מה עושים עם רכב שעומד מושבת במשך תקופה ארוכה? אף אחד לא באמת יודע מתי החיים צפויים לחזור למסלולם הרגיל. ועבור מאות אלפי בעלי מכוניות המשמעות היא רכב שעשוי לעמוד ללא תנועה במשך שבועות ארוכים. שכן נסיעות בית-עבודה-בית מנוטרלות במרבית המקרים וגם נסיעות פנאי כמעט ואינן קורות. קוראים רבים פנו עם מספר שאלות שחזרו על עצמן, והפנינו אותן למהנדס ולדי ריידר, מנהל המחלקה הטכנית ביבואנית הרכב כלומביל ואחד הוותיקים בתחום בארץ.
האם יש צורך להניע את הרכב מדי פעם ואם כן, באיזו תכיפות?
במידה והרכב תקין והיה בשימוש אינטנסיבי בתקופה לפני החניה, יש להניח שהמצבר טעון במלואו. במקרה כזה המצבר יכול ללא בעיה להמשיך ולייצר מספיק אנרגיה להתנעת הרכב עד 10-20 יום, תלוי בגודלו ומצבו. בכל מקרה מומלץ להניע את הרכב ולנהוג בו למשך פרק זמן של 20-25 דקות לפחות פעם אחת בשבוע. שימו לב, נסיעה של ממש ולא מנוע מונע בלבד, שכן במצב זה זרם הטעינה מינימאלי ואינו "מכסה" את הצריכה בעת התנעת הרכב. עוד חשוב להקפיד שלא להשתמש ב"צרכנים" כמו מזגן ואורות, על-מנת להבטיח יעילות מרבית של מערכת הטעינה.
האם בעת חנייה ממושכת ללא יכולת התנעה, עדיף פשוט לנתק את המצבר?
יש מספר דרכים לשמור על מצבר הרכב. צריכת החשמל של רכב כשהוא אינו פועל לא צריכה לעלות על 0.1 אמפר, או 2.4 אמפר/שעה ביממה. אם גודל המצבר ממוצע ברכב פרטי משפחתי עומד על 48-55 אמפר/שעות, ברור שתוך שבוע עד 10 ימים קיבולת המצבר תרד למתח נמוך שלא יאפשר התנעת הרכב. לכן, במידה וניתן, עדיף לנתק את המצבר (את הקוטב השלילי) לתקופת חניה ארוכה מ-10 ימים. במידה ולא ניתן, בין היתר בגלל מערכת מיגון, חובה לבצע כמומלץ בסעיף 1. בכך מקרה, לא יזיק להצטייד ב"בוסטר" שיאפשר להתניע את הרכב במצב התרוקנות המצבר של הרכב.
אם השבתת הרכב תארך שבועות ארוכים, האם יש לקחת בחשבון את מצב הצמיגים?
יש לקחת בחשבון שלחץ אוויר בצמיגים יורד בזמן חנייה ממושכת. ירידת לחץ האוויר יכולה לגרום לתופעה שנקראת "Flat Spot" – היווצרות עיוות בגוף הצמיג,בנקודת מגע עם המשטח, שיגרום גם אחרי ניפוח הצמיג כנדרש, לחוסר איזון ורעידות בנסיעה. על מנת למנוע זאת בחנייה של מספר שבועות, מומלץ לנפח את הצמיגים בכ-25% מעל הלחץ הרגיל, ולזכור לשחרר את האוויר המיותר לפני חזרה לנהיגה רגילה. לחץ האוויר העודף ימנע עיוותים במבנה הצמיג וישמור על תקינותו בזמן חנייה.
יש כלי רכב שמועד הטיפול השנתי שלהם עבר. האם אפשר יהיה להמשיך ולנהוג בהם מבלי לחשוש שהאחריות על הרכב תבוטל כתוצאה מאי עמידה בדרישות היצרן-יבואן?
שגרת האחזקה ברכב נקבעת על-ידי היצרן ומהווה תנאי סף לבחינה של זכאות הרכב לאחריות היצרן. לא מומלץ לחרוג ממועד הטיפול שכן במידה וייגרם נזק למכלולי המנוע (בעיקר) עקב התיישנות או בלאי של שמן המנוע, הנזק לא יוכר באחריות היצרן עקב חריגה בשגרת טיפולים. כדאי להזכיר כי ישנה "גמישות" מסוימת - מצד היצרנית-יבואנית - בהתייחסות לחריגה ממועד הטיפול, אך זו לא תעלה על כ-1,000 ק"מ או חודש. מחובתו של הנהג לבצע בדיקות תקופתיות בהתאם למוגדר בספר הנהג (בדיקת השמנים ונוזלים).
הדיסקים של מערכת הבלימה מחלידים אחרי מספר ימי גשם. האם זה פוגע ביכולת הבלימה כאשר חוזרים לנהוג?
החלודה שמכסה בעיקר את צלחות הבלם בתקופת חניית הרכב אינה משפיעה על איכות הבלימה ויורדת (מתנקה) תוך מספר בלימות בנסיעה לאחר החניה. יתכן ושכבת החלודה תגרום לרעשי רקע בעת לחיצה עדינה על דוושת הבלם במצב "זחילה", נסיעה איטית. בכל מקרה, החלודה המתוארת אינה גורמת לירידת ביצועי הבלימה של הרכב.
מה עושים כשמגלים כי חלקו הפנימי של חיפוי הפנס מלפנים צבר אדים?
היווצרות לחות (אדים) בתוך הפנס הינה תופעה רגילה ונובעת מהפרשי טמפרטורות בחלל הפנס, אשר אינו אטום לגמרי ו"נושם" אוויר חיצוני. באוויר ישנה לחות ולכן בירידת הטמפרטורות בזמן החניה, בעיקר בבקרים קרים, ייתכן ולחות תכסה את פנים החיפוי בטיפות שנראות כמו "פנס רטוב". אך אין דאגה. בהפעלת הפנס בזמן הנסיעה האדים יעלמו במצב רגיל תוך כחצי שעה. זמן ה"ייבוש" גם תלוי בסוג הפנס וסוג התאורה. פנסים "חמים" בעלי נורות הלוגן, פועלים בטמפרטורות גבוהות יותר ולכן זמן ה"ייבוש" יהיה קצר מאותו תהליך בפנסי "לד" קרים יותר. התשובה: פשוט להדליק אורות ולנסוע. כמובן שיש להחריג תופעות של "חדירת מים". אם רואים מים של ממש בתוך הפנס יש לפנות לטיפול אחר ולבדוק את מקור הנזילה.
פורסם לראשונה: 14:04, 22.03.20
