בקצרה:
- מגפת הקורונה וההאטה החדה שבעקבותיה איימו על חברות תחבורה חכמה
- ההשפעה בישראל נותרה בגבולות הסביר לפי בכירים בתחום
- רק 20 סטארט-אפים בתחום נסגרו השנה, קצב זהה לשנים קודמות
הכל כבר היה מוכן. Ottivo הייתה רגע לפני חתימת חוזה לפיילוט עם פדקס ישראל. גם במערכת הביטחון גילו עניין ברכבים החשמליים הקטנים שלהם, כלים יעילים וזולים יחסית שיכולים להוביל מטענים קטנים בעיר ללקוחות, או לוחם ושוטר בפעילות. ואז באה הקורונה.
"כבר בתחילת השנה התחילו להיעלם אנשי הקשר שלנו בסין, חברה שכבר שילמנו לה כסף לקראת תחילת הייצור", אומר חגי טאיץ', מנכ"ל הסטארט-אפ אוטיבו שנסגר השנה. "במארס כבר נתקלנו בקושי לגייס כספים לשלב הבא. למשטרה שמאוד התעניינה בנו לא היה כסף זמין בהיעדר תקציב מדינה. היה לנו רכב יעיל, שעולה חצי מהמתחרים, 5,000 במקום 10,000 יורו. וצחוק הגורל שהקורונה דווקא האיצה את המסחר האלקטרוני ואת הצורך בכלי רכב נקיים למייל האחרון בין החנות ללקוח. אבל כבר לא יכולנו להמשיך. היום אני סמנכ"ל פיתוח בחברת פארמה".
מאז התפרצות הקורונה נסגרו בישראל 20 סטארט-אפים בתחום התחבורה החכמה. בין החברות הבולטות שהפסיקו את פעולתן היו אנג'י שפיתחה דונגל לאיתור תקלות ברכב, גארדיין שפיתחה חיישן לאיתור ילדים שנשכחו ברכב, ואוריקס ויז'ן, שפיתחה מכ"ם לייזר לרכב. אוריקס, שהחזירה למשקיעים את הכספים שנשארו בקופתה, נפלה קורבן לשינוי הכיוון בשוק הרכב. מכ"ם לייזר צפוי להיות טכנולוגיית חובה ברכב אוטונומי מלא, אבל הוא יקר ואינו חובה ברכב עם יכולות אוטונומיות חלקיות. ברגע שיצרני הרכב החלו - עוד לפני הקורונה - להאט את פיתוח כלי הרכב האוטונומיים מתוך הבנה שהרגולציה והטכנולוגיה עבורם לא יהיו זמינות בקרוב, סטארט-אפים בתחום התקשו למצוא לקוחות ומימון.
אולם מנתוני קהילת אקומושן, קהילת התחבורה החכמה הישראלית, תעשיית האוטו-טק המקומית שרדה היטב את המשבר. מבחינת גיוסי הון למשל, היא ירדה לרמת 2018, עם 88.8 מיליון דולר גיוסים בשלב פרה סיד וסיבוב A, לעומת 109.4 מיליון דולר ב-2019, בזמן שלסיום השנה נותרו עוד שלושה חודשים. מבחינת סך העסקאות, השקעות ומכירת חברות, רשם הענף סך של 2.2 מיליארד דולר ב-2020, לעומת 998 מיליון דולר ב-2019 ו-395 מיליון דולר ב-2018. רק שנת 2017 מאפילה על נתוני השנה הנוכחית, עם 16.9 מיליארד דולר, בעיקר בזכות מכירת מובילאיי לאינטל באותה שנה, ב-15 מיליארד דולר
מובילאיי פתחה את העיניים
"השנה זו השנה הכי טובה של הקהילה מבחינת גיוסים ועסקאות מלבד השנה שבה בוצעה עסקת מובילאיי", אומרת אורלי גרופר, מנכ"לית אקומושן שהוקמה ב-2012, כמיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, המנהלת לתחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה, ומשרד הכלכלה. "בשנה כזאת אפשר היה לצפות שיסגרו הרבה יותר חברות. בפועל זה לא קרה. הקורונה האטה דברים מסוימים, אבל האיצה אחרים. נציגי חברות לא יכולים לטוס לפגישות בכל העולם, אז החברות ממוקדות וזמינות יותר. תעשיית הרכב מנסה להפחית עלויות ולהביא יותר טכנולוגיות מבחוץ מאשר לפתח לבד בבית. בשנים הקרובות נראה יותר מיזוגים ורכישות בין הסטארט-אפים, אבל הביקוש יישאר. מובילאיי פתחה את העיניים לכולם".
בין העסקאות הבולטות השנה: אינטל רכשה את אפליקציית התחבורה הציבורית מוביט ב-900 מיליון דולר, VIA רכשה את פליטונומי שעוסקת בניהול ציי רכב בכמה עשרות מיליוני דולרים, ב.מ.וו חתמה השנה על חוזה לשילוב הטכנולוגיה של טקטייל מוביליטי הישראלית במכוניות שלה ויבואנית פולקסווגן, צ'מפיון מוטורס, הובילה סבב השקעות בסך 3.5 מיליון דולר בסטארט-אפ הסוללות מרחובות 3DBattery.
גרופר: "אין גבול לצרכים. מנוע הבעירה הפנימית סיים את תפקידו ההיסטורי, ויש המון פעילות סביב המעבר לרכב חשמלי, בתחום הטעינה והסוללות. אין ספק שהתעשייה תתגבר על הקושי. סטארט-אפים יהפכו מספקי המשנה לספקים הגדולים. אנחנו מסייעים ביצירת פלטפורמות שיחברו את התעשייה המקומית לתעשייה בחו"ל. מפנים את הזרקור לאתגרים שמחפשים מענה. היום כל היצרנים הגדולים כבר כאן, בהיקף פעילות כזה או אחר.
לפני שנה היו 630 סטארט-אפים וחברות בתחום התחבורה החכמה בארץ, כעת יש לפי הנתונים שלכם רק 610
"זה מאוד תלוי איך נכנסת למשבר. איפה היה הסטארט-אפ מבחינת הפיתוח וגיוסי הכספים. לקרנות יש כסף להשקעה בתחבורה חכמה, כי הן התמלאו יפה והרבה בשנים שעברו. ואני שומעת על קרנות שמוקמות, או שנמצאות בדרך לארץ. בסוף לא נסגרו המון סטארט-אפים, לא שונה מאוד מהמספר שנסגר בכל שנה".
זה הזמן לדחוף פרויקטים
ד"ר ענת בונשטיין, ראש מינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, אומרת כי "על ההשקעות האלה עבדו כבר חודשים, הרבה לפני שהוכרזו. מחלקות המחקר והפיתוח של יצרני הרכב המשיכו לפעול גם בקורונה, ועבור היצרנים והספקים הגדולים מדובר בדרך כלל בסכומים קטנים. השאלה איך תשפיע הקורונה על האסטרטגיה של הענף, איזה כיוון טכנולוגי תתפוס התעשייה והאם תצומצם פעילות המחקר ופיתוח. כמה יסיטו מהשקעה בפיתוח רכב אוטונומי. מצד שני אנחנו רואים שהעניין בהנעה אלטרנטיבית, גם סוללות הדור הבא וגם מימן, רק גובר. יש לחץ ממשלתי, בעיקר באירופה אבל לא רק, ללכת בכיוון הזה".
הכבישים כעת ריקים מתמיד. זה לא יחסל את כל המיזמים שנועדו להפחית את גודש התנועה?
"זה אחד הדברים שחששתי שיקרו. אבל מדובר בבעיה עולמית ולכל העוסקים בנושא ברור שההקלה היא זמנית בלבד. דווקא בגלל שעכשיו הכל בסדר יש ערים שכן משקיעות במסלולי אופניים ובפיתוחים טכנולוגיים לעתיד, כמו שראינו בארץ את התקנת הכביש החשמלי הראשון שיטען אוטובוס בזמן נסיעה, בפרויקט של עיריית תל-אביב ורשות החדשנות עם אלקטריאון".
מינהלת תחליפי הנפט מקדמת כעת תוכנית האצה לתחום התחבורה החכמה, בשווי 80 מיליון שקל. התוכנית כוללת הקמת מרכז לאומי לתחבורה חכמה שינוהל בידי הטכניון ואוניברסיטת בר-אילן, בתקציב של 25 מיליון שקל.
"אנחנו מאמינים שדווקא עכשיו זה הזמן לדחוף ולהשקיע", אומרת ד"ר בונשטיין. "אנחנו רוצים לקדם פיילוטים עם רשות החדשנות, כדי להראות הטמעה של הטכנולוגיות. המרכז הלאומי לתחבורה חכמה יעניק גיבוי מדעי לפרויקטים, יחבר בין חברות וחוקרים. אנחנו מקדמים גם עם משרדי האוצר והאנרגיה הקמת מרכז לאומי לאנרגיה, כמו שמפעילות מדינות מתקדמות אחרות, שיקדם טכנולוגיות חדשות ונקיות, בהובלת בר-אילן והטכניון. אנחנו במינהלת נוכל לתקצב את הצד של התחבורה".
אין חשש שבגלל קיצוצים יצרני הרכב יצמצמו את פעילות מרכזי המחקר והפיתוח שלהם בישראל?
גרופר: "מי שכבר ייסד כאן שורשים מבין שחייבים להיות כאן, בטח בזמנים שקשה יותר לשלוח משלחות מחו"ל. חברות שעדיין לא כאן ותכננו לעשות את זה האטו את התוכניות ל-2021 ול-2022, אבל לא דחו אותן".
מה יהיו הכיוונים החדשים של התחבורה החכמה בעקבות המשבר?
ד"ר בונשטיין: "ישראל חזקה בתחום הבינה המלאכותית, בניהול תנועה, בחישמול ואנרגיה חילופית ובתחומים נוספים שיתחזקו בשנים הבאות, כמו תשלומים והזמנות דיגיטליות לרכב שיתופי, מוניות ותחבורה ציבורית, בין השאר כדי להקטין מגע פיזי ומגעים עם אנשים בעידן הקורונה. נראה יותר אינשור-טק, תשלומי ביטוח לפי נסיעה. נראה חיישנים בתא הנוסעים שבודקים את מצבו של הנהג ויתחברו לביטוחי הבריאות, עם יכולת לספק מידע על מצבו של הנהג ולזהות סימנים לבעיות רפואיות. גם תחום השירותים המחוברים יתחזק, יצרני הרכב מחפשים הכנסות נוספות מהרכב, לא רק מביקורים שנתיים במוסך. וגם תחום הרחפנים יתחזק, עם פעילות גוברת בתחום המשלוחים".
ומה אנחנו חושבים: גם מנהלי הסטארט-אפים הכי מצליחים בתחום התחבורה החכמה מתעוררים בלילה בזיעה קרה, מהמחשבה שיגיע הרגע בו יצרני רכב וארגונים מחו"ל שהיום משלמים הרבה כסף עבור טכנולוגיה ישראלית, יתחילו לפקפק בה לאור העובדה שמדינה שנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחבורה חכמה, מספקת לאזרחיה תחבורה כל-כך טיפשה. לוחות זמנים לתחבורה הציבורית שמשתנים מיום ליום, נוסעים שנשארים בתחנה, תשתית טעינה מוגבלת ושיעור נמוך של מכירות רכב חשמלי לעומת אירופה וארה"ב.
