון להתקנת פס מגן. מתוך תקציב כזה אי אפשר למצוא אחוז אחד לטובת הדבר הזה?".
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין (הרשימה המשותפת) אמרה כי שיעור החברה הערבית בציבור הוא 20%, אבל בתאונות האופנוע הוא עומד על 34%, ולכן יש צורך בהסברה, אכיפה וקידום תשתיות ביישובים הערביים. בהקשר זה אמר נציג אגף התנועה כי "אנחנו מבצעים אכיפה בכל מקום, ובעיקר מתמקדים במקומות המועדים - בית שמש, נס הרים, כבישי הצפון. דובר על העלייה בכמות הנפגעים בתוך המגזר הערבי וצריך לשים את היד על הלב ולהגיד שהתאונות במגזר, חלקן נובע מחוסר משמעת והפקרות של רוכבים שלא רוכבים עם קסדה ומשתוללים".
בסיום הוועדה סיכם יושב הראש, ח״כ טופורובסקי: ״למיגור הקטל הנוראי של רוכבי האופנוע בדרכים עלינו להטמיע תכנית לימוד לנהיגה מתקדמת, להזרים תקציבים לפרויקטים בתחום התשתיות, לפעול להוזלת ציוד המיגון, חלקי החילוף והביטוח ולהגביר את האכיפה והענישה. העלייה הדרסטית של כ-40% בהרג רוכבי האופנוע אינה גזרת גורל. עם קצת תשומת לב אפשר להציל חיים".
מה אנחנו חושבים: הקטל בכבישים השנה מדאיג במיוחד ומצבם של הרוכבים עוד יותר. ומי לא מתייחס לכך אף שבהגדרת תפקידו הוא האחראי על הבטיחות בדרכים? נכון, שרת התחבורה מירי רגב. אנחנו ממשיכים להמתין בסבלנות לציוץ דעתני ורועש בתחום זה, משהו ברמת קידום דומה לציוצים בתחומים שאין להם כל נגיעה לבטיחות או לתחבורה.
הלאה. תקציבי הפיתוח והתחזוקה של חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) עצומים, גם לאחר הקיצוץ. מצמרר להבין כי תיאורטית לפחות, השקעה של אחוז מתקציב החברה עשוי היה למנוע - או לפחות להקטין את הנזק - מוות מיותר. תחשבו על זה. (הלל פוסק)
