יצרנית הרכב האיטלקי מזראטי חושפת גרסה היבירידית-קלה לגיבלי, מכונית הסאלון המאוד ותיקה של היצרנית שהוצגה לפני שבע שנים. לישראל היא צפויה להגיע ברבעון האחרון של השנה. ויש עוד כמה נתונים ששווה לדעת עליה:
המנוע: מזראטי תציע לראשונה מנוע ארבעה צילינדרים, לעומת V6 כיחידה הקטנה ביותר בהיצע שלה עד עתה, טורבו-בנזין שהעניקה לה האחות לקונצרן אלפא רומיאו. 2.0 ליטר, מערכת היברידית-קלה (48V) עם מנוע חשמלי לטובת התנעה ואבזור נוסף, לרבות מגדש חשמלי שמזרים אוויר למנוע בסל"ד נמוך כדי לצמצם את אפקט השהיית הטורבו הגדול. ההספק עומד על 330 כ"ס, ההנעה אחורית.
ולמה לא היברידי-נטען כמו המתחרים: מזראטי מסבירה את הוויתור על יחידה היברידית-נטענת בה משמשות המתחרות, המסוגלת לחסוך הרבה יותר דלק, לאפשר גם נסיעה נקיה לחלוטין מזיהום ומעניקה כניסה למרכזי ערים "ירוקות", בניסיון למנוע עליית משקל מיותרת - כתוצאה מהתקנת סוללות גדולות - שתפגע ביכולת הדינמית. הסבר מעניין, אבל ניתן לשער ש(גם) שעלות הפיתוח הנמוכה של יחידה היברידית-קלה לעומת הוצאות כבדות לפיתוח היברידי-נטען, היוו שיקול משמעותי יותר.
ביצועים: מזראטי טוענת שהביצועים זהים למנוע V6 לצד צריכת דלק רשמית נמוכה ב-25%. וזה (רק) כמעט נכון. הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 5.7 שניות והמהירות המרבית היא 255 קמ"ש, אלה בכל זאת 0.2 שניות יותר ו-12 קמ"ש פחות מה-V6 הבסיסי (350 כ"ס). נתון צריכת הדלק יותר משכנע: 11.7 ק"מ לליטר לעומת 8.3 ב-V6.
מה אנחנו חושבים: מזראטי חייבת להתאמץ (הרבה) יותר אם ברצונה להתמודד ברצינות עם הגרמניות אודי A6, ב.מ.וו סדרה 5 ומרצדס E קלאס כפי שתכננה במקור. זה נראה בעיקר כמו מעט מדי ומאוחר מדי.
