בקצרה:
- מיקרולינו היא קטנטה שמזכירה את האיזטה משנות ה-50
- כולל הממדים הזעירים, משקל הנוצה ודלת הכניסה בחרטום
- תציע שלושה נפחי סוללה עם טווח חשמלי בין 90 ל-230 ק"מ
את האיזטה רבים מכירים בתוך מכונית בועה עם הדלת כניסה בחרטום שיוצרה בין השנים 1953-1962, בשלב מסוים אפילו תחת כנפי ב.מ.וו. בתערוכת ז'נבה 2016 חשפה חברת Micro Mobilty System, בשיתוף אוניברסיטת ציריך, את המיקרולינו 1.0 - חשמלית זעירה בהשראת אותה אייזטה אייקונית. מעין פרשנות מודרנית לרעיון בעיצוב רטרו חביב.
הייצור החל רק כשנתיים מאוחר יותר וכיום משווקת כבר מיקרולינו 2.0, עם מרכב אחוד עשוי אלומיניום, מתלים נפרדים ויחידת הנעה (חשמלית) משודרגת. במדינות שונות באירופה מוגדרת המיקרולינו כסוג של אופנוע ארבע-גלגלי ולכן ניתן לנהוג בה כבר מגיל 16.
בהשוואה למכונית קטנטנה שמוכרת יותר בשוק הישראל, סמארט פור-טו החשמלית, מידותיה של המיקרולינו קטנות עוד יותר. עם ממד אורך של 252 ס"מ (קצרה ב-17.6 ס"מ), רוחב של 147 ס"מ (צרה ב-19 ס"מ), וגובה של 150 ס"מ (נמוכה ב-5.4 ס"מ). לתא המטען הקטן נפח של 230 ליטרים בלבד.
המנוע החשמלי מספק 17 כ"ס ו-9 קג"מ בלבד, המספיקים לתנועה עירונית עם האצה ל-50 קמ"ש ב-5.0 שניות ומהירות מירבית של 90 קמ"ש. ניתנת אפשרות בחירה בין שלושה נפחי סוללה: 6, 10.5 או 14 קוט"ש צנועים, אך משקלה הנמוך (496-530 ק"ג) מאפשר כך טווח נסיעה תיאורטי של 90, 175 ו-230 ק"מ בהתאמה. מטען 1.35 קילוואט פנימי מאפשר להטעין את הסוללה הקטנה בתוך ארבע שעות, מטען 2.6 קילוואט עם צמד הסוללות הגדולות יותר מאפשר טעינה בשלוש או ארבע שעות בהתאמה.
מה אנחנו חושבים: מכוניות זעירות, חשמליות או לא, מוכרות כפתרונות תחבורה ראויים בערים הגדולות והעמוסות באירופה כבר עשרות שנים. שיפור מערך התחבורה הציבורית בהן פגע מעט בפופולריות של הננסיות, אבל בשנים האחרונות עם המודעות הגוברת לתחבורה-אישית קומפקטית, ניכרת התעוררות בקטגוריה ורנו טוויזי בת העשור היא דוגמה טובה לכך.
בדומה לזו האחרונה, גם המיקרולינו מנסה לקסום לקהל באמצעות עיצוב שובה לב ופתרון כניסה-יציאה חכם שמאפשר ממדים זעירים. יחד עם אישור נהגיה כבר מגיל 16 ותג-מחיר אטרקטיבי, היא יכולה להצליח גם אצלנו. כמה חבל ששני מרכיבים אלה לא צפויים כאן בעתיד הנראה לעין.
