בקצרה:
- לנד רובר הציגה ריינג' חדש, גם לשבעה נוסעים
- גרסה חשמלית לחלוטין תגיע, אבל רק ב-2024
- מועד הגעה ארצה: רבעון ראשון ב-2022
אבולוציה של מראה: הביטו בריינג' רובר החדש ולא תטעו - הוא ריינג' רובר, חדש. עם כל האלמנטים המזוהים שמאפיינים את רכב הכביש-שטח-פנאי-יוקרה הוותיק: סרח עודף קטן מלפנים וענק מאחור, מכסה מנוע עם "קפלים" בקצוות, חרטום זוויתי מעט ואפילו משטחי החלונות (הרבים). גם חלק אחורי מפוצל לתחתון-עליון הוא בלתי נפרד מהקלאסיקה המוטורית, כמו חישוקי ענק שמגיעים עד "23 (כי אחרת מה יזמינו כאקסטרה בתשלום מכובד במיאמי ושנחאי?).
אבל יש עוד מאפיינים ששווה לתת עליהם את הדעת, לאו דווקא ותיקים. ידיות פתיחת דלתות מוסלקות שמזדקרות לפי דרישה החוצה, משטחי גוף וזכוכית עצומי מידות שנשענים על פלטפורמת MLA מודרנית (Modular Longitudinal Architecture) שמאפשרת - לא רק בריינג' החדש (דור חמישי) - מידות מרכב ובסיסי גלגלים שונות. ותשמש גם את יגואר (למשל ה-XJ החדש שהשקתו נדחתה) ודגמים נוספים של הקונצרן.
אורכו של הריינג' הרגיל יעמוד על 505 ס"מ, הריינג' הארוך מוסיף עוד 20 ס"מ. בסיס הגלגלים של הראשון 300 ס"מ, של השני 320 ס"מ. אגב, במקרה של מידת המרכב זו תוספת של 5 ס"מ לגרסאות המוחלפות, במקרה של בסיס הגלגלים התוספת 7.5 ס"מ בשני המקרים. 80% מהמרכב עשויים אלומיניום, הקשיחות המבנית גדלה ב-40 עד 50 אחוזים לעומת הדגם היוצא - בין היתר הודות לתוספת סוללות בחלק מהדגמים. אבל על כך בסעיף הבא.
מנועים קדימה: יש יחידות היברידיות-נטענות ויש בנזין וגם דיזל. רשימת המנועים אינה קצרה ולא ברור איזה מהם גם יגיעו ארצה, בכל מקרה הם ישולבו בתיבת שמונה הילוכים אוטומטית. יש שלושה מנועי 3.0 ליטר דיזל עם שישה צילינדרים בהספקים שנעים בין 250 ל-350 כ"ס. יש גם שישה צילינדרים בנפח זהה אבל עם בנזין, והספק מרבי של 400 כ"ס. כולם יזכו לתמיכה חשמלית (היברידית-קלה) 48V לטובת הקטנת צריכת הדלק ופליטת המזהמים.
ויש גם V8 מבית ב.מ.וו (בעלת הבית לשעבר) בנפח 4.4 ליטר עם 530 כ"ס וזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות בלבד. ב-2022 יתווספו גרסאות היברידיות נטענות עם 440 ו-510 כ"ס, 80 ק"מ "על חשמל" במהירות מוגבלת ל-140 קמ"ש ושנתיים מאוחר יותר תצטרף גרסה כל-חשמלית למשפחה.
מה עוד: הרשימה ארוכה, כצפוי מתג מחיר בשמיים. מייצבים אקטיביים מלפנים ומאחור לטובת הקטנת תנועת מרכב על הכביש ושמירה על כמה שיותר גומי על תוואי השטח מעבר לאספלט. יש היגוי לכל ארבעת הגלגלים שמאפשר רדיוס סיבוב של פחות מ-11.5 מטרים לרכב עצום המידות. מערך מתלי אוויר אלקטרוני אמור לייצר נסיעה נוחה בהתאם למקובל במותג, אבל גם נשלט על-ידי מערכת דיינמיק רספונס פרו שמזהה את תוואי הדרך לפנים ומתאימה את שיכוך-נוקשות מערך המתלים בהתאם.
ואפרופו מידות, גרסת LWB (בסיס גלגלים ארוך) מאפשרת שורת מושבים שלישית לעוד שני נוסעים אבל זה לא הכל. היא גבוהה מהשורה השנייה בארבעה ס"מ כדי לאפשר ליושבים בה מבט לפנים ולהקטנת האפקט הקלסטרופובי. במקרה כזה, שורת המושבים השנייה ניתנת להסטה לפנים-אחור כדי להקל על כניסה יציאה למושבי השורה השלישית.
אם אין צורך בהרבה מקום ניתן להזמין את המרכב הארוך עם שני מושבים בלבד מאחורי הנהג והנוסע. למטרות הסעת מאובטחים-עשירים-מפונקים או כל מי שמתאים לכל שלוש ההגדרות. נפח תא המטען נע בין 730 ליטר במקרה של חמישה מושבים ל-230 ליטר במקרה של שבעה.
יש (כמובן) מסך מגע עצום מידות ("13.1) שמופעל גם על-ידי מערכת אלקסה, קישוריות אלחוטית למכשירי אפל ואנדרויד, תפעול מערכות שונות מרחוק בעזרת אפליקציה והכנסה והוצאה של הרכב לחנייה צפופה מבלי לשבת בו. עדכון מערכת ההפעלה ברכב מתבצע דרך הענן ותוך כדי נסיעה, כך לנד רובר. יש גם רמקולים קטנים שמפוזרים בתא ומנטרלים - על-ידי צליל-נגדי - קולות רוח, צמיגים, גלגלים ומערכות הינע שעשויים לחדור לסביבת הנוסעים.
מה אנחנו חושבים: בעיקר שריינג' רובר הקלאסי חייב להשאר בהיצע הרכב, שכן אם יסתלק או ישנה פניו באופן קיצוני, תחסר לנו פיסה משמעותית של קלאסיקה. כמו פורשה 911, כמו פולקסווגן גולף, כמו רנו קליאו או פורד טרנזיט. ולכן משמח לגלות שלנד רובר לא המשיכו גם עם הריינג' במסכת הסטייה מהמקובל - ראו דיסקברי ודיפנדר - והמשיכו כרגיל.
כן, אפשר כמובן לתהות מדוע לא להציג ריינג' חשמלי כבר עכשיו ולמה לא הוצגו מנועים חדשים. אבל בעידן בו יצרניות רכב קטנות יחסית ולא רווחיות במיוחד נלחמות על חייהן, ולנד רובר ויגואר הן דוגמה טובה לכאלה, אפשר גם להסתפק במה שיש. אנחנו כבר רוצים לנהוג בו.
