גילה אדרעי פורשת מתפקידה כיו״ר ועד עובדי הרכבת. אדרעי הודיעה בדקות האחרונות כי תסיים קדנציה של כחמש שנים. במכתב ששלחה לכלל עובדי רכבת ישראל הסבירה אדרעי את החלטתה כשכתבה: ״אני גאה על הדרך שלי. הייתי כחומה בצורה בהגנה ושמירה על עובדי ועובדות הרכבת, נאמנה לאג'נדה שלי, יודעת ומכירה כל פסיק וכל נקודה בכל תחום ברכבת. זאת הסיבה שהכפישו אותי וניסו לפגוע בי אבל יכולתי לכולם, גם לאלה שסברו שאשה לא אמורה לשבת בחדר מלא גברים ולשלוט ככה בפרטים".
יש עם זאת לציין כי בקרב עובדי הרכבת הוותיקים יש מי שמביעים תרעומת על אדרעי שלדבריהם, "מכרה את העובדים בזול". אחד מוותיקי העובדים אמר ל-ynet: "גילה עשתה סיבוב יפה על גב העובדים. מצד אחד השיגה לנו כ-400 שקלים למשכורת למרות שדרשנו ומגיע לנו הרבה יותר, מצד שני שודרגה בעצמה לדרגה הכי גבוהה של עובד רכבת בהסכם קיבוצי, דרגה 19 שמשמעותה תוספת שכר חודשית של אלפי שקלים. גם עשרות חבריה שעובדים בסדנת קישון קיבלו תוספת נאה".
יו"ר ועד מיתולוגית
אדרעי (57) נחשבת לאחת הפנים המוכרות ביותר בתחום ועדי העובדים במדינה לאחר שתי קדנציות סוערות כיו״ר הועד. היא החלה לעבוד ברכבת בגיל 25 במחלקת השכר ומאוחר יותר במחלקת דלקים ושמנים, אז החלה לבלוט בפעילות בוועד העובדים. לאחר עזיבתו של יו״ר הוועד שאול עוקיש, נבחרה לראשונה לתפקיד באוגוסט 2010.
הקדנציה הראשונה של אדרעי בתפקיד אופיינה במאבקים מרים בין עובדי החברה להנהלת הרכבת ושר התחבורה דאז, ישראל כץ. כך לדוגמה באפריל 2011, לאחר שהאחרון הודיע על רפורמה ברכבת ישראל והעברת תחזוקת הקרונות לגורמים חיצוניים, הכריזה אדרעי יחד עם ההסתדרות על סכסוך עבודה. כאשר מאבקה התמקד בהתנגדות להפרטה שמשמעותה פגיעות בוועדים ובעבודות המאורגנות בישראל.
המאבק של אדרעי למען עובדי הרכבת זכה לסיקור תקשורתי נרחב ולחצים על ההסתדרות לפטרה מתפקיד יו״ר הוועד. באותן ימים נשמעו השמצות הדדיות בינה לבין ראשי הרכבת ואף הוגשו תביעות בבתי המשפט. בהנהלת הרכבת דאז אף הגדירו את התנהגותה ביזיונית והובילו להדחתה. שנתיים לאחר שנבחרה ליו"ר הוועד, הודחה אדרעי מתפקידה בשל מה שהגדירו בהסתדרות "השבתות פראיות ללא קבלת אישור ההסתדרות, התנהגות שאינה הולמת בפני ערכאות שיפוטיות, התעלמות וביזוי החלטות של בית הדין לעבודה, סירוב להופיע למשא ומתן מול המעסיק, וכן התעלמות מהחלטות ההסתדרות". כשנה לאחר מכן הושעתה מתפקידה לארבעה חודשים עקב "הפרעה לעובד אחר לביצוע תפקידו, תוך השמעת הפחדות ואיומים מרומזים".
בספטמבר 2017, שנים לאחר הדחתה מהתפקיד, שבה אליו אדרעי. גם בתקופה זו נוהלו לא מעט מאבקי כוח בין עובדי הרכבת להנהלתה, כאלו שאף החריפו כאשר לפני שלוש שנים עצרו נהגי הקטרים את נסיעת הרכבות לחמש דקות כמחאה על תנאי השכר שלהם.
בחודש שעבר, לאחר חמש שנים וחצי של מאבקים בבתי המשפט, הובילה אדרעי את עובדי החברה לחתימה על הסכם שכר חדש שהטיב עימם. ברכבת מועסקים כיום 3,807 עובדים שהעסקתם מוסדרת בהסכמים קיבוציים, ו-640 עובדים בחוזה אישי. ההסכם נחתם לתקופה של 4 שנים ו-7 חודשים.
במכתב ששלחה הערב לעובדי ועובדות הרכבת כתבה אדרעי בין היתר: "...אין אתגר שלא הונח לפתחנו ב-5 השנים הללו. ועדיין ולמרות כל הקושי האדיר אני מסכמת את התקופה הזו כשאני יכולה לעמוד בגאווה ולומר שיכולנו לכל האתגרים הללו, שצלחנו אותם... אנחנו היום חזקים יותר, מאוחדים ומוגנים יותר... אחרי שנים ארוכות כל כך בוועד, בשתי קדנציות קשות וסוערות, אבל רק אחרי שידעתי להוביל להישגים ולהסכמים הטובים ביותר עבורכם.ן, אני מניחה את המפתחות וצועדת לעבר היעד המקצועי הבא שלי כסגנית מנהל אגף דלק ואנרגיה. אחרי 35 שנים כעובדת ברכבת ,כנראה שהגיע גם הזמן שלי".
אדרעי סיפרה בדבריה, על ההקרבה האישית והמקצועית הכרוכה בתפקיד יו"ר הוועד (תפקיד התנדבותי) וגם הזכירה את הימים הקשים שעברה:"כל הניסיונות לפגוע בי, ע"י הא.נשים החזקים בישראל ועושי דברם, נעשו כדי לפגוע בכם.ן. ורק בגלל שהם הבינו שאני יודעת יותר. זה הכוח שתמיד היה לי והוא נתפס בעיניהם כמאיים. זו הסיבה היחידה שהפכו אותי למטרה, שניסו להשתיק אותי, להדיח אותי, לשבור אותי. אבל האמונה בצדקת הדרך, בעבודה המאורגנת והמחויבות שלי כלפיכם.ן ניצחו גם את הימים והלילות החשוכים ביותר. האהבה והתמיכה שקיבלתי מכם.ן וגם מעובדים ועובדות ממקומות עבודה אחרים היו תמיד מקור גאוותי, הרוח תחת כנפיי.
אדרעי התייחסה בדבריה גם לנסיונות גורמים בממשלה לפגוע בעבודה המאורגנת: "לפני מספר ימים הוגשה הצעת חוק שמבקשת לגזול מהעובדות והעובדים בארץ את הזכות הבסיסית להילחם על מה שמגיע להם.ן, להתאגד ולשבות. זה לא עניין של פוליטיקה, זה לא עניין של ימין ושמאל, כי אם תעבור הצעת חוק הזאת, או שכמותה, יהיה זה היום שבו יתחיל הסוף של העבודה המאורגנת בישראל, ומשם הדרך לרמיסת הזכויות של כולנו היא קצרה מאוד. זה בליבנו ובנפשנו ואסור לנו לתת לזה לקרות...".
